עסקת טראמפ: ארה"ב מטילה מכס של 15% על מוצרים המיוצרים מפוליסיליקון

עסקת טראמפ: ארה"ב מטילה מכס של 15% על מוצרים המיוצרים מפוליסיליקון

ג'סיקה דה סה-מוטה7 באוגוסט 2026

השלימו את העדכון על התעשיות והמניות המרכזיות שהושפעו, או שלפי ההערכות יושפעו, מההערות, הפעולות והמדיניות של הנשיא דונלד טראמפ, בסיכום היומי הזה שנערך על ידי The Fly.

פוליסיליקון: בצו הנשיאותי נאמר בין היתר, “פוליסיליקון הוא חומר הבסיס שתומך בביטחון של שרשראות האספקה האמריקאיות של מוליכים למחצה ואנרגיה סולארית. אך במשך עשרות שנים, אמריקה אפשרה למדינות זרות להחליש את היצרנים בארצות הברית במגזר הפוליסיליקון — ובכך לפגוע בביטחון הכלכלי והלאומי שלנו. היום אני נוקט פעולה כדי לשים סוף לפרקטיקות האלה ולהחיות מחדש את מגזר הפוליסיליקון בארצות הברית… לאור הממצאים האלה והממצאים הנוספים בדוח המזכיר, המזכיר המליץ על שורה של צעדים להתאמת יבוא של פוליסיליקון ונגזרות פוליסיליקון, כדי שיבוא כזה לא יאיים לפגוע בביטחון הלאומי של ארצות הברית. המזכיר המליץ לקבוע מחירי יבוא מינימליים לפוליסיליקון ולנגזרות פוליסיליקון, כדי ליצור שוק מקומי מוגן שיאפשר ליצרנים בארצות הברית להתחרות בלי עיוותים גלובליים. המזכיר גם המליץ שאטיל שיעור מכס בשווי של 15% על נגזרות פוליסיליקון במורד שרשרת הערך. המזכיר המליץ ששני הצעדים האלה ילוו בתוכנית להחזרת הייצור לארה"ב, כדי לעודד חברות להקים מתקני ייצור חדשים בארצות הברית לפוליסיליקון, מטילים, וייפרים ותאים סולאריים… מחירי היבוא המינימליים שיחולו על פוליסיליקון ונגזרות פוליסיליקון מיובאים יהיו: 21 דולר לקילוגרם עבור פוליסיליקון; 100 דולר לקילוגרם עבור מטילי פוליסיליקון ווייפרים; 0.22 דולר לוואט עבור תאים סולאריים; ו-0.38 דולר לוואט עבור מודולים סולאריים.” בין החברות הציבוריות הפועלות בתחום האנרגיה הסולארית נמנות אריי טכנולוג'יס (ARRY), Canadian Solar (CSIQ), Emeren (SOL), Enphase Energy (ENPH), FTC Solar (FTCI), First Solar (FSLR), JinkoSolar (JKS), Maxeon Solar (MAXN), Shoals Technologies (SHLS), SolarEdge (SEDG), SunPower (SPWR) ו-Sunrun (RUN).

חיסונים, צו נשיאותי בנושא אוטיזם: ממשל טראמפ מתכנן לפרסם בשבוע הבא צו נשיאותי בנושא חיסונים ואוטיזם, בעקבות העניין של הנשיא לראות יותר פעולה בנושא, כך מדווחים רייצ'ל קורס ז'אנג, ריילי גריפין וסקיילר וודהאוס מבלומברג, בהסתמך על אנשים שמכירים את הנושא. לפי המקורות, האפשרויות שיידונו כוללות יוזמות מחקר, גם מחקרים צופי פני עתיד וגם מחקרים הבוחנים את העבר. בין החברות הציבוריות שמייצרות חיסונים נמנות Johnson & Johnson (JNJ), Pfizer (PFE), BioNTech (BNTX), Moderna (MRNA), Novavax (NVAX), GSK (GSK), AstraZeneca (AZN) ו-Emergent BioSolutions (EBS).

החזקה באינטל: סמנכ"ל הכספים של אינטל (אינטל), דייוויד זינסנר, קיבל בשנה שעברה שיחה מבכיר במשרד המסחר האמריקאי, שהעלה את הרעיון של נטילת החזקה של 10% בחברה. אך לזינסנר נאמר באופן ישיר שכל עסקה כזו אינה נתונה למשא ומתן, כך מדווח מייקל אקטון מהפייננשל טיימס, בהסתמך על מזכר פנימי של אינטל ומקורות המקורבים לתהליך. כדי שההחזקה תגיע ל-10% שדרש הנשיא טראמפ, אינטל הייתה צריכה להמיר למניות מענקי ייצור בהיקף של מיליארדי דולרים מחוק השבבים מ-2022, וכן חוזים בשווי 3.2 מיליארד דולר ממשרד ההגנה. אף שדירקטוריון החברה התנגד בתחילה, הוא בסופו של דבר נענה, והממשלה נטלה את חלקה בחברה, וכך הצילה אותה מפיצול אפשרי. מאז, אינטל גייסה השקעה של 5 מיליארד דולר מאנבידיה (אנבידיה) והשקעה של 2 מיליארד דולר מ-SoftBank (SFTBY). אף שהברית עם הנשיא טראמפ לבדה לא תספיק, ההשקעה בהחלט הפכה את נרטיב ההידרדרות שלה.