חדשות מחשוב קוונטי: IBM משיגה שיפור של פי 25 בתפוקה, RGTI מציגה האצה של עד פי 100
- IBM השיקה את Nighthawk r2, מעבד קוונטי עם 120 קיוביטים, שמגיע לתפוקה של יותר מ-100,000 מעגלים בשנייה ולשיפורי זמן ריצה של עד פי 10 בחלק מהעומסים.
- PsiQuantum, QTREX Quantum, Classiq ו-Rigetti הודיעו על שיתופי פעולה והתקדמות בתחומי אלגוריתמים עמידים לשגיאות, פריסה ביטחונית בישראל, הרחבה לטייוואן ואופטימיזציה היברידית מהירה יותר.
ברוכים הבאים לסיכום חדשות הקוונטום של יום חמישי. המהדורה הזו בוחנת התקדמות חדשה בחומרה קוונטית, תוכנה, מחקר ממשלתי, יישומי ביטחון ומחשוב היברידי, כאשר International Business Machines Corporation (IBM) השיקה את מעבד הקוונטום המהיר ביותר שלה עד כה, PsiQuantum הרחיבה את העבודה עם המעבדה הלאומית ברוקהייבן, QTREX Quantum נכנסה לתוכנית ביטחונית ישראלית, Classiq נכנסה לשותפות חדשה בטייוואן, ו-Rigetti Computing (RGTI) דיווחה על האצה גדולה באופטימיזציה בעזרת קוונטום.
1. Nighthawk r2 של IBM מעלה את התפוקה הקוונטית
נתחיל עם IBM, שהשיקה את Nighthawk r2, מעבד עם 120 קיוביטים, שמסוגל להריץ יותר מ-100,000 מעגלים קוונטיים בשנייה. זה בערך פי 25 מהתפוקה של מערכות Heron של IBM. השיפור הגדול ביותר מגיע ממערכת איפוס חדשה, שמכינה את הקיוביטים למעגל הבא הרבה יותר מהר. כך IBM מצליחה לצמצם זמן המתנה בלי לפגוע בדיוק השערים. IBM אמרה כי Nighthawk r2 כבר הפיק הערכות מדויקות במעגלים עם יותר מ-7,500 שערים, והציג שיפורי זמן ריצה של עד פי 10 בחלק מעומסי העבודה הגדולים.
המעבד גם תומך באיפוס במהלך מעגל, מה שיכול לעזור לחוקרים לבחון שיטות מתקדמות יותר לתיקון שגיאות קוונטיות.
2. PsiQuantum וברוקהייבן מכוונות לאלגוריתמים קוונטיים עמידים לשגיאות
PsiQuantum חתמה על שותפות עם המעבדה הלאומית ברוקהייבן של משרד האנרגיה האמריקאי, כדי להשתמש בפלטפורמת התוכנה Construct של PsiQuantum לצורך מחקר באלגוריתמים קוונטיים עמידים לשגיאות וביישומים מדעיים. חוקרי ברוקהייבן ישתמשו בפלטפורמה כדי לפתח אלגוריתמים שיכולים בסופו של דבר לפעול על הדור הראשון של מחשבים קוונטיים עמידים לשגיאות, כולל יישומים בתחומים כמו מדעי החומרים, מחקר תרופות וקריפטוגרפיה.
העבודה תומכת ביוזמת Quantum Genesis של משרד האנרגיה, שמכוונת ליכולת מחשוב קוונטי עמידה לשגיאות ובעלת רלוונטיות מדעית עד 2028.
3. QTREX Quantum מתחילה פריסה במערכת הביטחון הישראלית
QTREX Quantum (QTEX) החלה לפרוס את טכנולוגיית Additively Manufactured Electronics שלה עם אחת משלוש חברות הביטחון הגדולות בישראל, במסגרת הסכם ש-QTREX מעריכה כי עשוי להניב הכנסות מצטברות של עשרות מיליוני דולרים. שם הלקוח לא נחשף בגלל מגבלות חוזיות, אך QTREX אמרה שהתוכנית הראשונית כוללת פריסת מערכת, הכנסות חוזרות מחומרים מתכלים, עבודה משותפת על פיתוח, ונתיב אפשרי להתקנות מסחריות רחבות יותר.
ההסכם כולל גם סעיפי בלעדיות. בניגוד להרבה הודעות קוונטום מוקדמות שמתמקדות בעיקר במחקר, כאן יש גם פוטנציאל הכנסות מוגדר, אך למשקיעים עדיין חסרים פרטים על לוחות הזמנים, התחייבויות הלקוח, וכמה מתוך שווי ההסכם באמת מובטח.
4. Classiq מרחיבה את מהלך התוכנה הקוונטית לטייוואן
Classiq נכנסה לשותפות לפיתוח שוק עם Kensho כדי להביא את פלטפורמת התוכנה הקוונטית שלה לסוכנויות ממשלתיות, מוסדות מחקר וחברות ברחבי טייוואן. המיקוד הראשוני יהיה בחברות כימיה וחומרים, וגם בארגוני ביטחון שבוחנים מחשוב קוונטי לצורכי סימולציה ואופטימיזציה. הפלטפורמה של Classiq ממירה מודלים ברמה גבוהה למעגלים קוונטיים שיכולים לפעול על פני חומרה וסביבות ענן שונות, וכך מאפשרת למשתמשים לבנות יישומים בלי להיצמד לספק מחשוב קוונטי אחד.
השותפות מעניקה ל-Classiq גישה לרשת הקיימת של Kensho בתעשיות המוליכים למחצה והטכנולוגיה המתקדמת של טייוואן, אך המשמעות בטווח הקרוב היא בעיקר אסטרטגית, מכיוון שהחברות לא חשפו תנאים כספיים או התחייבויות מצד לקוחות.
5. Rigetti ו-Purdue מציגות אופטימיזציה היברידית מהירה עד פי 100
Rigetti Computing (RGTI) וחוקרים מאוניברסיטת Purdue פרסמו עבודה שמראה כי נתונים שנוצרו בקוונטום יכולים לעזור לפותר אופטימיזציה קלאסי להגיע לפתרונות כמעט מיטביים עד פי 100 מהר יותר מגישה קלאסית לא משופרת, לפי הבדיקות שלהם. החוקרים השתמשו במעגלי Quantum Approximate Optimization Algorithm רדודים כדי ליצור קורלציות, ולאחר מכן הזינו אותן לתוכנת Mixed-Integer Programming מסחרית של Gurobi. מתוך 50 בעיות גרף צפופות עם 40 משתנים, הגישה ההיברידית הגיעה לפתרונות בטווח של 1% מהאופטימום הבסיסי בפחות משנייה, לעומת זמני ריצה ארוכים בהרבה בהרצות בלי קדם-עיבוד.
התוצאה הזו חשובה במיוחד כי נראה שרוב התועלת הופיעה בעומק מעגל נמוך של p=1, מה שמפחית את כמות החומרה הקוונטית הנדרשת. עבור Rigetti, השאלה הבאה היא האם סוג כזה של האצה בעזרת קוונטום יכול להחזיק גם בבעיות גדולות ורלוונטיות יותר מסחרית, ולא רק במבחני benchmark מבוקרים.