דלגו לתוכן

טראמפ מאיים על מכסים חדשים על אירופה, ומעלה סיכונים חדשים למניות גלובליות

רן מלמד18 בינואר 2026
  • טראמפ מאיים להעלות מכסים על שורת מדינות אירופיות עד 25%, ללא קשר ישיר לסכסוך סחר, מה שמאותת שמכסים עשויים לשמש שוב כמנוף פוליטי רחב ולהפריע להסכמות סחר שהחלו להתייצב בין ארה"ב לאירופה.
  • העלאת המכסים עלולה לפגוע בחברות יצוא אירופיות ובחברות אמריקאיות עם שרשראות אספקה גלובליות, להגביר חוסר ודאות משפטי סביב סמכויות הנשיא במכסים, לערער את היחסים הטרנס־אטלנטיים – אך גם ליצור הזדמנויות בסקטורים כמו ביטחון ויצרנים מקומיים.
טראמפ מאיים על מכסים חדשים על אירופה, ומעלה סיכונים חדשים למניות גלובליות

הנשיא דונלד טראמפ אמר במהלך סוף השבוע שארה"ב תעלה מכסים על כמה מבעלות הברית האירופיות שלה אלא אם יותר לה לקנות את גרינלנד. בעוד שהרעיון לקנות את גרינלנד עורר תגובות חריפות בעולם, השווקים מתמקדים הרבה יותר באיום הסחר שעומד מאחוריו.

בפוסט ברשת Truth Social, טראמפ אמר שמכסים חדשים בשיעור 10% ייכנסו לתוקף ב‑1 בפברואר על סחורות מדנמרק, נורבגיה, שוודיה, צרפת, גרמניה, הולנד, פינלנד ובריטניה. הוא הוסיף שהמכסים יעלו ל‑25% ב‑1 ביוני ויישארו בתוקף עד שיושג הסכם.

מדינות אלו כבר מתמודדות עם מכסים במסגרת מדיניות קודמת של טראמפ. כתוצאה מכך, המשקיעים מתעלמים כעת מהפוליטיקה ומתמקדים יותר בסיכון ללחצי סחר מחודשים על מניות גלובליות.

למה המכסים חשובים יותר מגרינלנד

טראמפ אמר שגרינלנד חיונית לביטחון של ארה"ב בשל המיקום שלה ומשאבי המינרלים שבה. עם זאת, מנהיגי אירופה דחו את הרעיון באופן מוחלט. דנמרק וגרינלנד אמרו שתואר השטח אינו למכירה והן אינן רוצות להפוך לחלק מארה"ב.

עבור השווקים, מה שחשוב יותר הוא שטראמפ קישר את המכסים לדרישה שאין לה קשר ישיר לסחר. השינוי הזה חשוב, כי הוא מאותת שהמכסים עלולים לשמש שוב כמנוף מעבר למחלוקות סחר רגילות.

"המדינות הללו, שמשחקות משחק מסוכן מאוד, הכניסו לרמת הסיכון גורם שאינו בר־קיימא או נסבל", כתב טראמפ.

השינוי החדש במדיניות מגיע בזמן שבו קשרי הסחר בין ארה"ב לאירופה התחילו להתייצב. בשנה שעברה, טראמפ הגיע להסכמות ראשוניות עם האיחוד האירופי ועם בריטניה שקבעו מכסים בסיסיים של 15% על אירופה ו‑10% על רוב הסחורות הבריטיות.

ויליאם ריינש מהמכון למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים הזהיר שהמהלך האחרון עלול לשבש את המאמצים הללו. "יתכן מאוד שזה ישכנע את הפרלמנט האירופי שאין טעם לאשר את הסכם הסחר עם ארה"ב, מכיוון שטראמפ כבר עוקף אותו", אמר.

חשיפה לשוק וסיכוני סקטורים

עבור משקיעים, הנקודה המרכזית היא מידת החשיפה. רבות מהיצואניות האירופיות הגדולות תלויות בשוק האמריקאי למכירות שלהן. יצרניות רכב, חברות תעשייה ומותגי צריכה עלולים כולם להתמודד עם עלויות גבוהות יותר אם המכסים יעלו. במקביל, גם חברות אמריקאיות עם שרשראות אספקה גלובליות עלולות לחוש לחץ. עלויות יבוא גבוהות יותר מובילות לעיתים קרובות ללחץ על שיעורי הרווחיות, לשינויים במחירים או להאטה בביקוש.

מצד שני, ייתכן שחלק מהסקטורים ייהנו מהמתח הגובר. חברות ביטחוניות עשויות לראות ביקוש חזק יותר אם מדינות נאט"ו יגדילו את ההוצאה הביטחונית. יצרנים שמתמקדים בשוק המקומי עשויים גם הם להרוויח אם מחסומי הסחר יתעצמו. במקביל, חוסר הוודאות המשפטי הולך וגדל. טראמפ העלה רעיונות למכסים בלי בסיס משפטי ברור, ובית המשפט העליון של ארה"ב בוחן כעת את היקף סמכויות המכסים של הנשיא. כל פסיקה עשויה להשפיע בצורה רחבה על מדיניות הסחר ועל השווקים.

מנהיגים אירופים הזהירו שהמכסים עלולים לפגוע בבריתות. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטמר, כתב ב‑X: "הטלת מכסים על בעלות ברית בשל חתירה לביטחון המשותף של מדינות נאט"ו היא טעות מוחלטת." נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה שהמכסים "יערערו את היחסים הטרנס־אטלנטיים ויסכנו ספירלה מסוכנת כלפי מטה".

בסך הכול, גרינלנד עצמה לא צפויה לשנות את תוצאות השוק. עם זאת, חזרת איומי המכסים המופנים כלפי בעלות ברית קרובות מזכירה למשקיעים שתנודתיות שמקורה בסחר יכולה לחזור במהירות.