הבינה המלאכותית צריכה יותר אנרגיה וחברות הטק הגדולות נגמר להן כדור הארץ

הבינה המלאכותית צריכה יותר אנרגיה וחברות הטק הגדולות נגמר להן כדור הארץ

רן מלמד4 בינואר 2026

• חברות טכנולוגיה מובילות כמו גוגל, OpenAI, מיקרוסופט, מטא, אמזון וסטארט-אפים נתמכי אנבידיה משקיעות סכומי עתק במרכזי נתונים, בוחנות מרכזי נתונים בחלל ומנסות להתמודד עם מגבלות האנרגיה והתשתיות על פני כדור הארץ לצורך אימון מודלי בינה מלאכותית.
• SpaceX ו-Starcloud מובילות יוזמות להקמת תשתיות מחשוב AI בחלל, אך עדיין קיימים אתגרים משמעותיים כמו עלות שיגור, קירור שבבים, קרינה ופסולת חלל, ולכן מרכזי נתונים בחלל נחשבים בשלב מוקדם ומסוכן אך בעלי פוטנציאל לטווח הארוך.

חברות טכנולוגיה גדולות מתחילות להסתכל מעבר לכדור הארץ כדי לפתור בעיה הולכת וגדלה של בינה מלאכותית (AI). הבעיה פשוטה: אימון מודלים של בינה מלאכותית צורך כמויות אדירות של אנרגיה, ומרכזי הנתונים שעל פני הקרקע מתחילים להיתקל במגבלות.

בהקשר הזה, אלפאבית (GOOGL) הכריזה בסוף השנה שעברה על Project Suncatcher. התוכנית היא לשגר שני לווייני ניסוי בתחילת 2027. הלוויינים האלה יפעילו שבבי AI באמצעות ניצול קבוע של אנרגיית השמש במסלול. לאורך זמן, בגוגל מאמינים שמרכזי נתונים בחלל יכולים להפוך לדבר נפוץ.

במקביל, הסטארט־אפ Starcloud הנתמך על ידי אנבידיה (NVDA) אימן לראשונה מודל AI בחלל בדצמבר. החברה השתמשה במודל Gemma של גוגל על גבי לוויין. זה הוכיח שמערכות בינה מלאכותית יכולות לפעול מעבר לכדור הארץ, לפחות בקנה מידה קטן.

בינתיים, ההשקעות על פני כדור הארץ ממשיכות לעלות. OpenAI מתכננת להשקיע כ־1.4 טריליון דולר במרכזי נתונים במהלך שמונה השנים הבאות. מיקרוסופט (MSFT) מצפה להוציא בערך 80 מיליארד דולר רק בשנת הכספים 2025. מטא פלטפורמס (META) ואמזון (AMZN) גם הן משקיעות באופן כבד. כתוצאה מכך, רשתות החשמל ומערכות המים נמצאות תחת עומס, במיוחד בארה"ב.

ספייסX והמקרה העסקי

על רקע זה, חברת Space Exploration Technologies, המוכרת בשם SpaceX, מעמיקה את פעילותה בתחום מחשוב ה-AI. החברה אישרה שהיא מתכוננת להנפקה אפשרית בשנת 2026. מנהלים בחברה אמרו שחלק מהכסף יופנה למרכזי נתונים של AI בחלל. שוויה של SpaceX בשווקים הפרטיים קרוב ל־800 מיליארד דולר. היתרון שלה ברור: היא שולטת בטילים, בלוויינים ובעלויות השיגור תחת קורת גג אחת. אילון מאסק אמר שבתוך חמש שנים החלל עשוי להפוך למקום הזול ביותר לאימון מערכות AI.

גם כך, עדיין יש אתגרים משמעותיים. עלויות השיגור עדיין עומדות על כ־2,000 דולר לקילוגרם. מומחים רבים אומרים שעלויות צריכות לרדת לכיוון 200 דולר לקילוגרם כדי שמרכזי נתונים בחלל יהיו מעשיים. בנוסף, קירור שבבים בחלל והתמודדות עם קרינה הם נושאים שעדיין לא נפתרו. דאגה נוספת היא פסולת חלל. מיליוני עצמים מקיפים כיום את כדור הארץ. בנובמבר, חללית סינית נפגעה בשמשה מקטע קטן של פסולת. המקרה הזה חידד מחדש את תשומת הלב לסיכוני הבטיחות במסלול.

ובכל זאת, העניין ממשיך לגדול. Starcloud מתכננת לשגר לוויין גדול יותר עם אשכול GPU עד סוף 2026. החברה שואפת להציע שירותי מחשוב מבוססי חלל בתחילת 2027. מנהיגים כמו מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, ג'ף בזוס וסם אלטמן הביעו תמיכה ברעיון.

עבור משקיעים, המסקנה ברורה. הצמיחה בבינה המלאכותית דוחפת חברות לחפש מקורות חדשים של אנרגיה ויכולת הרחבה. מרכזי נתונים בחלל עדיין נמצאים בשלב מוקדם ומסוכן. עם זאת, הם מדגימים עד כמה חברות מוכנות ללכת רחוק כדי לשמור על המשך ההתרחבות של תחום ה-AI.

השתמשנו בכלי ההשוואה של TipRanks כדי ליישר קו בין כל חברות הטק הגדולות שמופיעות בכתבה. זהו כלי מצוין לקבלת מבט מעמיק על כל מניה ועל תעשיית ה-AI כולה.