בטק הישראלי, המשקיעים חותמים על פחות צ'קים – אבל הרבה יותר גדולים
- מימון הסטארט-אפים בטק הישראלי התאושש ב-2025 להיקף של 15.6 מיליארד דולר, אך הוא מתמקד במספר קטן של סבבים גדולים בשלבים מתקדמים, בעיקר בסייבר וב-AI, כאשר מספר העסקאות נמוך וגודל העסקה החציוני עולה ל-10 מיליון דולר.
- תחום הסייבר נשאר מנוע המימון המרכזי עם 4.4 מיליארד דולר וגיוסים גדולים לחברות כמו Cyera, לצד השקעות משמעותיות בתשתיות טכנולוגיות לטווח ארוך (AI ומחשוב קוונטי), כאשר ההון זמין בעיקר לחברות שמציגות סקייל, הכנסות ועמדה ברורה להובלת שוק.
סטארט-אפים ישראליים בתחום הטק סגרו את דצמבר עם גיוסים של 1.6 מיליארד דולר, החודש החזק ביותר לסקטור מאז 2022. כתוצאה מכך, סך המימון הפרטי לשנת 2025 הגיע ל-15.6 מיליארד דולר, מה שמסמן התאוששות ברורה אחרי שנתיים לא יציבות. עם זאת, ההתאוששות לא נבעה מעלייה רחבה בפעילות. במקום זאת, ההון זרם למספר קטן של חברות גדולות, בשלבים מתקדמים.
בדצמבר לבדו, רק 22 סבבי גיוס היו responsáveis לכל הסכום. רוב ההון הגיע לחברות סייבר־אבטחה ובינה מלאכותית (AI) שכבר הוכיחו סקייל ורמת הכנסות משמעותית. הדפוס הזה משקף שינוי רחב יותר בהתנהגות המשקיעים לאורך השנה. בעוד שהיקף המימון הכולל עלה בכ-28% לעומת 2024, מספר העסקאות ירד לרמה הנמוכה ביותר בעשור. במקביל, גודל העסקה החציוני עלה ל-10 מיליון דולר, כשהמשקיעים מרוכזים בהקצאת הון לכמה חברות נבחרות במקום לפזר אותו באופן רחב.
הסייבר עדיין מנוע הצמיחה המרכזי
סייבר־אבטחה המשיך לשלוט במימון הון סיכון בישראל ב-2025. חברות בתחום גייסו 4.4 מיליארד דולר ב-130 סבבים, לעומת 4 מיליארד דולר ב-2024. סכום זה היווה כ-40% ממימון הון הסיכון העולמי בתחום הסייבר, אף שישראל היא שוק יחסית קטן.
העסקה הגדולה ביותר בדצמבר הייתה של Cyera, חברת אבטחת נתונים שגייסה 400 מיליון דולר בסבב בהובלת Blackstone (BX). הסבב שיקף לחברה שווי של 9 מיליארד דולר, עלייה חדה ביחס לסבבים מוקדמים יותר באותה שנה. סבבי גיוס משמעותיים נוספים בסייבר כללו את Vega ואת 7AI, שתיהן חברות בצמיחה מוקדמת שגייסו סבבים גדולים במיוחד ביחס לשלב בו הן נמצאות. יחד, העסקאות הללו מראות שהמשקיעים עדיין מוכנים להקצות סכומי כסף גדולים כאשר הם רואים מסלול ברור להפיכה למובילי שוק.
שוק שממוקד בסקייל
מעבר לסייבר, מימון זרם גם לחברות שעובדות על פלטפורמות טכנולוגיה ליבה. Port גייסה 100 מיליון דולר כדי לתמוך בסוכני AI בפיתוח תוכנה, בעוד ש-Quantum Art גייסה 100 מיליון דולר להרחבת מערכות מחשוב קוונטי. ההשקעות האלה מצביעות על העדפה לתשתיות ולטכנולוגיות ארוכות טווח, ולא למוצרים צרכניים.
בסך הכול, נתוני המימון של 2025 מצביעים על שוק שמעריך סקייל, הכנסות ובהירות יותר מאשר נפח עסקאות. עבור סטארט-אפים ישראליים, המסר ברור. יש הון זמין, אבל הוא שמור לחברות שיכולות לצמוח במהירות ולהוכיח יציבות לטווח ארוך. עבור משקיעים, ישראל נשארת מקור מרכזי לחשיפה לסייבר ול-AI, אך עם מיקוד חד יותר במספר קטן יותר של השקעות, גדולות יותר.
השתמשנו ב-כלי ההשוואה של TipRanks כדי ליישר זה לצד זה כמה מהחברות הישראליות הבולטות הנסחרות בוול סטריט. זהו כלי מצוין לקבלת תמונה מעמיקה על כל חברה ועל התחום הישראלי בכלל.
