לוקהיד מרטין (LMT) מקבלת 1.7 מיליארד דולר בזמן שביקורת הפנטגון מעלה נורות אזהרה
- לוקהיד מרטין נהנית מצבר הזמנות שיא, צמיחה במכירות וברווח התפעולי, תזרים מזומנים חזק ותמיכה פוליטית, אך מנייתה מדשדשת בטווח צר על רקע חששות לגבי מצוינות תפעולית ואתגרי שרשרת אספקה ותוכניות מסווגות.
- ביקורת הפנטגון על תוכנית ה‑F-35 חשפה שיעור זמינות נמוך של הצי, פיקוח ממשלתי לא יעיל והיעדר מדדי ביצוע מחייבים, בעוד שלוקהיד מרטין קיבלה 1.7 מיליארד דולר על תחזוקה – מצב שמדגיש סיכון לשאננות וחוסר תשומת לב לפרטים שעשויים לערער תוכניות ענק בעתיד.
לוקהיד מרטין (LMT) פותחת את 2026 במצב שרוב החברות רק יכולות לקנא בו. קבלנית ההגנה הגדולה בעולם יושבת על צבר הזמנות שיא, מציגה צמיחה פיננסית יציבה, ומתגמלת את בעלי המניות בדיבידנדים עולים וברכישה חוזרת של מניות. אבל מתחת לפני השטח של ההצלחה הזו מסתתרת סתירה מטרידה.
לפי ביקורת (Audit) אחרונה של הפנטגון, תוכנית הדגל של החברה – מטוס הקרב F-35 – ממשיכה "להיאבק בבעיות כשירות ותחזוקה", עם ליקויים בתחזוקה חמורים כל כך, עד שכמחצית מהצי מקורקעת, בזמן שלוקהיד מרטין קיבלה 1.7 מיליארד דולר מהמחלקה האמריקאית להגנה. המקרה מעלה שאלה רחבה יותר עבור משקיעים וקובעי מדיניות: האם לוקהיד מרטין, שנהנתה שנים מדומיננטיות וביקוש ממשלתי יציב, התחילה להוריד את העיניים מהכדור?
מניה מדשדשת בטווח צר, בזמן שהחוזים ממשיכים לזרום
מחיר המניה של לוקהיד מרטין מספר סיפור של יציבות, אבל גם של קיפאון. לאורך 2025 מניית LMT נסחרה בטווח יחסית צר, בערך בין 410 דולר בתחתית לבין כ-515 דולר בשיא. היעדר פריצה משמעותית משקף שוק שמכיר בהיקף הפעילות העצום ובצבר ההזמנות של החברה, אבל אולי גם ממתין לסימנים ברורים יותר למצוינות תפעולית – או לאזהרות מפני שאננות.
מבחינה פיננסית, החברה ממשיכה להציג ביצועים טובים. ברבעון האחרון שלה, לוקהיד דיווחה על מכירות של 18.6 מיליארד דולר, עלייה של 9% לעומת השנה הקודמת, כאשר רווח התפעולי של מגזרי הפעילות עלה גם הוא ב-9% ל-2 מיליארד דולר. צבר ההזמנות הגיע לשיא של 179 מיליארד דולר, הודות לזכיות גדולות בתחומי טילים, מסוקים ותעופה. חוזים רב-שנתיים לטילי PAC-3, JASSM ו‑LRASM, ולמסוק CH-53K הסתכמו בכ-30 מיליארד דולר, בעוד שחוזים נוספים עבור F-35 Lots 18 ו‑19 הוסיפו עוד כ-11 מיליארד דולר. מבחוץ, המספרים האלה משדרים חברה שעובדת במלוא הקצב.
ביקורת הפנטגון שמטילה צל
הסיפור הזה נחלש כשמסתכלים עליו לצד ביקורת הפנטגון האחרונה על מטה תוכנית ה-F-35 (Joint Program Office – JPO). לפי הביקורת, צי מטוסי ה-F-35 הציג שיעור זמינות ממוצע של רק 50%. במילים פשוטות, חצי ממטוסי הקרב מהדור החמישי של ארה"ב היו מקורקעים בכל רגע נתון, ולא יכלו לבצע את המשימות שלשמן נבנו. למרות הנתון המדאיג הזה, משרד ההגנה שילם ללוקהיד מרטין 1.7 מיליארד דולר עבור תחזוקת המטוסים, והגיע לאבן דרך מרכזית בחוזה ב‑1 ביולי 2025.
חשוב לציין שלא בוצעו "התאמות כלכליות" כדי לשקף את הביצועים החלשים. הביקורת מצאה שמטה תוכנית ה-F-35 לא כלל בתיאום עם לוקהיד מרטין דרישות ברורות לביצועי כשירות המטוסים או מדדי תחזוקה מדידים אחרים. חמור מכך, המשרד לא אכף באופן עקבי בדיקות לציוד חיוני ולא דרש דיווח מספק על נכסים שבבעלות הממשלה. בפועל, החוזה היה חסר את ה"דברים הקטנים" – מדדים ברורים, סטנדרטים ניתנים לאכיפה ופיקוח הדוק – שהם הבסיס לאחריותיות אמיתית.
פיקוח לא יעיל, אחריות מוגבלת
ביקורת הפנטגון הצביעה גם על שימוש לא יעיל בנציגי קבלן שאמורים לעקוב אחרי הביצועים באתרי ההפעלה של F-35. היעדר הפיקוח בשטח איפשר ללוקהיד מרטין להימנע מלקיחת אחריות על ליקויים מתמשכים בתחזוקה ובתמיכה.
כתוצאה מכך, משרד המפקח הכללי (Office of Inspector General – OIG) פרסם מספר המלצות. הן כללו שינוי חוזים כך שהתמריצים יתיישרו עם רמת הכשירות בפועל, שינוי מבנה התפקידים של קציני החוזים, ושיפור הדיווח על ביצועי לוקהיד מרטין.
הביקורת דרשה גם בחינה מחדש של היקף כוח האדם בבסיסים שבהם הפיקוח על ה‑F-35 הוא קריטי. הנהלת מטה התוכנית (JPO) הסכימה באופן כללי עם רוב ההמלצות, אבל כמה מהן עדיין לא נפתרו או ממתינות ליישום – כלומר הבעיות הבסיסיות עדיין קיימות.
לא מקרה בודד
מה שמחזק עוד יותר את ביקורת הפנטגון הוא שהאירוע הזה אינו חד-פעמי. תוכנית ה‑F-35 סובלת כבר שנים מעיכובים באספקת מטוסים, דחיית שדרוגים בגלל מערכות שחסרות, וחריגות משמעותיות בתקציב. חשוב לציין שרבות מהבעיות הללו אינן נובעות מתכנון המטוס עצמו או מהיכולות הקרביות שלו, אלא מהמערכת שסביבו – לוגיסטיקת תחזוקה, זמינות חלפים, שרשראות אספקה וניהול התוכנית.
לוקהיד מרטין הגיבה ואמרה שהיא מטפלת בשורש הסיבות להשבתת המטוסים, כולל רכישת חלפים נוספים. אבל העובדה שהבעיות חוזרות שוב ושוב מצביעה על אתגר עמוק יותר. כשמדובר בתוכנית כל כך רחבה, פוליטית ובעלת חשיבות אסטרטגית, שהרכישות בה נמשכות כמעט בלי קשר לביצועים, התמריץ לדאוג ל"פרטים הקטנים" נחלש בהכרח.
הסיכון שבהתייחסות להצלחה כמובנת מאליה
כאן האנלוגיה הופכת לבלתי נמנעת. אם לא מטפלים בדברים הקטנים, כמעט בלתי אפשרי לטפל בדברים הגדולים. עבור לוקהיד מרטין, "הדברים הקטנים" הם כנראה מדדי כשירות, הקפדה על בדיקות, שקיפות בדיווח, וביצוע יום-יומי עקבי לאורך זמן. ה"דבר הגדול" הוא שמירה על עליונות אווירית מוכנה לקרב עבור ארה"ב ובעלות בריתה.
ההצלחות האחרונות של לוקהיד – צבר הזמנות שיא, דיבידנדים עולים ותזרים מזומנים חזק, עם תחזית לתזרים מזומנים חופשי של 6.6 מיליארד דולר ל‑2025 – עלולות לכסות על סימני אזהרה מוקדמים. אתגרי שרשרת האספקה עדיין קיימים, במיוחד במנועי רקטות מוצקים וברכיבי ביות (seekers). תחזית המכירות של חטיבת Rotary and Mission Systems (RMS) קוצצה ב‑500 מיליון דולר בגלל האטה בהגדלת קצב הייצור בסיקורסקי. תוכניות תעופה מסווגות עדיין נושאות סיכון וכבר הצריכו חיוב בהוצאות (charges).
אף אחת מהבעיות הללו לבדה לא מאיימת על הדומיננטיות של לוקהיד מרטין. אבל יחד הן מצביעות על חברה שחייבת להיזהר לא להניח שהיקף פעילות וגודל שוק יכולים להחליף את הצורך הקריטי במשמעת.
ענקית שעדיין חייבת לשים לב לפרטים
לוקהיד מרטין עדיין מהווה אבן יסוד בהגנת ארה"ב, עם היקף פעילות שאין לו מתחרים, תמיכה פוליטית וכוח פיננסי משמעותי. אבל ביקורת הפנטגון מדגישה אמת לא נוחה: גם ענקים יכולים למעוד כשאין עליהם מספיק פיקוח, בזמן שהיסודות נלקחים כמובן מאליו.
קבלת 1.7 מיליארד דולר בזמן שכמחצית מצי ה‑F-35 מקורקע אולי לא נובעת רק מאשמת לוקהיד – הפיקוח הלקוי מצד הממשלה שיחק תפקיד ברור. ועדיין, הובלה בתחום קבלנות ההגנה מחייבת לעמוד מעל הרף המינימלי, לא רק לעמוד בו.
עבור משקיעים, האזהרה היא עדינה, בעוד שהמסר עבור לוקהיד מרטין עצמה פשוט: אם מתעלמים מהפרטים הקטנים מספיק זמן, בסוף אפילו התוכניות הגדולות ביותר הופכות לבלתי ניתנות לניהול.
