מינוף גבוה מאוד במאזןמינוף של כ-9–10 פעמים ההון מפחית באופן מהותי את הגמישות הפיננסית ומגדיל את הרגישות לעלייה בעלויות המימון או להרעה באיכות האשראי. מינוף גבוה יותר מבחינה מבנית הופך את הבנק לפגיע יותר לזעזועים ומגביל שימושים לפי שיקול דעת בהון בטווח הבינוני.
יצירת תזרים מזומנים תנודתיתתנודות שנתיות חדות בתזרים המזומנים התפעולי ובתזרים המזומנים החופשי מצביעות על המרה לא עקבית למזומנים. תנודתיות זו מקשה על תכנון ההון, על עקביות הדיבידנד ועל מימון הלוואות, ומעלה שאלות לגבי קיימות יצירת המזומנים עד שתושג המרה יציבה יותר.
שחיקת מרווחים לעומת השיא הקודםשחיקה מרמות השיא של המרווחים מצביעה על סביבת רווחיות מבנית פחות נוחה. אם המרווחים יישארו מתחת לשיאים ההיסטוריים, הדבר מגביל את יכולת ייצור הרווחים, מצמצם את כריות הביטחון מול עלייה בעלויות האשראי או לחצי מימון, ועלול להאט את צמיחת הרווח בטווח הבינוני.