דלגו לתוכן

וול סטריט אוהבת את עליית מניות ה-AI, אבל לא את מימון החוב שלה

יוליה ויימן6 בספטמבר 2026
  • וול סטריט ממשיכה להיות חיובית ביחס למניות הקשורות ל-AI, למרות התנודתיות, התמחורים הגבוהים והריביות הגבוהות, בשל הצפי להשקעות עצומות בתחום בשנים הקרובות.
  • גל הנפקות החוב של חברות הטכנולוגיה מפעיל לחץ על שוק האג"ח, כאשר החוב התאגידי מתחרה על הון המשקיעים מול איגרות החוב הממשלתיות.
וול סטריט אוהבת את עליית מניות ה-AI, אבל לא את מימון החוב שלה

וול סטריט סיימה שבוע תנודתי עם תוצאות מעורבות. מדד נאסד"ק-100 (NDX) עלה ב-0.38%, בהובלת עליות חדות בכמה ממניות הענק בתחום החומרה והתשתיות. מדד S&P 500 (SPX) סיים כמעט ללא שינוי, ואילו מדד דאו ג'ונס (DJIA) ירד ב-0.27%, לאחר שחולשה במניות הצריכה המחזורית, שירותי הבריאות והאנרגיה הכבידה על המדדים שפחות מוטים לטכנולוגיה.

הסקטורים הרגישים לריבית ספגו את עיקר הפגיעה בעקבות התחדשות הספקולציות לגבי העלאות ריבית, לאחר שדוח תעסוקה חזק סיבך עוד יותר את התמונה המאקרו-כלכלית. בתחילת השבוע השווקים קיבלו בברכה התבטאויות של נגיד הפד כריסטופר וולר, שפורשו באופן נרחב כיוניות. אך נתוני יום שישי הראו כי קצב גיוס העובדים הואץ בחדות באוגוסט, ומספר המשרות עלה כמעט פי שלושה מתחזית הקונצנזוס. עמידותו של שוק העבודה, לצד האינפלציה שעדיין נמצאת ברמה גבוהה, העלתה את הסיכויים להעלאת ריבית בישיבת הפד ב-16 בספטמבר לכ-60%.

כאילו כדי להדגיש את סיכון האינפלציה, מחירי הסולר הגיעו ביום שישי לשיא חדש, מה שעלול להעלות את עלויות ההובלה ולהשפיע על מגוון רחב של מוצרים. UBS צופה כעת שתי העלאות ריבית השנה – בספטמבר ובדצמבר – בעוד חברות אחרות נותרות זהירות יותר לקראת דוחות האינפלציה החשובים לצרכן ולסיטונאים שיפורסמו השבוע.

במקביל, הבית הלבן דוחף את הפד לכיוון ההפוך. הנשיא טראמפ קרא להורדות ריבית, וטען כי לארה"ב צריכה להיות הריבית "הנמוכה בעולם", משום שסיכון האשראי שלה נמוך בהרבה מבעבר. לדעתו, ריביות גבוהות מציבות את אמריקה בעמדת נחיתות לא הוגנת ביחס למדינות אחרות. הנשיא איים להפסיק לסחור עם מדינות שרושמות גירעון מסחרי מול ארה"ב אם הפד לא יפעל, וטען שגישה זו תהיה יעילה יותר ממכסים.  

האיום עדיין לא נתפס כשינוי מדיניות מיידי, אך הלחץ הפוליטי מוסיף לאי-הנוחות של המשקיעים. ככל הנראה, לטראמפ יש סמכות חוקית ליישם את האיום, ולהשלכות הכלכליות על המדינות שיושפעו מכך עלולה להיות חומרה רבה – בעוד שארה"ב עצמה עלולה להתמודד בטווח הקצר עם אינפלציה גבוהה יותר עקב שיבושים בשרשראות האספקה.

בעוד שהתמונה המאקרו-כלכלית ממשיכה להשתנות, שוק האג"ח ממשיך להראות סימני לחץ, כשהוא מתקשה לספוג גל של חוב תאגידי. אמזון (אמזון), אלפבית (גוגל), מטא (מטא) ואורקל (ORCL) הנפיקו אג"ח בהיקף של כ-194 מיליארד דולר מינואר ועד תחילת יולי – כ-80% יותר מהסכום שהנפיקו בכל שנת 2025. ההיצע החדש הזה מתחרה על אותו מאגר הון של המשקיעים שאליו פונות גם איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, שהתשואות עליהן כבר גבוהות בשל החששות המאקרו-כלכליים. כתוצאה מכך, הריביות ממשיכות לעלות.

וגל הנפקות האג"ח התאגידיות רק מתחיל. הוצאות ההון הקשורות ל-AI צפויות לעלות על 1.1 טריליון דולר בשנה הבאה, ועשויות לגדול עוד יותר. בטווח הארוך יותר, PwC צופה שההוצאות העולמיות על מרכזי נתונים יגיעו לעשרות טריליוני דולרים עד 2050, כאשר ארה"ב תהיה אחראית לכמחצית מהסכום. היקף השקעה כזה ידרוש מימון חיצוני עצום, ומעלה את האפשרות שחוב פרטי הקשור ל-AI ידחק יותר ויותר את איגרות החוב הממשלתיות.

עיקר הוצאות ההון האלה צפוי להמשיך לזרום לתחום החומרה, כאשר אנבידיה (אנבידיה) מוזכרת כמוטבת מרכזית. אך היקף ההזדמנות בתחום ה-AI כבר עצום, והשקעה מתמשכת ברמות האלה תרחיב אותה עוד יותר – הקמת התשתיות דורשת לא רק שבבים, מתגים וכבלים חדשים, אלא גם החלפות ושדרוגים שוטפים. בהיקף כזה יש מקום למגוון רחב של חברות מוטבות, מעבר לחברה בודדת כלשהי.

התחזיות האלה עשויות להתברר כאופטימיות מדי או שמרניות מדי – רמת אי-הוודאות גבוהה, כפי שקורה בדרך כלל בשלבים הראשונים של מחזור צמיחה ארוך טווח חדש. עם זאת, הן עוזרות להסביר מדוע רוב החברות הגדולות חיוביות ביחס למניות, למרות התנודתיות, התמחורים הגבוהים והריביות הגבוהות. UBS, סיטי, מורגן סטנלי, ג'יי פי מורגן וחברות אחרות אמרו שוב ושוב בחודשים האחרונים שהן מעדיפות מניות ויראו בירידות הזדמנויות להגדיל חשיפה.

בקיצור, וול סטריט שמחה להמליץ על מניות החברות שבונות את העתיד, אך נותרת זהירה הרבה יותר ביחס לחוב שהחברות האלה מנפיקות כדי לממן את הקמת התשתיות.