אינטל הייתה פעם מניה שאף אחד לא אהב. עכשיו היא מתמודדת עם ציפיות גבוהות
- אינטל נהנתה מהתאוששות חזקה שמונעת מביקוש ל-AI, עם צמיחה של 59% בהכנסות תחום מרכזי הנתונים וה-AI ברבעון השני, אך העלאת תחזית ההוצאות ההוניות ל-2026 והמשך הוצאות גבוהות ב-2027 מעלים שאלות לגבי מועד התממשות התשואה למשקיעים.
- למרות שהשוק היה בעבר פסימי מדי לגבי אינטל, המחיר הנוכחי של אינטל כבר מגלם חלק גדול מההתאוששות הצפויה ברווחים עד 2029, ולכן הדירוג במאמר נשאר החזק ולא קנייה.
מניית אינטל (אינטל) הייתה תנודתית מאוד לאחרונה, ועברה ממצב שבו השוק ממש לא אהב אותה למצב של ציפיות גבוהות מאוד. ענקית השבבים רשמה זינוק מרשים בחודשים האחרונים, אבל המומנטום הזה נעצר אחרי דוחות הרבעון השני. הירידה שאחרי הדוחות נראתה יותר כמו אירוע של "מכירת חדשות" מאשר אכזבה אמיתית, שכן אינטל עדיין עקפה את התחזיות ופרסמה תחזית מוצקה.
הדאגה הגדולה יותר היא מה יקרה בהמשך. אינטל העלתה את תחזית ההוצאות ההוניות שלה ל-2026 מ-18 מיליארד דולר ל-20 מיליארד דולר, וגם אותתה שההוצאות יישארו גבוהות ב-2027. זה מעלה שאלה לגיטימית: גם אם הביקוש לבינה מלאכותית (AI) יישאר חזק, כמה מהפוטנציאל החיובי הזה כבר מגולם במחיר — וכמה זמן המשקיעים יצטרכו להמתין כדי לראות את התשואה הזו?
האנליסטים היו בבירור פסימיים מדי לגבי היכולת של אינטל להפוך את הביקוש ל-AI למכירות של Xeon. עם זאת, סביב 81.88 דולר, המניה עדיין מגלמת חלק גדול מההתאוששות הצפויה ברווחים עד 2029. בשלב זה אני נשאר ניטרלי לגבי אינטל, ומדרג את המניה כהחזק, כפי שאסביר לאורך המאמר.
שתי הגרסאות של אינטל
יש שתי גרסאות לאינטל: זו שלפני אפריל וזו שאחרי אפריל. בפשטות, המניה עלתה מכ-41 דולר ועד לשיא של 142 דולר ביוני. באופן טבעי, רוב התמחור מחדש הזה נבע מהביקוש הבלתי פוסק ל-AI.
מעבר ליחידות עיבוד גרפי (GPUs), שמסופקות ברובן על ידי אנבידיה (אנבידיה), שרתי AI צריכים גם יחידות עיבוד מרכזיות (CPUs) כדי לשלוט במערכת, להזין נתונים ל-GPUs ולטפל במשימות כלליות. כאן אינטל נכנסת לתמונה.
ככל שהבנייה של מרכזי נתונים הואצה, חלק ממאות מיליארדי הדולרים של הוצאות ההון של ההייפרסקיילרים זרם אל מעבדי Xeon של אינטל — במיוחד לדגמים המתקדמים יותר שלה. בין ההייפרסקיילרים האלה נמצאות אמזון (אמזון), מיקרוסופט (מיקרוסופט), אלפאבית (גוגל) ואורקל (ORCL).
ברבעון השני, ההכנסות של אינטל מתחום מרכזי הנתונים וה-AI צמחו ב-59% ל-6.3 מיליארד דולר. ההכנסות משרתים עלו בכ-2 מיליארד דולר. היקף מכירות השרתים עלה ב-9%, בעוד שמחירי המכירה הממוצעים זינקו ב-48%. הסיבה העיקרית לכך הייתה תמהיל עשיר יותר של מעבדים פרימיום.
למה השוק היה כל כך פסימי לגבי אינטל
השוק היה בבירור פסימי מדי לגבי תחזית הצמיחה של אינטל. קונצנזוס ההכנסות הנוכחי ל-2026 עומד על 62.99 מיליארד דולר. לפני שישה חודשים בלבד, ההערכה הזו עמדה על כ-53.8 מיליארד דולר. הבעיה הייתה שאינטל לא הצליחה לייצר ולספק מספיק שבבים. זה היה נכון במיוחד למוצרים שמשתמשים בתהליכי אינטל 7 ו-אינטל 3 שלה.
עד סוף 2025, אינטל כבר אמרה שהביקוש עולה על כושר הייצור שלה.
התוצאות של הרבעון הרביעי של 2025, שפורסמו בינואר 2026, חיזקו את התמונה הזו. לגבי הרבעון הראשון של 2026, ההנהלה הזהירה שזמינות השבבים תגיע לנקודת החולשה הגדולה ביותר שלה במחזור. לאחר מכן היא סיפקה תחזית להכנסות של 11.7 מיליארד דולר עד 12.7 מיליארד דולר בלבד.
זה יצר מצב מוזר. השוק יכול היה לראות שהביקוש ל-AI חזק. אבל המשקיעים הטילו ספק ביכולת של אינטל להפוך את הביקוש הזה למכירות בפועל. גם לאינטל עצמה הייתה נראות מוגבלת מאוד מעבר לרבעון הבא.
סך ההכנסות ירד ב-4% לעומת השנה הקודמת, בעוד שההכנסות השנתיות המלאות נותרו כמעט ללא שינוי. DCAI, שכולל את מעבדי Xeon, צמח ב-9% בלבד במהלך הרבעון וב-5% בלבד במהלך השנה. למרות הנרטיב החיובי של ההנהלה לגבי התפקיד של CPUs בתשתיות AI, התוצאות עדיין לא תמכו בהאצה כה משמעותית.
האם השוק עבר מפסימיות מוגזמת לאופטימיות מוגזמת?
במבט קדימה, האם השוק עבר מהר מדי מתפיסה פסימית מדי לגבי אינטל לתפיסה אופטימית מדי? כדי לענות על כך, צריך להסתכל על השווי הנוכחי.
אינטל נסחרת סביב 81.88 דולר בזמן כתיבת שורות אלה. בהתבסס על תחזיות הקונצנזוס, זה משקף בערך מכפיל של 54 על תחזית הרווח למניה (EPS) ל-2026 של 1.52 דולר; מכפיל 40.19 על תחזית ה-EPS ל-2027 של 2.04 דולר; מכפיל 28.14 על תחזית ה-EPS ל-2028 של 2.91 דולר; ומכפיל 16.76 על תחזית ה-EPS ל-2029 של 4.89 דולר.
לשם השוואה, הסקטור של אינטל נסחר כיום במכפיל רווח של כ-22.3. זה אומר לי שהשווי של אינטל מתחיל להיראות נורמלי רק אם מדלגים ישר ל-2029. במילים אחרות, השוק לא מתמחר רק מהלך התאוששות פשוט. הוא כבר מתמחר את השלב שבו ההתאוששות של אינטל כמעט הושלמה.
עם זאת, הערכת שווי הפוכה מבהירה את הסיכון. נניח שתחזית ה-EPS ל-2029 אכן תתברר כנכונה, ונחיל מכפיל רווח של כ-20. זה יוביל למחיר יעד של בערך 98 דולר ב-2029. אם נהוון את הערך הזה לפי תשואה שנתית צפויה של 10%, נקבל שווי נוכחי של כ-70 עד 73 דולר למניה. לכן, אף שאי אפשר לומר שהשווי הנוכחי של אינטל בלתי סביר, המניה מציעה פוטנציאל עלייה מוגבל, אלא אם הרווחים יעלו על קונצנזוס התחזיות הנוכחי או שהמשקיעים ימשיכו להעניק לה מכפיל גבוה יותר.
תחזית ה-EPS של אינטל ל-2029 לא בדיוק שמרנית
לדעתי, תחזית ה-EPS של אינטל ל-2029 עדיין דורשת התאוששות משמעותית. עם זאת, המספרים המעודכנים הופכים אותה לפחות תובענית מכפי שהיא נראית במבט ראשון.
אפשר לטעון שתחזיות ה-EPS לטווח הארוך עשויות להמשיך לעלות. בהתבסס על קונצנזוס נוכחי של 4.89 דולר למניה ועל מספר מניות של כ-5.04 מיליארד, החברה תצטרך לייצר רווח נקי של כ-24.6 מיליארד דולר עד 2029.
מול תחזית קונצנזוס להכנסות של 99.62 מיליארד דולר, המשמעות היא שולי רווח נקי של כ-24.7%. לשם השוואה, אינטל ייצרה שולי רווח נקי של כ-29.75% ב-2018, כשמבנה המצב הפיננסי שלה היה בריא הרבה יותר.
המשמעות היא שקונצנזוס 2029 לא דורש מאינטל לעבור את שיא שולי הרווח הקודם שלה. במקום זאת, הוא מניח שולי רווח נמוכים יותר על בסיס הכנסות שגדול בכמעט 28%. ועדיין, מעבר מהרווחיות הנוכחית של אינטל לכמעט 25 מיליארד דולר ברווח שנתי ידרוש התאוששות משמעותית, במיוחד בזמן שפעילות הפאונדרי ממשיכה להכביד על התוצאות.
האם אינטל היא קנייה לפי אנליסטים בוול סטריט?
זה לא חדש שאינטל לא זוכה להרבה אהדה מצד האנליסטים בוול סטריט, שבאופן קולקטיבי מדרגים את המניה כהחזק. מתוך 34 דירוגים שפורסמו בשלושת החודשים האחרונים, רק שמונה הם קנייה, בעוד 24 הם החזק ושניים הם מכירה. למרות קונצנזוס ניטרלי זה, כמה אנליסטים העלו את מחירי היעד שלהם. מחיר היעד הממוצע של אינטל עומד כעת על 119.07 דולר, מה שמרמז על פוטנציאל עלייה של 45.42% ממחיר אינטל הנוכחי.
אולי הכסף הקל ב-אינטל כבר מאחורינו
אני מדרג את אינטל כהחזק. ההתאוששות של אינטל, שמונעת על ידי AI, היא אמיתית, והתיקונים החדים כלפי מעלה בתחזיות אכן הגיוניים. ובכל זאת, ייתכן שהכסף הקל כבר נעשה. ברמות השווי הנוכחיות, המניה כבר מגלמת חלק גדול מההתאוששות הצפויה ברווחים עד 2029. בשלב זה, אני מעדיף להמתין לנקודת כניסה טובה יותר, או להוכחה ברורה יותר לכך שאינטל יכולה להכות את קונצנזוס התחזיות הנוכחי.