מניית ברקשייר (BRK.B) נכנסת לעידן גרג אבל. אני חיובי
- ברקשייר נכנסת לעידן הנהגה חדש תחת גרג אבל, שבמסגרתו החברה מתחילה להפעיל מחדש את מנוע הקצאת ההון – חידשה רכישות עצמיות של מניות וביצעה רכישה במזומן של OxyChem ב-9.7 מיליארד דולר, תוך ניצול ערימת מזומן של 373 מיליארד דולר בתקופה של שוק תנודתי והערכות שווי מנופחות במקומות אחרים.
- למרות ביצועי מניה פושרים ורווח תפעולי רבעוני שירד בכ-30%, ברקשייר נהנית מעוגנים יציבים כמו BNSF ושירותי האנרגיה, נסחרת סביב מכפיל הון היסטורית סביר, והכותב סבור שהשילוב בין מזומן שיא, נכסים פרטיים בעלי ערך לא ממומש וחידוש רכישות עצמיות יוצר מרווח ביטחון רחב ופוטנציאל עלייה, בעוד הקונצנזוס בוול סטריט הוא קנייה מתונה עם פוטנציאל עלייה של כ-17.9% במחיר היעד.
ברקשייר האת'ווי (BRK.A) (BRK.B) נכנסת לפרק חדש, כאשר גרג אבל רשמית לוקח על עצמו את הנהגת החברה, בעוד וורן באפט עובר לתפקיד של יו"ר בלבד. עד עכשיו, השוק הגיב באדישות יחסית, והמניה כמעט לא זזה בשנה האחרונה. אבל מתחת לפני השטח השקטים האלה נמצאת אחת מערמות המזומנים הגדולות בתאגידים בארה"ב, שיכולה להפוך להרבה יותר פעילה תחת הנהגתו של אבל. בגלל זה אני חושב שהסנטימנט יכול להשתנות ככל שקצב פריסת ההון יואץ, ולכן אני נשאר חיובי לגבי מניית ברקשייר.
למה תווית ה"מפגרת מאחור" עדיין נדבקת
אני שומע לא מעט משקיעים שמתחילים להתייאש מתשואת המחיר החלשה של מניית ברקשייר, וקשה להאשים אותם. רבים רואים בה מניה שאמורה להחזיק מעמד טוב בתקופות תנודתיות במיוחד כמו התקופה הנוכחית. אבל יחד עם חוסר הפעילות הרחבה של החברה והעדר עסקאות משמעותיות, ההשקעה בה נראית יותר ויותר משעממת.
גם הדוח האחרון לא באמת העיר את המשקיעים החיוביים. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי צנח בכ-30%, כאשר חלק גדול מהפגיעה הגיע ממגזר הביטוח. זה נבע מירידת הריביות, שהתחילו לשחוק את ההכנסה שמופקת מ"פְלוֹט" ענק של 176 מיליארד דולר, בעוד Government Employees Insurance Company (GEICO) מצאה את עצמה בקרב קשה לשימור לקוחות, כאשר רווחי החיתום שלה נחתכו בחצי.
עם זאת, הסיפור לא היה של ירידה כללית בכל החטיבות. עמודי התווך ה"משעממים" של הקונגלומרט – חברת הרכבות BNSF והחברות בתחום שירותי האנרגיה – דווקא שימשו כגורמי ייצוב. למרות סביבה תעשייתית חלשה יותר ועלויות עבודה עולות, BNSF הצליחה להגדיל את רווחי הרבעון הרביעי ב-5.5%, וסיפקה כרית חיונית שמנעה ירידה עמוקה יותר באימפריה של ברקשייר.
בינתיים, המשקיעים השליליים מצאו הרבה תחמושת בערימת המזומנים האדירה של ברקשייר, שהגיעה ל373.3 מיליארד דולר בסוף 2025. נכון, מזומן כזה נותן מרווח ביטחון ענק. אבל במקביל, זו גם עלות אלטרנטיבית אדירה. כשהריביות נמצאות במגמת ירידה יציבה, להחזיק כל כך הרבה "אבקה יבשה" באג"ח ממשלת ארה"ב מרגיש כמו השארת כסף על השולחן. הסקפטיים טוענים שאם אפילו "האוראקל מאומהה" לא מצא איפה להציב את ההון הזה, אולי השוק פשוט התקדם מעבר לפלייבוק המסורתי של ברקשייר.
עידן חדש של אופורטוניזם בברקשייר
לראשונה זה כמעט שנתיים, מכונת הרכישה העצמית של המניות הופעלה מחדש. רק בשבוע שעבר ברקשייר הודיעה בשקט שהיא חידשה את רכישת המניות של עצמה, וזה סימן לכך שגרג אבל, עם ברכתו המפורשת של באפט (כפי שאמר ב-CNBC), סוף סוף מצא מחיר שהוא אוהב. זה רגע קלאסי של "או שתוכיח או שתשתוק" עבור המנכ"ל החדש, שגם השקיע 15 מיליון דולר מהשכר שלו במניות מסוג A, כדי להראות שהוא "אוכל מהבישולים של עצמו".
עם זאת, המהלך המעניין יותר בגל החדשות האחרון של ברקשייר, לדעתי, היה כנראה רכישת OxyChem במזומן בסך 9.7 מיליארד דולר מאת אוקסידנטל פטרוליום (OXY). העסקה נסגרה בתחילת ינואר והייתה מעין הופעת הבכורה של גרג אבל כמקצה ההון הראשי של ברקשייר. הם פשוט חטפו עסק כימיקלים תעשייתיים מהשורה הראשונה, כנראה בשפל מחזורי. אבל הראה שברקשייר עדיין הטורפת היחידה בג'ונגל עם קיבה מספיק גדולה כדי לבלוע נכס של 10 מיליארד דולר בביס אחד.
בהתחשב בחידוש הרכישות העצמיות ובמהלך OxyChem, אני מאמין שברקשייר אולי באמת פותחת כאן דף חדש. ככל שהשוק הרחב נהיה תנודתי יותר והערכות השווי במקומות אחרים נשארות מנופחות, ארסנל המזומן של 373 מיליארד דולר הזה יכול לעבור מ"גרירת מזומן" לעל-נשק. אנחנו נכנסים לתקופה שבה ברקשייר יכולה להפוך לפעילה הרבה יותר, ולהשתמש בנזילות שלה כדי לחטוף נכסים ממתחרות ממונפות מדי, שמתחילות להרגיש את הלחץ של כלכלה מתקררת.
לפענח את הרכישה העצמית: הערך החבוי בספרים של ברקשייר
כשמדברים על תמחור של ברקשייר, הכול מסתובב סביב יחס מחיר להון עצמי (P/B). כרגע, המניה נסחרת במכפיל הון עצמי של 1.5, שנמצא בערך באמצע טווח המסחר ההיסטורי שלה בעשור האחרון. על פניו, זה נראה תמחור הוגן. אבל כאן זה נהיה מעניין: חידוש הרכישות העצמיות מרמז שהאנשים בפנים מאמינים שהמניה זולה משמעותית.
למה? זה קשור למה שאפשר לקרוא לו יחס P/B מתואם. צריך לזכור שברקשייר רושמת את החברות הפרטיות הענקיות שלה – חברות כמו Precision Castparts, Marmon, ועכשיו גם OxyChem – במאזן לפי עלות היסטורית פחות פחת. החשבונאות הזו לא משקפת את כוח יצירת הרווחים האמיתי שלהן במונחים של היום, בסדרי גודל של מיליארדים. אם היית מסמן את ה"אבני החן החבויות" הפרטיות האלה לפי שווי השוק האמיתי שלהן, ההון העצמי של ברקשייר היה קופץ משמעותית, מה שהיה גורם למכפיל ההון הנוכחי להיראות דחוס הרבה יותר. עצם העובדה שברקשייר קונה היום מניות של עצמה מאשרת שהערך האמיתי של הנכסים שלה גבוה בהרבה.
כמובן שעדיין יש סיכונים. מיתון שיהיה ארוך מהצפוי יכול בקלות לפגוע בחטיבות הרכבת והקמעונאות. אבל מבחינתי, השילוב בין "מבצר" מזומן ברמה שיא ומנכ"ל שמתחיל סוף סוף ללחוץ על ההדק הוא תרחיש חיובי שאי אפשר להתעלם ממנו, במיוחד אחרי תקופה ניכרת של תת-ביצוע.
האם מניית ברקשייר האת'ווי היא קנייה, מכירה או החזק?
בוול סטריט, מניית ברקשייר מדורגת בקונצנזוס של קנייה מתונה (Moderate קניה), בהתבסס על המלצת אנליסט אחת חיובית. למרות היעדר samפל מייצג, מחיר היעד הממוצע למניית ברקשייר הוא 578 דולר, מה שמרמז על פוטנציאל עלייה של כ-17.9% ב-12 החודשים הקרובים.
השורה התחתונה
ברקשייר האת'ווי כרגע דומה לקפיץ דרוך. השוק התמקד לאחרונה כמעט רק בכותרות על בינה מלאכותית ובאירועים מאקרו-כלכליים, ושכח את הענק האיטי הזה. בינתיים, גרג אבל בשקט מפריס ערימת מזומנים עצומה לנכסים מוחשיים בעלי תשואה גבוהה יותר. כשמניית ברקשייר נסחרת במכפיל שנראה היסטורית סביר, והערך האמיתי של החברה כנראה גבוה בהרבה מהמדדים החשבונאיים לפי GAAP, מרווח הביטחון רחב, והפוטנציאל לעליות כנראה רק מתחיל להתגלות.