המחסל מוול סטריט על אנבידיה (NVDA), קורווויב (CRWV) והנחש הנשך את זנבו של ההייפ ב-AI
- אנבידיה וקורווויב ממנפות מודל פיננסי מעגלי שבו ספק (אנבידיה) מממן את הלקוח (קורווויב) כדי שיקנה ממנו עוד שבבי AI, מה שמציג צמיחה שנראית כמו הרחבה אורגנית אך בפועל היא תוצאה של מימון הדדי ואקרובטיקה במאזנים.
- המאמר מותח ביקורת על הספקולציה וההייפ סביב AI ועל הפיבוט של קורווויב מכריית קריפטו לתשתיות AI, וטוען שהשוק מתגמל תאוות בצע ועסקאות מעגליות בזמן שהסיכונים האמיתיים והקיימות של המודלים הללו נדחקים הצידה עד שהמציאות תתפוס את כולם.
יש משהו כמעט מפחיד באופן שבו הבום של הבינה המלאכותית (AI) הפך לוגיקה מעגלית לקרקס בשווי טריליוני דולרים. קחו את CoreWeave (CRWV). ביום שני, המניה של החברה – חבורת קריפטו לשעבר שהפכה ל״מאכערי AI״ – קפצה ב‑6% אחרי שאנבידיה (NVDA) הודיעה שהיא זורקת עוד 2 מיליארד דולר על החברה. ה״השקעה״ הזו אמורה לעזור לבנות יותר מ‑5 ג׳יגה-ואט של קיבולת ״מפעלי AI״ עד 2030.
משקיעים מחאו כפיים כאילו הרגע ראו את אילון נוחת על מאדים בלי אפשרות לחזור לכדור הארץ, במקום לשים לב לדבר המובן מאליו: ספק מממן לקוח כדי שהלקוח יוכל לקנות עוד מהספק. זהו, משקיעים, מה שנחשב היום ל"מומנטום".
אנבידיה מוכרת את השבבים. אנבידיה מממנת את חברת התשתיות שקונה את השבבים. חברת התשתיות לווה כנגד השבבים כדי לקנות עוד שבבים. השוק מתגמל את כל המעורבים על ״ביצוע״. איפשהו באמצע הלופ הזה מישהו זורק את הביטוי ״תוכנה AI-native״, וול סטריט מוחאת כפיים כאילו מדובר ביצירת מופת לפוליצר, והמחיר של המניה מרחף עוד כמה אחוזים למעלה.
במרכז, כמובן, נמצא ג׳נסן הואנג, הכוהן הגדול של אנבידיה במעיל העור, נותן נאומי פתיחה כאילו היה משה שיורד מהר סיני של CUDA. כל משפט מטפטף גורל: מפעלי AI. מהפכות תעשייתיות חדשות. הזדמנויות בשווי גזיליוני דולרים. וכן, אנבידיה באמת בנתה משהו מרשים. אבל כרגע זה מרגיש פחות כמו חדשנות ויותר כמו הואנג שהבין בשקט שהלקוח הכי טוב של אנבידיה… היא אנבידיה עצמה.
ואז יש את CoreWeave, שמוצגת עכשיו כעמוד תווך של תשתית ה-AI מהדור הבא, למרות שהתחילה את חייה ככורה קריפטו בשם Atlantic Crypto. כן, באמת. כש‑ביטקוין הפסיק לשלם על למבורגיני, הם עשו פיבוט להשכרת GPU לכל מי שהיה מוכן להגיד ״מודל שפה גדול״ בלי להתפוצץ מצחוק. למרות שעם הטראמפים שנכנסו עכשיו לקריפטו – American Bitcoin, מטבע של מלניה, כן, עשינו את זה צייפרפאנקס! – הרמאות עלתה מדרגה או אלף, והפיבוט הזה מרגיש פחות כמו ראיית עתיד ויותר כמו הישרדות עצמית. אם כורי הקריפטו המקוריים בורחים לפינות פחות מושחתות, אפשר באמת להאשים אותם? אנליסטים מהללים את זה כיכולת הסתגלות חזונית, אבל זו אותה תאוות בצע חסרת אחריות, רק בחליפה קצת יותר חכמה.
תראו, המחסל לא אומר שהביקוש ל-AI מזויף. יש ביקוש אמיתי. הבעיה היא שכל כך הרבה מהצמיחה נשענת על חברות שמשקיעות זו בזו כדי לשמור על הסיפור חלק. אנבידיה מחזיקה נתח מקורווויב. קורווויב תלויה בחומרה של אנבידיה. שתיהן מרוויחות כשהשוק עושה כאילו זה נחשב לצמיחה אורגנית ולא לאקרובטיקה של המאזן.
והשוק לא רק סובל את זה – הוא פשוט מזיל ריר על זה. עסקאות מעגליות ממשיכות לסובב את הגלגל, ונותנות לכולם אשליה של שליטה. הן נמנעות משאלות מביכות על עלויות אנרגיה, שיעורי ניצול, או מה קורה כשה״אם תבנה – הם יבואו״ הופך ל״בנינו, ועכשיו אנחנו מממנים את עצמנו כדי להעמיד פנים שהם הגיעו״.
וככה הנחש ממשיך לאכול את הזנב שלו, והשוויים רק עולים. אבל איפשהו ברקע, המציאות מחכה, כמו תמיד, לרגע שבו המוזיקה תפסיק.