בחירות הקריפטו ה"ערכיות" המובילות לפי הכנסות, בייבק טוקנים וביקוש מוסדי
- שוק הקריפטו עובר מהנעה על ידי הייפ ונרטיבים למודל מבוסס יסודות, שבו ערך הטוקנים נקבע יותר ויותר לפי הכנסות, חלוקת הכנסות, תוכניות בייבק ושריפה, ביקוש מצד גופי DAT מוסדיים ו‑ETFים מפוקחים, בדומה למעבר שקרה בעבר בשוקי המניות.
- טוקנים עם תזרים מזומנים, מנגנוני היצע דפלציוניים ואימוץ מוסדי – כמו AVAX, SOL, AAVE, TRX ו‑ENA – צפויים להוביל את מחזור ההשקעות הבא, בעוד שכלי ניתוח כמו altFINS מסייעים לזהות פרויקטים "ערכיים" בעלי פוטנציאל תשואה עדיף.
כששוקי קריפטו עוברים תיקון, משקיעים מחפשים פרויקטים וטוקנים עם מודלים עסקיים ברי-קיימא, שמייצרים הכנסות ודיבידנדים ויכולים למשוך ביקוש ממשקיעים מוסדיים.
נקרא להם בחירות “ערך”, בדומה למניות ערך בשוק המניות.
רוב השנים שוק הקריפטו הונע בעיקר על ידי הייפ וספקולציה – מטבעות MEME, מסחר מבוסס נרטיבים, ומחזורי עליות חדות ונפילות מהירות.
אבל התעשייה מתבגרת, ושנת 2025 סימנה את תחילת המעבר למצב שבו הערך של טוקן קשור יותר ויותר ליסודות אמיתיים: הכנסות, דיבידנדים, בייבקס, ביקוש מצד טרז׳ריז, ותעודות סל (ETF) מפוקחות.
זה משקף את ההתפתחות שעברו שוקי המניות: צמיחת הכנסות, רווחים, דיבידנדים ובייבק של מניות הפכו לעוגנים של תמחור.
עכשיו אותו דבר קורה גם בקריפטו. מעניין לציין שיש תופעה הולכת וגדלה של מניות של חברות שעוסקות בקנייה, מכירה ו/או אחסון של קריפטו. דוגמאות למניות כאלה הן Coinbase (COIN), Etoro (ETOR), Strategy (MSTR), Circle (CRCL), Bullish (BLSH), ו‑Gemini (GEMI).
מנרטיבים ליסודות
בפייננס המסורתי, משקיעים מתגמלים חברות שמייצרות הכנסות, צמיחה, רווחים ודיבידנדים, ומנהלות את המאזן שלהן באחריות. טוקני קריפטו מתחילים לשקף את אותם עקרונות:
- טוקנים שמייצרים הכנסות עם תמחור נמוך הם כמו מניות “ערך”.
- טוקנים שמחלקים חלק מההכנסות מתנהגים כמו מניות דיבידנד. הפרוטוקולים מחלקים חלק מהעמלות לבעלי הטוקן.
- מודלי בייבק ושריפה הם הגרסה הקריפטואית לרכישה עצמית של מניות. ההכנסות מממנות בייבק של טוקנים, ומצמצמות את ההיצע.
- מאגרי נכסים דיגיטליים (Digital Asset Treasuries – DATs) ו‑ETFים משקפים הקצאת נכסים מוסדית, ויוצרים ביקוש מתמשך.
הדינמיקות האלה הופכות טוקנים מצ׳יפים ספקולטיביים לנכסים עם תשואה מדידה ומחסור (סקרסיות) הולך וגדל.
1. טוקנים שמייצרים הכנסות עם תמחור נמוך: מניות ה"ערך" של הקריפטו
בדומה לשוק המניות המסורתי, גודל וצמיחת ההכנסות הם סימן עבור משקיעים שהפרויקט נותן ערך משמעותי למשתמשי הקצה (לקוחות).
הנה רשימה של פרויקטי קריפטו עם הכנסה שנתית (מנורמלת) מעל 50 מיליון דולר, מדורגים לפי יחס תמחור (שווי שוק / הכנסות) על פי נתונים מ‑altFINS.
מדד תמחור זה – שמקביל למדד המקובל בשוק המניות (מכפיל מכירות – P/S) – מאפשר למשקיעים לזהות אילו טוקנים "זולים" יחסית למחזור המכירות (ההכנסות) שלהם.
טוקנים עם הכנסות גבוהות ותמחור נמוך
2. טוקנים שמחלקים הכנסות: דיבידנדים בגרסת הקריפטו
משקיעים אוהבים דיבידנדים.
משקיעי קריפטו לא שונים, וחלק מפרויקטי DeFi מחלקים חלק מההכנסות לבעלי הטוקן, בין היתר:
3. בייבקס ושריפות: טוקנומיקס דפלציוני
תוכניות בייבק הופכות נפוצות יותר ויותר כאמצעי לתגמול מחזיקי הטוקן.
תוכניות בייבק בנות-קיימא שממומנות מהכנסות (כמו Aave או TRON) יוצרות ערך לטווח ארוך, בעוד ששריפות חד-פעמיות מהטרז׳רי נותנות רק דחיפה זמנית.
- PancakeSwap (CAKE) שורף כ‑345% מה‑FDV שלו בשנה (ברוטו) – אחת התוכניות האגרסיביות ביותר בקריפטו.
- Raydium (RAY) ביצע בייבק של כ‑54 מיליון דולר בטוקנים בחודש אחד, והסיר 10% מהפלוֹט.
- TRON (TRX) שורף באופן רציף כ‑1.1–1.2 מיליארד TRX בחודש, שווה ערך לכ‑15% מההיצע בשנה.
- Aave (AAVE) מפעיל בייבק קבוע של מיליון דולר בשבוע מדמי הפרוטוקול.
תוכניות בייבק לטוקנים
4. מאגרי נכסים דיגיטליים (DATs): מאזנים מוסדיים נכנסים לקריפטו
DATs הם גופים תאגידיים שמגייסים מיליארדים כדי לצבור קריפטו. המודל הזה הונהג לראשונה על ידי מייקל סיילור ב‑Strategy (MSTR, לשעבר Microstrategy), שצבר ביטקוין (BTC). מדובר בחברות ציבוריות שמחזיקות מאגרי ענק של ביטקוין או את׳ריום — וכעת גם אלטקוינים.
בניגוד למסחר ספקולטיבי, צבירה דרך DAT היא תכניתית — והיא מספקת שבועות או חודשים של ביקוש קבוע מהצד הקונה.
- Avalanche (AVAX): 3.3 מיליארד דולר של צבירת DAT שהוכרזה (~25% משווי השוק שלו).
- Ethena (ENA): ל‑DAT יש כבר 890 מיליון דולר מובטחים, עם תוכנית להגיע עד 2.9 מיליארד דולר — מה שיכול לספוג 18–78% מההיצע.
- Cronos (CRO): שיתוף פעולה בין Trump Media ל‑Crypto.com עשוי להביא לספיגה של 5 מיליארד דולר ב‑CRO, כמעט כמו שווי השוק שלו.
- Solana (SOL): מעל 7 מיליארד דולר בביקוש DAT שהוכרז — מספיק כדי לשנות את מאזן ההיצע/ביקוש בטווח הבינוני.
תחזית ביקוש ל‑DAT
5. ETFים: שער הכניסה למיינסטרים
ETFים הם הגשר שמאפשר למשקיעים מסורתיים להיחשף לקריפטו דרך שווקים מפוקחים.
- ביטקוין (BTC): ETFים ספוט פעילים מאז ינואר 2024, ומחזיקים 6.6% מההיצע של BTC בשווי 141 מיליארד דולר.
- את׳ריום (ETH): ETFים ספוט הושקו באמצע 2025, ומחזיקים 5.1% מההיצע של ETH בשווי 23 מיליארד דולר.
- Solana (SOL): מספר בקשות ל‑ETF בארה"ב הוגשו בסוף 2025, בזמן ש‑ETFים בקנדה כבר נסחרים.
- Avalanche (AVAX): VanEck הגישה בקשה ל‑ETF ספוט בארה"ב.
- XRP, AAVE, SUI: באופן מפתיע, כולם כבר על הרדאר של שוק ה‑ETF
.
ETFים לא רק משפרים נזילות — הם גם מאשרים את הטוקנים כנכסי השקעה לטווח ארוך.
מה זה אומר עבור משקיעים
שוק הקריפטו מתכנס למודל של הפייננס המסורתי מבחינת הדרך שבה ערך מצטבר:
- טוקנים שחולקים הכנסות (AAVE, COMP, ENA) = דיבידנדים.
- מודלי בייבק ושריפה (CAKE, RAY, TRX) = רכישה עצמית של מניות.
- צבירת DAT (AVAX, SOL, CRO) = טרז׳ריז מוסדיים.
- ETFים (BTC, ETH, SOL, XRP, AVAX) = גישה מפוקחת להון גלובלי.
המעבר הזה מסמן את תחילתו של מחזור תמחור שמבוסס על יסודות. טוקנים עם תזרימי מזומנים, היצע דפלציוני, וביקוש מוסדי צפויים להכות בביצועים שלהם נכסים שמבוססים רק על נרטיב.
השורה התחתונה
עבור קוראי TipRanks שמכירים השקעה במניות, ההקבלות ברורות: צמיחת הכנסות, דיבידנדים, בייבקס והקצאות מוסדיות ("כסף חכם") הם בין מנועי הערך המרכזיים בתמחור.
כעת הקריפטו נכנס לאותה פזה.
המנצחים במחזור הבא לא יהיו מטבעות ה‑MEME הרועשים ביותר, אלא פרויקטים שמחברים בין תשואה פנדמנטלית, מנגנוני היצע דפלציוניים ואימוץ מוסדי — כש‑Avalanche (AVAX), Solana (SOL), Aave (AAVE), TRON (TRX) ו‑Ethena (ENA) הן חלק מהדוגמאות המובהקות ביותר.
הטוקנים המובילים – מטריצת מנועי ערך
על altFINS
altFINS היא פלטפורמת אנליטיקה ומחקר לקריפטו שעוזרת לסוחרים ולמשקיעים למצוא רעיונות למסחר ולהשקעה. היא דורגה כ‑Best Crypto Screener. altFINS עוקבת אחרי נתונים מיותר מ‑30 בורסות ו‑120 אינדיקטורים טכניים, ומפרסמת מחקר פנדמנטלי ייחודי על יסודות טוקנים (Coin Pick), תובנות על לווייתנים וכסף חכם, וניתוחי השוואת תמחור. על ידי שילוב של מחקר מעמיק עם כלים אנליטיים, altFINS מגשרת על הפער בין אנליזה קריפטו-נייטיבית לבין מסגרות השקעה מוסדיות, ומקלה על משקיעים מקצועיים וקמעונאיים כאחד להבין היכן נוצר הערך האמיתי בשוק הנכסים הדיגיטליים.