דלגו לתוכן

מחיר הכסף בסין גבוה ב-10% – והמערב כבר מפסיד במלחמת המחיר האמיתית

Eran Tal10 ביוני 2026
  • מחירי הכסף בסין גבוהים בכ-10% מהמערב, פרמיה דו-ספרתית הנמשכת חודשים ומשקפת מחסור מבני עמוק בהיצע הכסף הפיזי מול ביקוש חזק במיוחד בסין ובהודו.
  • למרות שהמחיר הרשמי עדיין נקבע ב‑COMEX במערב, הביקוש הפיזי והמהלכים של סין והודו לקבוע מחירי כסף עצמאיים מסמנים שינוי כוח גובר מ"שוק הנייר" במערב לשוק הפיזי במזרח.
מחיר הכסף בסין גבוה ב-10% – והמערב כבר מפסיד במלחמת המחיר האמיתית

מחירי הכסף בסין גבוהים כיום בכ-10% ממחירי הכסף במערב, והפער הזה הוא לא "רעש מס" – זו זעקה מהשוק הפיזי. אד סטיר אומר שהפרמיה נמצאת ברמות דו-ספרתיות כבר חודשים, ולעיתים הגיעה ל-16%–18%. לדעתו, זה משקף מחסור עצום בין היצע לביקוש, שסביר שלא ייעלם בקרוב. הסיבה פשוטה: הביקוש בסין ובהודו כל כך חזק, שהכסף הפיזי נמשך מהשוק מהר יותר מיכולת הספקים לספק אותו.

הפרמיה אינה מס. זה מחסור מבני שהמערב מסרב להודות בו

הרבה אנשים חושבים שהפרמיה בסין נובעת ממע"מ. סטיר אומר שזה לא נכון. מע"מ הוא מס קמעונאי שמתווסף מעל למחיר, לא הגורם לפער. הפרמיה יושבת מעל המס, כי הביקוש בסין ובהודו גבוה בהרבה מאשר בצפון אמריקה. ביחד, שתי המדינות האלה מייצגות לפחות שליש מאוכלוסיית כדור הארץ, והתיאבון שלהן למתכות יקרות הוא קיצוני. זו הסיבה שהפרמיה נשארת דו-ספרתית, ושהיא כנראה לא תתמוטט, אלא אם פתאום תהיה קפיצה חדה בהיצע הפיזי.

הפרמיה לא תמיד הייתה כל כך גבוהה. בחלקים מאמצע 2025 ובסוף 2025 היא אפילו הייתה שלילית – הכסף נמכר בהנחה למשך כשבוע. אבל מסוף 2025 ועד 2026 הפרמיה זינקה לרמות דו-ספרתיות ולא ירדה מאז. סטיר אומר שהתבנית הזאת מצביעה על מחסור מבני בהיצע הפיזי, שסביר שיישאר בטווח הדו-ספרתי עוד זמן רב. השוק לא רק "צפוף" – הצד של ההיצע למעשה שבור.

העבירו את ה-IRA או ה-401(k) שלכם לזהב ולכסף – בדרך הנכונה.


אל תחמיצו את ההזדמנות להשקיע בזהב ובכסף. היכנסו כבר היום לעמוד חברות ההשקעה בזהב המובילות שלנו!

המערב עדיין קובע את הגרף – אבל סין כבר משכתבת את המחיר האמיתי

אנליסטים כמו אליסטר מליוד ופרנסיס האנט סבורים שמחיר הכסף הפיזי נקבע יותר ויותר על ידי סין, וששוק הכסף הסיני הופך להיות הביטוי האמיתי של ערך הכסף. סטיר מסכים שזו כיוון התנועה, אבל אומר שהמציאות כרגע עדיין שונה. נכון לעכשיו, בלי יוצא מהכלל, המחיר נקבע בשוק החוזים העתידיים של COMEX בניו יורק. המחיר שאתם רואים על המסך אינו מחיר שנקבע בשנחאי וגם לא מחיר ה-LBMA – זה מחיר של COMEX.

זה לא ישתנה עד שסין לא תחטוף מהמערב את השליטה בתמחור הסחורות. הממשלה הסינית הציבה מטרה ברורה: להעביר את תמחור הסחורות מהמערב למזרח. ברגע שסין תיקח לידיה את השליטה במחיר, סטיר אומר שהמניפולציה תיפסק, משום שבסין לא נסחרים חוזים נייר. שם המחירים נקבעים על פי היצע פיזי, בלי שוק של חוזים עתידיים או אופציות על כסף וזהב. אז יתגלָה המחיר האמיתי.

עד שזה יקרה, המחיר עדיין נקבע ב-COMEX. הפרמיה בסין היא האות לכך שהמציאות הפיזית כבר מתרחקת מהגרף של שוק הנייר. המערב עדיין שולט במדד הייחוס, אבל המזרח סופג את המתכת בקצב שההיצע לא מצליח להדביק. זו הסיבה שהפער כל כך גדול, ושהוא לא נעלם.

הסיפור הגדול הוא לא רק הפרמיה. זו גם תזוזת הכוח. הודו כבר הודיעה שתפסיק להשתמש במחירי LBMA או COMEX ותקבע מחיר כסף משלה. זה אתגר ישיר לשליטת המערב בתמחור. סטיר אומר שכאשר סין סוף סוף תנצח במאבק על קביעת מחירי הסחורות בעולם, המניפולציה בשוקי הנייר תסתיים, והמחיר האמיתי של כסף פיזי ייחשף.

נכון לעכשיו, השוק עדיין תקוע בעולם של נייר. אבל הפרמיה בסין היא האינדיקציה האמיתית למחסור פיזי. היא זועקת שהכסף "צפוף", שהביקוש עצום, ושהמזרח כבר מנצח במלחמה על המתכת הפיזית. המערב מחזיק בגרף. המזרח מחזיק במתכת. והפער הזה לא ייסגר עד שהכוח לקבוע את המחיר יעבור צד.