מיתוס הפיטורים מתנפץ: ה-AI משנה את ההייטק, לא מחליף אותו
למרות חדירה עמוקה של הבינה המלאכותית לליבת הפעילות של חברות ההייטק בישראל, בשנת 2025 לא נרשמו פיטורים משמעותיים כתוצאה ישירה מהטמעת AI, ולא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף. כך עולה מסקר מעסיקים מקיף שערכו רשות החדשנות וחברת צבירן בדצמבר 2025, הבוחן את השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה לקראת 2026.
הסקר, שנערך בקרב 263 מעסיקים, מתוכם 192 חברות הייטק, מייצג מעסיקים של כ-80% מהעובדים בענף ההייטק בישראל, וכולל חברות מקומיות ורב לאומיות ממגוון תחומים, בהם תוכנה, חומרה, סייבר, מוליכים למחצה, אינטרנט, גיימינג, טכנולוגיה ביטחונית, ביוטק ומדעי החיים.
לאחר יותר מעשור של צמיחה מואצת במספר המועסקים בהייטק, ובמיוחד לאחר שנות השיא החריגות של 2021 ו-2022, שוק העבודה בענף נכנס בשנים האחרונות לשלב של התמתנות וסטגנציה יחסית. חלקם של עובדי ההייטק מסך המועסקים במשק עומד בארבע השנים האחרונות סביב 11%, ללא גידול משמעותי.
אחת ההשערות שעלו בשיח הציבורי הייתה כי הקיפאון בצמיחת כוח האדם נובע מהשפעת הבינה המלאכותית, שמחליפה עובדים ומצמצמת גיוסים. ממצאי הסקר מציירים תמונה שונה: ה-AI כבר מוטמע עמוק בפעילות החברות, אך לפחות בשלב זה אינו גורם מרכזי לצמצום תעסוקתי.
בשנת 2025 דיווחו 35% מחברות ההייטק במדגם כי פיטרו עובדים בחצי השנה האחרונה, לרוב על רקע צמצום או סגירה של צוותים ומחלקות. עם זאת, כאשר נבחנות הסיבות לפיטורים, מתברר כי הבינה המלאכותית משחקת תפקיד שולי בלבד.
בקרב החברות שביצעו פיטורים רוחביים, 75% ציינו התייעלות כסיבה המרכזית, ו-27% ציינו את מצבן העסקי. רק 13% מהחברות שפיטרו ציינו את הטמעת הבינה המלאכותית כאחת הסיבות, וברוב המקרים מדובר בגורם נלווה ולא בלעדי. לשם השוואה, שיעור החברות ביתר המשק שביצעו פיטורים רוחביים בחצי השנה האחרונה עמד על כ-22% בלבד.
גם במבט קדימה, המגמה ברורה: 15% מהמעסיקים בענף מתכננים פיטורים במחצית הראשונה של 2026, אך 71% מהם ציינו שלבינה מלאכותית אין כל השפעה על ההחלטה, והיתר ציינו השפעה מועטה בלבד. אף חברה לא הגדירה את ה-AI כגורם משמעותי בהחלטה על פיטורי עובדים.
לצד הפיטורים, 94% מחברות ההייטק דיווחו כי גייסו עובדים חדשים במהלך 2025. עם זאת, שיעור העובדים שגויסו מסך המועסקים עמד על 7.9% בלבד, נמוך מעט בהשוואה ליתר מגזרי המשק. כ-23% מהחברות מעריכות כי היקף הגיוסים בשנת 2026 יהיה נמוך מזה של 2025, בעיקר בשל שיקולי פריון, איכות והתייעלות, ולא בשל הטמעת טכנולוגיות AI.
הנתונים מצביעים על מעבר מדפוס של צמיחה מהירה וגיוסים אגרסיביים לדפוס זהיר וממוקד יותר, שבו הדגש הוא על אפקטיביות ושיפור ביצועים, ולא על הגדלה כמותית של מצבת כוח האדם.
לצד ההשפעה המוגבלת על היקף התעסוקה, הסקר מצביע על חדירה עמוקה של הבינה המלאכותית לתוך תהליכי העבודה עצמם. 52% מחברות ההייטק דיווחו על הטמעה משמעותית של כלי AI בתהליכים טכנולוגיים, כגון פיתוח, תשתיות ומערכות ליבה. בנוסף, 43% מהחברות משלבות כלי AI גם בתפקידי מעטפת שאינם טכנולוגיים, בהם שיווק, מכירות, תפעול ומשאבי אנוש.
עם זאת, רק 13% מהחברות דיווחו על הטמעה רוחבית מלאה עם אינטגרציה עמוקה למערכות הארגוניות, נתון המעיד כי התהליך עדיין נמצא בעיצומו, ומתבצע באופן הדרגתי.
שינוי זה בא לידי ביטוי גם בהרכב כוח האדם: 42% מחברות ההייטק דיווחו כי הן מעסיקות עובדים בתפקידי AI ייעודיים, בהם חוקרי בינה מלאכותית, מהנדסי GenAI, מפתחי מודלים, מומחי הטמעה ומנהלי תאימות. גם בענפים שאינם הייטק נרשמה חדירה מסוימת של תפקידי AI, אך בהיקף נמוך בהרבה.
עוד עולה מהסקר כי בשנתיים האחרונות נרשם מעבר ברור משוק עבודה שמובל על ידי עובדים לשוק שמובל על ידי מעסיקים. לאחר תקופת השיא שהתאפיינה בהיקפי עזיבה מרצון חריגים ובתחרות חריפה על טאלנטים, נרשמת ירידה בשיעור העזיבה מרצון, צמצום בהיצע המשרות החדשות, והסתמכות גוברת על פיטורים לצורך התאמות במצבת כוח האדם ולא על תחלופה טבעית.
מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין: “הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין השיח הציבורי סביב הבינה המלאכותית לבין מה שקורה בפועל בשטח. ה-AI כבר מוטמע בליבת הפעילות של חברות ההייטק בישראל ומשנה אותן, אך עד כה הוא אינו מחליף עובדים בהיקפים משמעותיים. לפחות בשלב זה נראה כי שוק העבודה עובר התאמה הדרגתית, לא זעזוע. האתגר המרכזי אינו אובדן משרות, אלא התאמת מיומנויות, הכשרת עובדים ושילוב נכון של טכנולוגיות חדשות.”