אגרת ה-H‑1B בגובה 100 אלף דולר של טראמפ מפעילה לחץ על אמזון, מיקרוסופט וגוגל
- ממשל טראמפ קבע אגרת של 100 אלף דולר לכל בקשה חדשה לוויזת H‑1B; זו עלות חד-פעמית שאינה חלה על מחזיקים קיימים או חידושים, אך ההודעה יצרה בהלה בחברות והובילה לביטולי נסיעות ולהנחיה לעובדים להישאר בארה״ב.
- המהלך צפוי להעלות עלויות וללחוץ על השוליים אצל ענקיות טכנולוגיה ופיננסים (אמזון, אלפאבט, מיקרוסופט, מטא, אפל, גולדמן זאקס, קוגניזנט) וכן אינפוסיס ו-TCS; חברות עשויות לשנות את אסטרטגיות הגיוס והפריסה הגלובלית, ומשקיעים יעקבו אחרי ההשפעה על השוליים והתוכניות להמשך.
עיקרי הדברים
- ממשל טראמפ קבע אגרת של 100 אלף דולר לכל בקשה חדשה לוויזת H‑1B; מדובר בעלות חד-פעמית שאינה חלה על מחזיקים קיימים או חידושים, אך ההודעה יצרה בהלה: חברות הורו לעובדים להישאר בארה״ב ונוסעים ביקשו לרדת ממטוסים.
- המהלך צפוי להכביד על ענקיות טכנולוגיה ופיננסים כמו אמזון, אלפאבט, מיקרוסופט, מטא, אפל, גולדמן זאקס וקוגניזנט, וכן על אינפוסיס ו-TCS; ייתכנו לחצי מרווח ושינויים באסטרטגיות גיוס ופריסת כוח אדם, ומשקיעים יעקבו אחרי ההשפעה על השוליים והתוכניות להמשך.
ממשל טראמפ הנהיג אגרת חדשה בסך 100 אלף דולר לבקשות ויזת H‑1B, והכניס את החברות האמריקאיות הגדולות לכוננות. תוכנית H‑1B מאפשרת למעסיקים להעסיק עובדים זרים בתחומים מקצועיים כמו טכנולוגיה ופיננסים. החל מיום ראשון, האגרה תחול על כל בקשה חדשה. זמן קצר אחרי ההודעה, הבית הלבן הבהיר שהחיוב הוא עלות חד-פעמית ואינו משפיע על מחזיקי ויזה קיימים או על חידושים. למרות זאת, השינוי המהיר במדיניות גרם לשיחות ומזכרים דחופים בעמק הסיליקון ובוול סטריט, כשחברות פעלו מהר כדי להגן על עובדיהן.
מעסיקים גדולים של עובדים מיומנים מחו״ל, בהם אמזון (AMZN), אלפאבט (GOOGL), מיקרוסופט (MSFT) וקוגניזנט (CTSH), הורו במהירות למחזיקי ויזת H‑1B להישאר בארה״ב. בשעות שלאחר הצו, חלק מהעובדים קיצרו חופשות, ואחרים ביטלו נסיעות כדי להימנע מלהיתקע מחוץ למדינה. חברות תעופה דיווחו על נוסעים שביקשו לרדת מהמטוס לאחר ששמעו על השינוי. אי-הוודאות הזכירה מראות מתקופות איסורי הטיסה בזמן המגפה, כשעובדים ממהרים לקבל החלטות עם מעט מאוד מידע.
השפעת המהלך על החברות וההשלכות בענף
עבור החברות, ההשפעה מתמקדת בעלות ובתכנון. לאמזון יש עשרות אלפי עובדים בארה״ב עם ויזות H‑1B. גם אם רק חלק קטן מהגיוסים החדשים ידרוש חסות ויזה, אגרת 100 אלף דולר לכל בקשה עלולה להצטבר למאות מיליוני דולרים. מיקרוסופט ואלפאבט מתמודדות עם חששות דומים כשהן ממשיכות להרחיב יחידות ענן, תוכנה ובינה מלאכותית. קוגניזנט, שסומכת כבר שנים על גיוס באמצעות ויזות לפרויקטים בארה״ב, עלולה לראות לחץ על השוליים אם עלויות השיבוץ יעלו.
מעבר לחברות הללו, חברות נוספות בטק ובפיננסים מושפעות גם הן. מטא (META), אפל (AAPL) וגולדמן זאקס (GS) נשענות על עובדים בעלי ויזת H‑1B לתפקידי מפתח. אינפוסיס (INFY) ו-Tata Consultancy Services (TCS) הן שתי חברות שירותים הודיות שממקמות לעיתים קרובות עובדים בפרויקטים בארה״ב, וכעת ניצבות מול עלויות גבוהות יותר. כל אחת מהחברות האלה כבר עובדת על הגדלת הגיוס המקומי, אך הכלל החדש מוסיף דחיפות לתוכניות האלה.
מה צפוי בהמשך
האגרה עשויה לדחוף חברות לבחון מחדש היכן לגייס ואיך לאזן את פריסת כוח האדם הגלובלית. יש שיעבירו עוד תפקידים לחו״ל, ואחרות יספגו את העלות עבור גיוסים קריטיים. כך או כך, עלות העובדים המיומנים עולה. בעוד שהבית הלבן אומר שהצעד יגן על עובדים אמריקאים, מעסיקים טוענים שהוא מצמצם את היכולת לאייש תפקידים מקצועיים שתומכים בצמיחה. משקיעים יעקבו איך עלויות השיבוץ הגבוהות יותר משתקפות בשולי הרווח, וגם איך החברות מתאימות את תוכניות הגיוס בחודשים הקרובים.
באמצעות כלי ההשוואה של TipRanks, ריכזנו את כל החברות המרכזיות שהוזכרו בכתבה ושעשויות להיות מושפעות מהמדיניות החדשה. הכלי נותן למשקיעים מבט רחב יותר על כל מניה ומאפשר בחינה מעמיקה יותר של הענף כולו.
