ריכוז בצי מיושןנתח גבוה של כלי שיט ותיקים יוצר הוצאות חוזרות על עגינות יבשות, התאמות ועמידה בדרישות רגולטוריות, וכן יעילות דלק נמוכה יותר לעומת אוניות חדשות. ברמה המבנית, הדבר מעלה את צרכי ההשקעה (CapEx) לצורכי חידוש הצי, מגביר את הסיכון לירידת כושר התחרות במכרזים הרגישים להיבטים סביבתיים, ועלול ללחוץ מטה את שיעורי הרווח התפעולי בטווח הארוך.
חוסר איזון בין היצע צי האוניות לביקושצמיחת ההיצע העולה באופן מהותי על ביקוש ה-ton-mile משמעה לחץ מבני יורד על תעריפי ההובלה. מצב זה מגביר את הסיכון לאורך מחזורי, מצמצם את רמת הוודאות לגבי הרווחיות, ומאלץ הסתמכות על ביצועים מסחריים עודפים ועל צעדי צמצום צי כדי להגן על שולי הרווח בטווח הארוך.
האטה ברווחים ובהכנסותירידות מהותיות ב‑TCE ובהכנסות משקפות נרמול מבני לאחר סיום מחזור. שיעורים נמוכים באופן עקבי מצמצמים את מרווחי הרווח ומאטים את בניית התשואה על ההון מחדש, כך שנדרשים פרקי זמן ארוכים יותר לשחזור רמות הרווחיות השיא, ובעת חולשה מתמשכת ייתכנו כריות מזומנים הדוקות יותר.