אלונוס תרפיטיקס מדווחת על שיפורים מטבוליים עם ALN1003 במחקרים
אלונוס תרפיטיקס (TCRT) דיווחה על ניתוח טרום־קליני משולב עבור ALN1003, מולקולת ניסוי פומית, לא הורמונלית, שאינה אינקרטינית, ותרופת ניסוי קטנה להשמנה ולהפרעות מטבוליות קשורות. הניתוח מאחד ממצאים משני מחקרי עכברים עם השמנה שנגרמה מתזונה, שלא בוצעו תחת תקני GLP, שדווחו בעבר ב־2 במרץ 2026 וב־18 במאי 2026, יחד עם ניתוחים רוחב־מחקריים חדשים שהוצגו במצגת שקפים לא סודית שפורסמה היום. במבט כולל, הנתונים מראים שיפורים הקשורים לטיפול לאורך גורמים ביולוגיים מרכזיים של מחלות מטבוליות: משקל גוף וצריכת מזון; הרכב גוף – ירידה מועדפת במסת שומן עם עלייה יחסית במסת שריר כאחוז ממשקל הגוף; ביולוגיה של עמידות לאינסולין – אינסולין בצום נמוך יותר ו־HOMA-IR נמוך יותר, לאחר התאמה לכמות השומן בגוף; איתות אנדוקריני של רקמת שומן – רמות אדיפונקטין גבוהות משמעותית ויחס אדיפונקטין־לפטין גבוה יותר; ביולוגיה כבדית – משקל כבד נמוך יותר, רמות נמוכות יותר של אנזימי פגיעה כבדית ואנזימים כולסטטיים, וממצאי היסטולוגיה כבדית איכותניים שתואמים לירידה בסטאטוזיס כבדי. במחקר ארוך הטווח שנמשך 48 ימים הוערך ALN1003 שניתן דרך הפה, פעמיים ביום, ברמת מינון יחידה. במחקר זה נצפתה התמונה הרחבה והמלאה ביותר של הפרופיל הרב־צירי – הפרופיל המטבולי המתואם שתואר לעיל – עם שינויים הקשורים לטיפול המשתרעים על פני משקל הגוף, ביולוגיה של עמידות לאינסולין, איתות אנדוקריני ברקמת השומן וביולוגיה כבדית. במחקר הקצר יותר, שנמשך 18 ימים, הוערך ALN1003 כשהוא ניתן במי השתייה ברמות מינון נמוכות, בינוניות וגבוהות. מחקר DIO 2 הראה שינויים הקשורים למינון במשקל הגוף, בהרכב הגוף, במשקל הכבד, בגלוקוז ובכולסטרול הכולל. יש לפרש את מחקר DIO 2 תוך התחשבות בירידה הקשורה למינון בצריכת המים ובהתרחקות הנראית לעין מהמינון, שעשויות לבלבל את היכולת לייחס את ההשפעות רק לחשיפה לתרופה במסגרת שיטת מתן זו; החברה פועלת לשיפור פורמולציה ולביצוע עבודה ייעודית על פרמקוקינטיקה/סבילות.
פורסם לראשונה ב־TheFly – מקור מידע סופי לדיווחי חדשות פיננסיות שוברות שווי שוק בזמן אמת. נסו עכשיו >>
ראו את המניות החמות של בעלי העניין ב‑TipRanks >>