“130 מיליארד שקל על השולחן”: הקרב על המטבעות הדיגיטליים מגיע לכנסת
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ דוד ביטן, קיימה ביום שני ישיבות יחד עם ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק, שבראשות ח”כ אביגדור ליברמן. הוועדות דנו במצב ההשקעות בתעשייה ובחנו את הרגולציה של המסחר במטבעות הדיגיטליים.
בדיון עלו טענות קשות מצד פעילי קריפטו על חסמים רגולטוריים ובנקאיים המעכבים את התעשייה. במקביל, גורמי הפיקוח הציגו צעדים להסדרת התחום. הדיון עסק גם במצב ההשקעות בהייטק הישראלי ובהידרדרות מצב הסטרטאפים בפריפריה.
יו”ר ועדת המשנה להייטק, ח”כ אביגדור ליברמן, אמר כי המטבעות הדיגיטליים הפכו לחלק בלתי נפרד מהכלכלה המודרנית וכי על ישראל להתאים את הרגולציה לעולם. ח”כ אבי מעוז, שיזם את הדיון, הוסיף כי ישראל “מפגרת שנות דור” אחרי מדינות אחרות.
סגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר סטויה, ציינה כי בנק ישראל מוביל אסדרה ראשונית מסוגה בעולם וכי טיוטה חדשה, שתיתן מענה לחלק מהבעיות שעלו, תפורסם בתוך כחודשיים. לדבריה, למרות העלייה בהיקפי הפעילות, רק 4% מהפעולות מסורבות כיום.
מנגד, מנכ”ל פורום הקריפטו, ניר הירשמן רוב, טען כי “למעלה מ-96% ממחזור הקריפטו בישראל לא מצליח לעבור דרך הבנקים”. לדבריו, הסרת חסמים תוכל להוסיף למשק עד 130 מיליארד שקל לתמ”ג בתוך עשור ולייצר 70 אלף מקומות עבודה.
היזם נאור ברוך סיפר כי הרוויח מעל מיליארד דולר מקריפטו אך מתקשה להעביר את הכסף לישראל:
“אני יכול להביא 15 מיליארד דולר למדינה, אבל העמלות כאן לא הגיוניות – פי 10 מבחו״ל. זה מונופול שמרתיע את המשקיע הקטן”.
נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, דחה את הטענות למדיניות “אפס סיכון”, אך הדגיש כי המדינה מצפה מהבנקים לשמש כשומרי סף נגד הלבנת הון ומימון טרור. לדבריו, הבנקים דווקא הגדילו את היקף הפעילות בתחום.
ליברמן ביקש לקיים דיון בטיוטת הרגולציה החדשה של בנק ישראל עוד לפני פרסומה, ולכנס דיון משותף עם הוועדה לביקורת המדינה בנושא. הוא גם דרש מרשות המסים דיווח על גביית המסים מהתחום והערכת אובדן הכנסות.
ליברמן הדגיש כי ההייטק ממשיך להיות “הקטר של המשק” וכי מצבו קריטי לעתיד המדינה. נציגת משרד הכלכלה, ניצן כרסנטי, חשפה נתון מדאיג: “מתוך 83 סטארטאפים שהיו בצפון נותרו רק שלושה. אנחנו עובדים להחזיר ולחזק אותם״.
הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, ציינה כי ההייטק ממשיך להוביל את היצוא גם בתקופות משבר, וששנת 2024 אף הייתה שנת שיא במיזוגים ורכישות. עם זאת, היא הצביעה על ירידה חדה של 80% בהשקעות בישראל לעומת 2022, חזקה יותר מהירידות בארה”ב ובאירופה.
היו”ר ביטן שאל האם חברות ישראליות נמנעות מלרשום את עצמן כחברות ישראליות. קופר באר השיבה כי בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה בגיוסי הון לקרנות ישראליות, אך בחודשים האחרונים ניכרת התאוששות.
נציגת האוצר, מורן משה חנציס, אמרה כי לא נראתה עלייה בהתאגדויות חברות בחו”ל. רון גרמה מאיגוד ההייטק ציין כי “התמונה ב־2025 טובה בזכות התעשייה עצמה, אך המדינה יכולה לעשות הרבה יותר”.
סמנכ”ל איגוד חברות הביטוח, בועז סטמבלר, הוסיף כי האוצר אמנם הקל על הגופים המוסדיים, אך “לא מספיק”.