96% ממימון הקוונטים מרוכז ב-45 מרכזים גלובליים. מה המשמעות של זה עבור מניות קוונטיות?
- 96% מהמימון הגלובלי לחברות מיחשוב קוונטי מרוכז ב־45 אשכולות עירוניים מובילים בלבד, בעיקר בארה"ב, בריטניה, אירופה וסין, כשקיימברידג' ומפרץ סן פרנסיסקו מובילים כל אחת בעוצמת המימון ובסכומים האבסולוטיים, בהתאמה.
- העתיד של תעשיית הקוונטום נבנה ברמת העיר ולא המדינה: אשכולות עם קשרים הדוקים בין מחקר לתעשייה, הון סיכון עמוק וקישור לענקיות טכנולוגיה כמו Alphabet, Microsoft ו-Nvidia עשויים ליהנות מיתרון תחרותי ולהיות מרכזיים עבור משקיעים במניות קוונטום ו-AI.
מיחשוב קוונטי לא מתפשט ברחבי העולם באופן רחב. במקום זאת, הכסף זורם לרשימה קצרה של מרכזים צפופים. לפי מחקר חדש של המרכז האירופי לכלכלה פוליטית בינלאומית, 96% מהמימון הגלובלי לחברות קוונטום הולך כיום ל־45 "אשכולות קוונטיים" צפופים בלבד. זה עלה מ־92% לפני שנתיים בלבד. במילים אחרות, יותר כסף הולך לפחות מקומות.
הדוח קובע שהעתיד של תחום הקוונטום "לא יוכרע מדינה אחר מדינה, אלא אשכול אחר אשכול." המשפט הזה מסכם את השינוי. משקיעים שעוקבים אחרי התחום צריכים להתמקד פחות במדינות ויותר בערים.
כדי שאזור יוגדר כאשכול מלא, הוא צריך להכיל לפחות שני סטארט-אפים עם מימון מצטבר של 10 מיליון דולר, או סטארט-אפ אחד עם מימון של 25 מיליון דולר או יותר. בנוסף, חייבים לפעול בו לפחות חמישה גורמים פעילים – מחקר, תעשייה או ממשל – שעוסקים בקוונטום. לפי הקריטריונים האלה, רק 45 אזורים נכנסים לרשימה.
מרכזי הקוונטום המובילים
קיימברידג' בבריטניה מדורגת במקום הראשון. אחריה אזור מטרופולין הלסינקי, אוקספורד, אזור מפרץ סן פרנסיסקו וגלזגו רבתי. ראוי לשים לב ש־10 מתוך 15 האשכולות המובילים נמצאים באזורים דוברי אנגלית.
כשמסתכלים על סכומי הכסף עצמם, אזור מפרץ סן פרנסיסקו בולט מעל כולם. חברות קוונטום שם גייסו בערך 6.2 מיליארד דולר, כ־29% מסך המימון הגלובלי לחברות קוונטום. אזור וושינגטון רבתי ואזור דנבר–בולדר כל אחד חוצה את רף 2 מיליארד הדולר. ביחד, שלושה מרכזים בארה"ב מהווים יותר ממחצית מהמימון העולמי.
לעומתם, האזור הסיני שנזן–הונג קונג–גואנגג'ואו והעיר הפיי כל אחד עובר את רף מיליארד הדולר. פריז גייסה יותר מ־750 מיליון דולר, מה שהופך אותה למרכז הממומן ביותר באיחוד האירופי. לונדון נמצאת מאחור עם כ־423 מיליון דולר.
עם זאת, המחקר מציין ש"המימון האבסולוטי מספר רק חלק מהסיפור." כאשר מודדים את המימון ביחס לתמ"ג המקומי, אשכולות קטנים יותר עולים לראש הרשימה. קיימברידג' מובילה בעוצמת המימון, עם מימון סטארט-אפים של מעל 1.3% מהתמ"ג המקומי. הלסינקי רבתי ודנבר–בולדר מדורגות גם הן גבוה במדד הזה.
כתוצאה מכך מתגבשים שני מודלים. הראשון הוא מודל "ענקית הטק הרחבה", שבו תחום הקוונטום רוכב על בסיס סטארט-אפ גדול, כמו שרואים בעמק הסיליקון. השני הוא מודל "המרכז הממוקד", שבו קוונטום הוא חלק משמעותי מסצנת הטכנולוגיה המקומית, כמו בקיימברידג' ובהלסינקי.
עוצמת מחקר מול קנה מידה מסחרי
מעבר למימון, הדוח בוחן עד כמה אזורים מצליחים לחבר בין מעבדות לחברות. הוא משתמש בהיקף עסקאות הקשורות לתעשייה ביחס לתמ"ג כסימן לעומק. גם כאן קיימברידג' מובילה, אחריה אוקספורד וקנברה. האשכולות האלה מציגים קשר הדוק בין מוסדות אקדמיים לבין ספין-אופים וחברות שיוצאות מהם.
מעניין לציין שעמק הסיליקון מדורג נמוך יותר במדד היחסי הזה. לאזור המפרץ יש קנה מידה גדול והון רב, אבל שיעור הקישורים לתעשייה ביחס לתמ"ג הוא מתון יותר. זה מרמז שקשרים צמודים בין מעבדות לחברות יכולים להיות חשובים לא פחות מצ'קים גדולים של הון סיכון.
במקביל, סין מדורגת גבוה בתחום שיתופי הפעולה. שנגחאי מובילה בעולם בעוצמת השותפויות. בייג'ינג, שנזן והפיי גם מקבלות ציונים גבוהים. עם זאת, רוב השיתופים האלה הם בין גופי מחקר, ולא פרויקטים שמובלת על ידי התעשייה. המחקר מציין שהאשכולות הסיניים מציגים "צפיפות אקדמית עצומה", אבל פחות דחיפה שוקית לעומת האשכולות המובילים בארה"ב או בבריטניה.
עבור אירופה, התמונה מעורבת. בריטניה בולטת עם חמישה אשכולות חזקים, כולל קיימברידג' ואוקספורד. בתוך האיחוד האירופי, הלסינקי רבתי וקרלסרוהה מובילות. פריז מושכת את מירב המימון בגוש, אך מדורגת ברמת אמצע בסך הכול. הדוח מציע שהאתגר של אירופה אינו בתפוקת המחקר, אלא בזרימת ההון ובקנה המידה של החברות.
בסיכום, הנתונים מראים שתחום הקוונטום הופך למשחק ברמת העיר. כישרון, מעבדות והון נוטים להתרכז באותם מספר מצומצם של מקומות. המחקר גם מזהיר שהחלק של המימון שהולך לאשכולות המובילים עלה מ־92% ל־96% בתוך שנתיים בלבד. המגמה הזאת מצביעה על ריכוזיות גבוהה עוד יותר בעתיד.
עבור משקיעים, זה חשוב. חברות באשכולות המובילים עשויות ליהנות מקשרים חזקים עם מעבדות, בריכות הון סיכון עמוקות יותר ושרשרות אספקה טובות יותר. חברות שקשורות לשחקניות טכנולוגיה גדולות כמו אלפבית (GOOGL), מיקרוסופט (MSFT) ונבידיה (NVDA) נמצאות לעיתים קרובות בתוך האשכולות האלה, מה שעשוי לתמוך בצמיחה ארוכת טווח בכלי בינה מלאכותית וקוונטום.
השתמשנו בכלי ההשוואה של TipRanks כדי להציב זה מול זה את מניות הקוונטום המרכזיות שנסחרות בציבור. זהו כלי פשוט לראות כיצד חברות כמו IonQ (IONQ) ו-D-Wave Quantum (QBTS) משתוות זו לזו כאשר המימון הציבורי, ההתקדמות במעבדות ותנועות שוק ההון מתחילים להתיישר.
