דלגו לתוכן

בג”ץ קבע שאיי.סי.אל תשלם על מים שהופקו מים המלח, המניה נופלת 8%

פולי טל3 בדצמבר 2025
בג”ץ קבע שאיי.סי.אל תשלם על מים שהופקו מים המלח, המניה נופלת 8%

פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שניתן ביום רביעי, מטלטל את חברת איי.סי.אל. החברה תחויב לשלם דמי מים למדינה עבור מים מליחים שהפיקה מבארות בתחום זיכיון ים המלח מאז 2017, חיוב שמוערך בכחצי מיליארד שקל עד סוף תקופת הזיכיון ב-2030.

בעקבות ההחלטה הדרמטית, מניית איי.סי.אל צונחת בכ-8% במסחר בבורסת תל אביב, ומניית של החברה לישראל, בעלת השליטה באיי.סי.אל מאבדת 8.5%.

העתירה, שהוגשה בשנת 2022 על ידי ארגוני “לובי 99″ ו”אדם טבע ודין”, תקפה החלטה של משרד המשפטים לפטור את מפעלי ים המלח, חברה בת של איי.סי.אל, מתשלום דמי מים על הפקה עצמית של מים מליחים. הארגונים טענו כי מדובר במשאב ציבורי שאין לפטור גוף מסחרי מתשלום עבורו, גם אם הוא פועל במסגרת הזיכיון שניתן לו.

בית המשפט, בהרכב השופטים דפנה ברק-ארז, יעל וילנר ועופר גרוסקופף, קיבל את טענות העותרים ודחה את עמדת המדינה ואיי.סי.אל. השופטים קבעו כי התמלוגים שמשלמת החברה על הפקת מחצבים אינם כוללים את השימוש במים, וכי הפקת מים מליחים אינה חלק ממערכת הזכויות ההיסטורית שניתנה במסגרת הזיכיון.

השופטת ברק-ארז כתבה כי הזיכיון “חורג מגדר הזכויות” בכל הנוגע למים, ולכן אין מניעה לחייב את החברה בדמי מים נפרדים. השופט גרוסקופף הוסיף כי הזיכיון ההיסטורי אינו אמור להעניק למפעלי ים המלח חסינות מפני רפורמות כלליות במשק, לרבות שינוי במדיניות תמחור המים.

החיוב הרטרואקטיבי כולל תשלום עבור הפקת כ-35 מיליון מ”ק מים בשנה, מאז כניסת תיקון 27 לחוק המים ב-2017. לפי הערכות שניתנו לבית המשפט, הסכום המצטבר עד 2030 עומד על כ-500 מיליון שקל.

בארגוני החברה האזרחית חגגו את פסק הדין. עו”ד מירב עבאדי, אדם טבע ודין אמרה: “זהו הישג תקדימי שמונע גזילת משאבי טבע מהציבור. ללא העתירה מאות מיליוני שקלים היו נגרעים מקופת המדינה.”

ד”ר עו”ד עינת סולניק, לובי 99: “אין שום סיבה שהציבור יסבסד תאגיד רווחי שמנצל משאב ציבורי. תשלום דמי המים יתרום להוזלת תעריפי המים לכלל האזרחים.”

מקורות תמכה בעמדת העותרים וציינה כי גביית דמי מים ממפיקות גדולות נועדה לחלק באופן שוויוני את נטל המימון של משק המים.

איי.סי.אל הגיבה בחריפות לפסק הדין וטענה כי מדובר בשינוי חד צדדי של תנאי הזיכיון, באופן היוצר חוסר ודאות רגולטורי, במיוחד כאשר המכרז על הזיכיון העתידי כבר נמצא על שולחן הממשלה.

מהחברה נמסר: “אנו מביעים אכזבה מפסק הדין, שלדעתנו אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק. מדובר בשינוי תנאי הזיכיון במהלך תקופתו, צעד המעורר אי וודאות רגולטורית משמעותית.”