חדשות מחשוב קוונטי: SEALSQ הולכת בכל הכוח על שבבי סיליקון, זווית חדשה על יקומים מדומים, ו-BTQ דוחפת חזק לקוריאה
- עדכוני חברות קוונטום: SEALSQ מציגה תוכנית 2026–2030 להרחבה באמצעות קיוביטים על בסיס סיליקון/CMOS; Xanadu מפתחת כלי קוונטי לגילוי תרופות לסרטן ומתכננת הנפקת SPAC שיכולה לגייס עד 500 מיליון דולר; BTQ משקיעה ב-Keypair בדרום קוריאה ומתווספת לקרן הסל Defiance Quantum (QTUM).
- מחקר ואתיקה: דייוויד וולפרט מציע מסגרת מתמטית חדשה ליקומים מדומים ולולאות סימולציה; פילוסוף מקיימברידג', טום מקללנד, מזהיר מפני ההייפ סביב "מודעות" AI, קורא לאגנוסטיות ומבחין בין מודעות ליכולת לחוש.
במהדורת יום שני של מחשוב קוונטי חדשות, אנו בוחנים דחיפה חדשה של SEALSQ (LAES) לבניית מערכות קוונטיות מבוססות סיליקון, את הצעדים הראשונים של Xanadu לעיצוב תרופות, ואת המהלך האסטרטגי של BTQ Technologies (BTQ) בדרום קוריאה. ניגע גם במחקר חדש שמקשר בין מתמטיקה, פיזיקה ותיאוריית הסימולציה, יחד עם חששות טריים סביב מודעות AI.
בואו נתחיל!
SEALSQ מהמרת על סיליקון להגדלת היקף המחשוב הקוונטי
SEALSQ פרסה את התוכנית האסטרטגית שלה לשנים 2026 עד 2030 עם מסר ברור: ייתכן שבעתיד של המחשוב הקוונטי לא נצטרך קירור קריוגני או ציוד מעבדה מתקדם. במקום זאת, החברה רוצה להביא את הקוונטי למיינסטרים באמצעות אותו סיליקון וטכנולוגיית שבבים שנמצאים בטלפונים ובשרתים של היום.
בעוד שחלק מהחברות נשארות עם מערכות מוליכי-על מקוררות בהליום, SEALSQ בוחרת בדרך שונה. התוכנית שלה מתמקדת בבניית קיוביטים באמצעות CMOS, תקן השבבים שמופיע כמעט בכל מכשיר. זה מקל על יצירה, בדיקה ושילוח של הטכנולוגיה.
לפי המנכ"ל קרלוס מוריירה, הגדלת ההיקף של קוונטום לא תגיע רק מהפיזיקה. היא תגיע מניצול מה שכבר עובד בייצור שבבים בנפחים גדולים. זה כולל שרשראות אספקה אמינות, חיסכון בצריכת אנרגיה ותכונות אבטחה שמובְנות בחומרה.
מנהל התפעול (COO) לואיק המון הוסיף שמערכות מבוססות הליום ימשיכו לסייע למדע. אבל לשימוש רחב יותר במערכות מאובטחות, ב-AI או ברשתות ענן, עיצובים מבוססי סיליקון עשויים להתאים יותר.
החברה קישרה את התוכנית שלה גם לקריאות גוברות מצד ממשלות לטכנולוגיה מאובטחת וניתנת למעקב. מערכות כאלה עשויות להיות קלות יותר להסדרה ולהטמעה בתחומי הביטחון, האנרגיה והפיננסים.
Xanadu בוחנת קוונטום לגילוי תרופות לסרטן
Xanadu, חברת מחשוב קוונטי פוטוני פרטית שעומדת להנפיק באמצעות עסקת SPAC, פיתחה כלי קוונטי לעיצוב טיפולי סרטן. הכלי מסייע לדגמן כיצד תרופות שמופעלות באור, הנקראות פוטוסנסיטייזרים, פועלות בגוף. תרופות כאלה משמשות בטיפול פוטודינמי, טיפול שממית תאי גידול באמצעות אור.
המסגרת משתמשת בסימולציות קוונטיות כדי לבדוק עד כמה התרופות סופגות אור ומפעילות מוות תאי. חלק מהשלבים הללו קשים למערכות קלאסיות, ולכן קוונטום מתאים למשימה.
עד כה, Xanadu בדקה ארבע תרכובות, ויש עוד עבודה לפניה. המטרה היא להשתמש בכלי כדי לזהות מועמדות טובות יותר לתרופות ולהפחית את הצורך בעבודת מעבדה מוקדמת בעולם האמיתי.
המחקר מגיע בעוד החברה מתקרבת להנפקה. Xanadu מתכננת להפוך לציבורית באמצעות מיזוג עם Crane Harbor Acquisition Corp (CHAC). העסקה יכולה לגייס עד 500 מיליון דולר, והמניות ייסחרו גם בנאסד"ק וגם בבורסת טורונטו.
BTQ מרחיבה פעילות אבטחת פוסט-קוונטום בדרום קוריאה
BTQ Technologies BTQ השקיעה ב-Keypair, חברה קוריאנית שמייצרת חומרה מאובטחת לרשתות לאומיות. המהלך נותן ל-BTQ זכויות משותפות על עבודת הקריפטוגרפיה הפוסט-קוונטית של Keypair וסולל את הדרך לפיתוחי טכנולוגיה משותפים.
ל-Keypair כבר יש חומרה מותקנת במגזרי החשמל והביטחון של דרום קוריאה. זה כולל שבבים שבהם משתמשות Korea Electric Power Corporation וספקיות הביטחון Hanwha Systems ו-LIG Nex1.
BTQ רואה במהלך הזה דרך להרחיב את מפת הדרכים שלה ולפרוס שבבים מאובטחים בתחומים כמו פיננסים, מערכות זיהוי ותשלומים. החברה גם נוספה לקרן הסל Defiance Quantum ETF (QTUM) בעקבות האיזון מחדש של המדד החודש.
חשיבה חדשה על יקומים מדומים
בחזית אחרת, מחקר חדש של דייוויד וולפרט, פרופסור במכון סנטה פה, הוסיף מתמטיקה לשאלה ותיקה במדע ובפילוסופיה: האם יקום אחד יכול לסמלץ לחלוטין יקום אחר?
המאמר של וולפרט משתמש בתזת צ'רץ'–טיורינג, כלל שלפיו כל מערכת פיזיקלית היא מחשב, ומחבר אותה ל"משפט הרקורסיה השני" של קליני, כלל לוגי משנות ה-30. התוצאה מראה שאם יקום יכול לסמלץ יקום אחר, אותו יקום יכול גם להיות מסומלץ במלואו בחזרה על ידי אותה מערכת.
זה משנה את הדרך שבה חלק מהמומחים רואים את הרעיון של סימולציות מקוננות או מדורגות. במקום שכבות עם מגבלות, המודל מציג אפשרות לכולן להיות שוות במורכבות ובדיוק. זה גם פותח את הדלת לרעיון של לולאות סימולציה, שבהן עולם אחד יוצר עולם אחר והשרשרת אינה נגמרת.
למרות שאין לכך קשר ישיר לשווקים, העבודה מניחה בסיס חדש למחקר ב-AI, בתיאוריה הקוונטית ואפילו באתיקה דיגיטלית.
פילוסוף מזהיר מפני ההייפ סביב AI
בעוד חברות ממהרות לבנות AI חכם יותר, קול אחד מאוניברסיטת קיימברידג' קורא לזהירות. הפילוסוף טום מקללנד אומר שאולי לעולם לא נדע אם מערכות AI באמת מודעות. הוא טוען שמאחר שאיננו מבינים עדיין מה הופך אותנו למודעים, איננו יכולים לבנות מבחן למכונות.
העבודה של מקללנד קוראת לאגנוסטיות; הרעיון שאנחנו פשוט לא יכולים לדעת בוודאות. הוא גם מזהיר שהתעשייה הטכנולוגית עלולה לנצל את האזור האפור כדי לנפח טענות ולהלהיב מוצרים שמחקים רגש או מודעות.
הוא מצייר קו בין "מודעות" לבין "יכולת לחוש". הראשונה פירושה שמערכת יודעת שהיא קיימת. השנייה פירושה שהיא יכולה להרגיש טוב או רע. מהזווית האתית, רק היכולת לחוש חשובה.
ככל שכלי ה-AI נעשים דמויי-אדם יותר, גדל הסיכון שאנשים יתייחסו אליהם כמודעים גם בלי הוכחה. מקללנד אומר שזה עלול לעקם דיונים ציבוריים ולהסיט תשומת לב מסוגיות אתיות בעולם האמיתי.
השתמשנו בכלי ההשוואה של TipRanks כדי להעמיד בשורה את כל מניות הקוונטום שהוזכרו בכתבה לצד אחרות בולטות. זו דרך מהירה לראות איך הן משתוות ולהבין לאן התחום עשוי להתקדם.
