בנק לאומי מציג ירידה של כ-2.5% ברווח הרבעוני ל-2.35 מיליארד שקל בשל מס היתר
בנק לאומי מסכם את הרבעון הראשון של 2026 עם רווח נקי של 2.346 מיליארד שקל, לעומת 2.403 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-2.5%. הירידה נרשמה למרות צמיחה חדה בפעילות הליבה של הבנק, בעיקר בעקבות היטל המס המיוחד שהוטל על המערכת הבנקאית במסגרת התיקון לחוק חרבות ברזל.
בנטרול השפעת המס, הרווח הנקי דווקא עלה ב-8% והסתכם בכ-2.604 מיליארד שקל. התשואה להון עמדה ברבעון על 13.6%, לעומת 15.4% ברבעון המקביל, אך בנטרול גזירת המיסוי הייתה מסתכמת ב-15.1%.
מניית לאומי נסחרת במחיר של 72.07 שקלים למניה לפני פתיחת המסחר ביום שלישי, זאת לאחר שמתחילת השנה עלתה 3.83% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-39.57%. שווי השוק של החברה נקבע בהתאמה לכ-106.398 מיליארד שקל.
הפגיעה המרכזית ברווחיות נבעה ישירות מהחקיקה שנכנסה לתוקף בסוף חודש מרץ, שבמסגרתה הבנקים הגדולים נדרשים לשלם תשלום מיוחד בשיעור של 12% מהרווח המופק מפעילותם בישראל.
בנק לאומי הכיר ברבעון הראשון בהוצאות מס בסך של כ-258 מיליון שקל בגין הוראה זו, מה שהעלה את שיעור ההפרשה הכולל למס מהרווח לפני מיסים לרמה של 42.6%, לעומת 35.9% ברבעון המקביל אשתקד.
בעקבות שינויי החקיקה, הודיעה הנהלת הבנק על עדכון כלפי מטה של יעדיה האסטרטגיים לשנה הנוכחית. יעד התשואה להון לשנת 2026 הופחת לטווח של 13.75%–15.25%, ויעד הרווח הנקי השנתי הועמד על 9–11 מיליארד שקל.
מנגד, יעד הרווח הנקי לשנת 2027 עודכן כלפי מעלה לטווח של 10.5–12.5 מיליארד שקל, על רקע הפחתת שיעור ההיטל המיוחד באותה שנה ל-0.5%.
בסעיפי הליבה התפעוליים, הכנסות הריבית נטו של הבנק ירדו ב-2.7% והסתכמו ב-3.909 מיליארד שקל, לעומת 4.01 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הירידה נבעה משחיקה במרווחי האשראי והפיקדונות וכן מסביבת מדד שלילית.
מנגד, הבנק הציג שיפור משמעותי במבנה ההוצאות, כאשר יחס היעילות התפעולית ירד לרמה של 29.1%, לעומת 32.1% בתקופה המקבילה אשתקד.
במקביל, סביבת המאקרו המורכבת הובילה לזינוק של פי שלושה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שקפצו ל-166 מיליון שקל לעומת 55 מיליון שקל ברבעון המקביל. בבנק מדגישים כי הגידול נובע מהצמיחה המהירה של תיק האשראי ולא מהרעה באיכותו.
יחס החובות הבעייתיים (NPL) נותר ברמה נמוכה של 0.40%, ומדובר ברבעון תשיעי ברציפות שבו ההפרשה היא קבוצתית וכללית בלבד.
נתוני המאזן לתום הרבעון הראשון מצביעים על המשך התרחבות בהיקפי הפעילות. האשראי לציבור נטו טיפס ב-18.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-547.8 מיליארד שקל. מנוע הצמיחה המרכזי היה התיק העסקי והמסחרי: האשראי למגזר העסקי זינק ב-27.5% ל-182.5 מיליארד שקל, והמגזר המסחרי צמח ב-8.7% ל-71.3 מיליארד שקל.
בתחום הקמעונאי, תיק המשכנתאות רשם עלייה של 7.8% לרמה של 159.8 מיליארד שקל, האשראי ללקוחות פרטיים עלה ב-4.6% ל-31.8 מיליארד שקל, והאשראי לעסקים קטנים צמח ב-6.3% ל-29.3 מיליארד שקל.
בצד המקורות, פיקדונות הציבור זינקו ב-16.5% והסתכמו ב-695 מיליארד שקל, מתוכם פיקדונות הלקוחות הפרטיים צמחו ב-2.1% ל-230.7 מיליארד שקל.
ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של הבנק צמח ב-8% לרמה של 68.9 מיליארד שקל. למרות הצמיחה המהירה באשראי, נרשמה שחיקה קלה ביחסי היציבות: יחס הון עצמי רובד 1 עמד על 11.74%, לעומת 12.15% אשתקד, ויחס ההון הכולל נקבע על 14.07%.
על רקע איתנות ההון ויחס כיסוי נזילות של 117%, אישר דירקטוריון הבנק חלוקת רווחים בשיעור כולל של 55% מהרווח הנקי של הרבעון הראשון, בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל. החלוקה תתבצע כך ש-41.25% מהרווח, המהווים כ-968 מיליון שקל, יחולקו כדיבידנד במזומן לבעלי המניות, ואילו היתרה, בגובה של כ-322 מיליון שקל, תופנה לביצוע תוכנית רכישה עצמית של מניות הבנק במסחר.
בבנק מייחסים את השמירה על יחס היעילות התפעולית, שנחשב לאחד הטובים במערכת הבנקאית המקומית והעולמית, ליישום מתמשך של אסטרטגיית מובילות טכנולוגית ולהטמעת כלי בינה מלאכותית (AI) לאורך השנים האחרונות.