אחרי הירידות החדות: האם נוצר חלון הזדמנויות במניות ה-IT הישראליות?
אחרי שעונת הדוחות האחרונה הגיעה לסיומה, מפרסם היום ליאור שילה, אנליסט טכנולוגיות ב-IBI בית השקעות סקירה על מניות חברות ה-IT הישראליות.
שילה מסביר כי מניות הסקטור אמנם התאוששו לאחר הירידות החדות שהחלו בחודש פברואר, אך למרות שהציגו דוחות טובים ברבעון הרביעי ולמרות שההנהלות הקדישו חלק לא מבוטל בשיחות המשקיעים בשביל להפיג את החוסר וודאות מצד איום ה-AI, הסוכנים האוטונומיים וה-COWORKS, המניות המשיכו במגמה השלילית.
מאז השיא האחרון שלהן, רשמו מניות ה-IT ירידה מצטברת של 32%-49%, כשעיקר הירידות התרחשו בתחילת פברואר. במקביל, החברות המתחרות בחו”ל הציגו ירידות דומות לאורך התקופה. הירידות הובילו לשחיקה חדה במכפילים שהחברות נסחרות בהן, כאשר שילה מתמקד במכפיל EV/EBITDA בשביל לשמור על אחידות בהשוואה ולגשר על פערי מינוף.
ב-IBI מסבירים כי החברות המקומיות נסחרות במכפילים מעט יותר גבוהים מאלה של המתחרים בחו”ל, כאשר ניתן להבחין כי סביבת המכפילים של החברות באירופה דומה יותר לחברות הישראליות. בתוך כל אלה, חברות מלם תים ממשיכה להיות זו הנסחרת במכפיל הנמוך ביותר בקרב המתחרות בין היתר בשל מבנה חוב פחות יעיל ואי חלוקת דיבידנדים.
פרט לאברא (שהמכפיל שלה ירד “רק” ב-11.5%), חברות ה-IT הגדולות ספגו ירידה של 28%-37% במכפילים ביחס לממוצע ההיסטורי. אמנם המניות ידעו סביבת מכפילים נמוכה יותר ב-5 השנים האחרונות אך בעיקר מסיבות פרטניות, כאשר לדוגמא מלם תים נסחרה בספטמבר 2024 במכפיל 6.3x ווואן נסחרה במכפיל 9.4x במרץ 2023. מנגד, עבור חילן מדובר על המכפיל הנמוך ביותר ב-5 הנשים האחרונות.
בהסתכלות קדימה לשנת 2026, התמונה נראית יחסית דומה. החברות המקומיות נסחרות בפרמיה על המתחרות שלהן באירופה וארה”ב, כאשר אברא ומלם תים בולטות במכפילים הנמוכים שלהן ביחס לענף המקומי.
זווית נוספת לפרמיה בהן נסחרות חברות ה-IT המקומיות ביחס למתחרות בחו”ל נובעת משיעורי הצמיחה. יהיו שיטענו כי הצמיחה שמציגות החברות אינה אורגנית כאשר אין עוררין על כך, אך חלק משמעותי מהאסטרטגיה של החברות הינה מיזוגים ורכישות כך שצריך לקחת את הצמיחה הלא אורגנית גם כן בחשבון שכן זה חלק מהערך שמקבלים המשקיעים – השיטה הידועה הינה רכישה במכפילים נמוכים, יצירת סינרגיה למערכת והטמעת ה-EBITDA למכפיל בו נסחרת החברה הרוכשת.
אמנם, החברות המקומיות נסחרות בפרמיה על המתחרות (שחלקה נובעת מנתח הכנסות מהממשלה וחברות ביטחוניות ובעיקר מתקווה של הסכמי אברהם מורחבים בהמשך), אך גם כאשר מנרמלים את המכפילים לצמיחה של ה-EBITDA ב-3 השנים האחרונות בולט כי החברות המקומיות זולות משמעותית ביחס למתחרים ומהווה זווית נוספת ייחודיות של החברות המקומיות.
בשורה התחתונה
למרות הירידות החדות שחוו המניות מתחילת פברואר והפרמיה בה הן נסחרות מול המתחרות בחו”ל, נראה כי החשש סביב הענף יצר תמחור חסר. כאשר בוחנים את המכפילים ביחס לממוצע ההיסטורי ובעיקר כאשר מנרמלים אותם לצמיחה של השנים האחרונות, נוצרת זווית נוספת לכך שהחברות הישראליות נראות זולות מהמתחרות הגלובליות.
השילוב של חוסן עסקי המבוסס על לקוחות ממשלתיים וביטחוניים, לצד אסטרטגיית מיזוגים ורכישות מוצלחת הופך את רמות התמחור הנוכחיות להזדמנות מעניינת בענף.