סופות מושלמת בשוק המניות: הורמוז, אינפלציה והפד
- שוקי המניות בארה"ב נמצאים במומנטום שלילי זה השבוע הרביעי ברציפות, על רקע עליית מחירי הנפט בגלל השיבושים במצר הורמוז, נתוני אינפלציה סיטונאית מפתיעים כלפי מעלה והחמרה בטון של הפד, שמפחיתה את הציפיות להורדות ריבית ואף מעלה סיכוי להעלאה עד יולי.
- למרות חדשות חיוביות נקודתיות מחברות כמו אנבידיה, FedEx ו-Dell, הסנטימנט בשוק נשלט על ידי חששות מאקרו וגיאופוליטיים; עם זאת, ההיסטוריה האחרונה מראה שבכל פעם שתנודות חדות נבעו ממשברים זמניים (קורונה, בנקים אזוריים, מכסים, DeepSeek), השוק התאושש לבסוף והתגמל משקיעים סבלניים.
מניות ארה"ב סיכמו שבוע רביעי ברציפות של ירידות. מדד דאו ג'ונס (DJIA) צנח ב-2.11% במהלך השבוע, והעמיק את הירידה מתחילת השנה ל-5.17%. מדד נאסד"ק-100 (NDX) רשם תוצאות דומות, עם ירידה שבועית של 1.98% וירידה של 5.35% מתחילת השנה. מדד ה-S&P 500 (SPX), שהוא מדד המניות הגדולות המפוזר ביותר, תפקד מעט טוב יותר, עם ירידה של 1.90% בשבוע ו-4.95% מתחילת השנה נכון ל-20 במרץ. למרות זאת, ה-S&P 500 ירד מתחת לממוצע הנע ל-200 יום לראשונה זה יותר משנה. זו נקודת מפנה קלאסית, שממנה המדד יכול או להתאושש או להמשיך בירידה חדה יותר. עם עלייה בתנודתיות ובסיכונים גיאופוליטיים, השבוע הקרוב לא נראה מבטיח במיוחד מבחינת ראלי, כאשר קוני-הירידות נזהרים מאוד כמעט ללא חדשות מאקרו חיוביות.
המלחמה עם איראן ממשיכה, וההובלה הימית דרך מצר הורמוז כמעט מושבתת, כאשר תנועת האוניות בנתיב האסטרטגי ירדה כמעט לאפס. אף שהיכולת של משטר האייתוללות לבצע תקיפות הצטמצמה משמעותית, חברות הספנות עדיין מהססות לשלוח את האוניות שלהן דרך המצר. במקביל, מתקפת המל"טים האיראנית על בתי זיקוק בכוויית, יחד עם הכרזת ה-Force majeure של עיראק בשל חוסר יכולתה לשנע נפט גולמי דרך המצר, הוסיפו לחץ לעלייה במחירי הנפט, הגז והסחורות הקשורות. מחירי הנפט התנודדו בחדות לאורך השבוע בעקבות כותרות החדשות, ובעוד עדכונים מארה"ב וישראל סייעו להוריד אותם מרמות הפאניקה, הם עדיין נמצאים ברמות שמחזיקות את האינפלציה, הריבית והלחץ על הצרכן במרכז הדיון.
כאילו כדי להדגיש את המיקוד הזה, נתוני האינפלציה הסיטונאית לחודש פברואר היו גבוהים באופן ניכר מהתחזיות. זה מאותת שהאינפלציה כבר הייתה בעיה עבור קובעי המדיניות עוד לפני שנורה הטיל הראשון במזרח התיכון. אינפלציית מחירים ליצרן נוטה להתגלגל למדדי המחירים לצרכן מהר יותר מעלייה חדה במחירי הנפט. המשמעות היא שהפרסומים הבאים של מדד המחירים לצרכן (CPI) ושל מדד ה-PCE כנראה לא יהיו נעימים.
השבוע צפוי להתפרסם עוד סל של נתוני מאקרו, בתקווה שייתן מעט בהירות. הדגש הוא על מדד סנטימנט הצרכנים, שמשקף את מצב הצד של הביקוש בכלכלה. בנוסף, אחד הרכיבים במדד – ציפיות האינפלציה לטווח ארוך – הוא חשוב במיוחד, מאחר שהפד בחר בו כאחד מהקלטים לתחזית האינפלציה שלו, ולכן הוא משפיע על תחזיות הריבית.
החלטת הפדרל ריזרב ביום רביעי להשאיר את הריבית ללא שינוי לא הפתיעה איש, אך הזהירות המוגברת שהשתקפה מדברי קובעי המדיניות לחצה עוד יותר על הסנטימנט בשוק. הבנק המרכזי ממשיך לראות "התרחבות כלכלית יציבה" למרות ההאטה החדה ברבעון האחרון, ומצהיר שעל אף שקצב יצירת המשרות נמוך, שוק העבודה עדיין "בריא". במקביל, קובעי המדיניות הודו בשכבה הולכת ומתעבה של אי-ודאות, וציינו כי "ההשלכות של ההתפתחויות במזרח התיכון על הכלכלה האמריקאית אינן ודאיות". למרות רמת אי-הוודאות הגבוהה, הפד העלה הן את תחזית הצמיחה בתמ"ג והן את תחזית האינפלציה. על פניו, זה אומר שקיצוץ ריבית אחד עדיין על השולחן השנה. אבל הרטוריקה של היו"ר ג'רום פאוול נשמעה ניצית יותר (hawkish) מאשר מה שעלה מ"גרף הנקודות" של הפד – טבלת התחזיות הכלכליות שלו – וזה גרם לסוחרים לוותר על התקווה להורדות ריבית, ולתמחר סיכוי של כ-40% להעלאת ריבית עד יולי.
מעבר לבעיות במצר הורמוז, העיניים נשואות גם אל ארגון הטרור החות'י בתימן, הממומן על ידי איראן, שעשוי להיכנס למערכה ולהעמיד בסיכון את נתיב היצוא הימי החלופי של נפט דרך ים סוף. לעת עתה, החות'ים נשארו מחוץ למשחק, כנראה כתוצאה מהתקיפות הישראליות בשנה שעברה שהסירו את כל מפקדיהם הבכירים ופגעו ביכולותיהם. בינתיים, התרחיש הבסיסי בוול סטריט מניח דה-אסקלציה במזרח התיכון בתוך ארבעה עד שישה שבועות, שכן אין ספק שארה"ב וישראל יצליחו בקרוב לדכא את יכולות הלחימה של המשטר האיראני. תרחיש כזה עשוי להביא לייצוב מחירי הנפט בטווח של 70–80 דולר, כאשר השילוח יתחיל מחדש קודם, ולאחר מכן הייצור יתחדש בהדרגה. אם התחזיות הללו יתממשו, העלייה באינפלציה בשל מחירי נפט גבוהים תהיה קצרה, ותאפשר לשוק לתמחר מחדש הורדות ריבית מצד הפד. זהו מחיר קטן יחסית עבור יציבות ארוכת טווח במחירי האנרגיה שתושג לאחר שימוגר המשטר שמחזיק בני ערובה את מצר הורמוז – ואת כל האזור, ואולי מעבר לכך.
בינתיים, שוקי המניות חוטפים מכה של "מכת משולשת": מחירי נפט מזנקים, שוק עבודה נחלש, וסיכויים פוחתים להורדות ריבית. ההשפעה השלילית של השילוב הזה על סנטימנט המשקיעים גברה אפילו על גל חדשות חיוביות מכנס GTC השנתי של אנבידיה (אנבידיה), שבו ענקית הטכנולוגיה העולמית אותתה שגל ההשקעות בהון בתחום הבינה המלאכותית – שייתכן שכבר מוסיף לצמיחת התמ"ג – רק בתחילתו. חדשות חיוביות נוספות, כמו דוח טוב במיוחד של FedEx (FDX) שכלל גם העלאת תחזית – איתות ישיר לעמידות הביקוש הצרכני – ומניות Dell (DELL) שרשמו ראלי חזק, הושתקו לחלוטין על ידי השליליות במאקרו.
ובכל זאת, תנודות חדות בשווקים בתגובה למבול של כותרות סותרות אינן תופעה חדשה. ראינו זאת מספר פעמים בשנים האחרונות – החל בפרק הארוך יחסית של מגפת הקורונה, דרך פאניקת הבנקים האזוריים שהייתה קצרה מאוד באביב 2023, דרך "טראמפ הטאריף tantrum" (משבר המכסים), ועד לטירוף סביב DeepSeek שמחק באופן זמני טריליון דולר מהמדדים המרכזיים של מניות הטכנולוגיה בארה"ב – ורק אלו הדוגמאות הבולטות. בכל אחת מהפעמים הללו, המניות התאוששו בעוצמה, והתגמול למשקיעים הסבלניים לא איחר לבוא.