סינדאקס מציגה נתונים מניסוי SAVE בכנס EHA
סינדאקס (SNDX) הודיעה כי נתונים מניסוי SAVE בשלב 1/2, שבחן משטר טיפולי פומי בלבד של Revuforj, דסיטבין/סדזורידין וונטוקלוקס בחולי לוקמיה מיאלואידית חריפה נשנית או עמידה (R/R) עם מוטציית NPM1, סידור מחדש של KMT2A או סידור מחדש של NUP98, פורסמו ב-Journal of Clinical Oncology והוצגו בו-זמנית בקונגרס האגודה האירופית להמטולוגיה (European Hematology Association) לשנת 2026 בסטוקהולם, שוודיה. Revuforj היא מעכב menin הראשון והיחיד שאושר על ידי ה-FDA עבור מטופלים מגיל שנה ומעלה עם לוקמיה מיאלואידית חריפה R/R עם מוטציית NPM1 רגישה, שאין להם אפשרויות טיפול חלופיות מספקות, או לוקמיה חריפה R/R עם טרנסלוקציה ב-KMT2A כפי שנקבע לפי בדיקה המורשית על ידי ה-FDA. הפרסום מדווח על תוצאות מקבוצת חולי ה-R/R בניסוי SAVE בשלב 1/2, חד-מרכזי ופתוח. נקודת הסיום הראשית של שלב 1 הייתה מינון מומלץ לשלב 2 של revumenib בטיפול משולב, שנקבע כמינון ברמה 1. נקודת הסיום הראשית של שלב 2 הייתה שיעור ההפוגה המלאה המשולבת (CRc). נכון לינואר, גויסו לניסוי SAVE 42 חולים עם לוקמיה מיאלואידית חריפה R/R, כולל חמישה מתבגרים. ל-38% הייתה מוטציית NPM1m, ל-40% היה KMT2Ar ול-21% היה NUP98r. הגיל החציוני היה 40 שנים. החולים היו מטופלים-יתר, עם חציון של שני קווי טיפול קודמים. 52% קיבלו בעבר ונטוקלוקס ו-33% עברו בעבר השתלת תאי גזע המטופואטיים. שיעור התגובה הכוללת עמד על 88%, שיעור ה-CRc עמד על 71%, ושיעור ההפוגה המלאה יחד עם הפוגה מלאה עם התאוששות המטולוגית חלקית היה 60% בכלל האוכלוסייה. שיעורי התגובה היו דומים בין הגנוטיפים השונים, כולל בחולים עם NPM1m, KMT2Ar או NUP98r. בסך הכול, 45% מהחולים המשיכו להשתלת תאי גזע (HSCT) לאחר הטיפול במשטר זה, כולל 38% מחולי NPM1m, 65% מחולי KMT2Ar ו-22% מחולי NUP98r. מתוך 19 החולים שהמשיכו להשתלת תאי גזע, 63% חזרו לקבל revumenib לאחר ההשתלה. שיעורי מחלה שנותרה מדידה (MRD) שלילית לפי זרימת תאים (flow cytometry) היו 68% בקרב מגיבים ברי-הערכה, 80% בקרב אלו עם CRc ו-80% בקרב אלו עם CR/CRh. בקרב חולים ברי-הערכה עם CRc, 67% היו MRD שליליים לפי NPM1 NGS, כאשר מרביתם נמצאו מתחת לסף הגילוי של הבדיקה, דבר המדגיש את עומק ניקוי ה-MRD. עם חציון מעקב של 22 חודשים, חציון משך התגובה בקרב חולים עם CR/CRh היה 10.5 חודשים בכלל הקוהורט, 10.7 חודשים בקרב חולי NPM1m, לא הושג בקרב חולי KMT2Ar, ו-5.9 חודשים בקרב חולי NUP98r. שיעור ההישרדות הכוללת לשנה שנצפה היה 56% בכלל הקוהורט, 63% בקרב חולי NPM1m, 47% בקרב חולי KMT2Ar ו-67% בקרב חולי NUP98r. חציון ההישרדות הכוללת לאחר HSCT לא הושג. חולים שהיו MRD שליליים לפי זרימת תאים הציגו חציון משך תגובה והישרדות כוללת ארוכים יותר לעומת חולים שהיו MRD חיוביים. ראוי לציון כי נצפתה פעילות קלינית גם בקרב חולים שנחשפו בעבר לונטוקלוקס, אוכלוסייה שבדרך כלל תוצאותיהן גרועות, עם חציון הישרדות היסטורי מוערך של 2.4 חודשים. בניסוי זה, שיעור CR/CRh היה 50% בחולים שנחשפו לונטוקלוקס לעומת 70% באלו שלא נחשפו. חציון ההישרדות הכוללת שנצפה היה דומה בין שתי הקבוצות, לפי הערכת קפלן-מאייר. ממצא זה תומך בסינרגיה ביולוגית אפשרית בין עיכוב BCL2 לבין עיכוב menin, ובאפשרות שעיכוב menin עשוי לשקם את הרגישות לעיכוב BCL2 לאחר שהתפתחה עמידות. Revumenib נסבל בדרך כלל היטב בשילוב עם דסיטבין/סדזורידין וונטוקלוקס. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הקשורות לטיפול כללו עלייה ברמות אספרטט אמינוטרנספראז או אלנין אמינוטרנספראז, בחילה והקאה. תופעות הלוואי בדרגה 3 השכיחות ביותר היו נויטרופניה עם חום, זיהום ריאתי, תרומבוציטופניה ועלייה ברמות אספרטט אמינוטרנספראז או אלנין אמינוטרנספראז. שיעורי תסמונת דיפרנציאציה בדרגה 3 והארכת QTc היו נמוכים.
פורסם לראשונה ב-TheFly – מקור מידע סופי לדיווחי חדשות בזמן אמת שמניעים את השוק. נסו עכשיו >>
ראו את המניות החמות של בעלי העניין ב-TipRanks >>