בנק ישראל יוריד ריבית? השווקים לא מתמחרים את הסיכון הגלובלי
סקירת המאקרו השבועית של אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות, מציגה תמונה מורכבת: בישראל האינפלציה עדיין בתוך היעד, ובנק ישראל צפוי לפי מיטב להוריד ריבית כבר בהחלטתו הקרובה, אך בעולם מצטברים סימנים ללחצי מחירים משמעותיים, בעוד שוקי המניות והאג”ח הקונצרניות כמעט שאינם מתמחרים את הסיכון.
בישראל, מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה ב-1.2%, מעט מתחת לתחזית מיטב לעלייה של 1.3%. העלייה הושפעה בעיקר מסעיפי הנסיעות לחו”ל, הדלק והנופש בישראל. סעיף הנופש בישראל זינק ב-16.4%, העלייה החדה ביותר לפחות ב-20 השנים האחרונות, נתון שלפי זבז’ינסקי משקף לחצי ביקוש חזקים על רקע צמצום האפשרויות לנופש בחו”ל.
במיטב מעריכים כי עודף הביקוש עשוי להמשיך להשפיע גם על מחירי שירותים נוספים בישראל, בעיקר בתקופת הקיץ.
מנגד, סעיף המזון המשיך להפתיע ולא עלה בחודשיים האחרונים, למרות המלחמה והחגים. קצב ההתייקרות השנתי של המזון ירד מ-4.2% בנובמבר ל-2.0% באפריל. גם סעיף הדיור הפתיע מעט כלפי מטה, עם עלייה של 0.1% בלבד, וקצב ההתייקרות השנתי בו ירד מ-3.8% ל-3.3%. עם זאת, במיטב מעריכים כי מחירי השכירות ימשיכו לעלות בקצב שנתי של כ-3.5% עד 4.0%.
הנקודה המרכזית בסקירה היא לא רק מה שכבר הופיע במדד, אלא מה שעדיין כמעט לא משתקף בו. זבז’ינסקי מדגיש כי התייקרויות מתחילות להופיע במדדי התשומות ובמחירי התפוקה, שלבים מוקדמים יותר בשרשרת הייצור, לפני שהן מתגלגלות לצרכן. מדד תשומות הבנייה עלה באפריל ב-1.3%, מדד התשומות בחקלאות עלה משמעותית, ומדד מחירי התפוקה בתעשייה זינק ב-3.7%, העלייה החדה ביותר מאז אפריל 2022.
סביבת האינפלציה בישראל מושפעת משני כוחות מנוגדים: מצד אחד, התייקרויות שמתחילות לחלחל דרך מחירי היבוא, ומצד שני צריכה פרטית חלשה יחסית והתחזקות השקל. במיטב מציינים כי ההתאוששות בצריכה הפרטית מתקדמת בקצב איטי, בין היתר בשל אי הוודאות הביטחונית והחשש מחידוש הלחימה. תחזית מיטב היא שמדדי מאי ויוני יישארו ללא שינוי, וכי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תעמוד על 2.1%.
על רקע זה, מעריך זבז’ינסקי כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטתו הקרובה ב-0.25%. בין הגורמים שתומכים בכך: שקל חזק, אינפלציה בתוך היעד, ציפיות אינפלציה קרובות למרכז היעד, התאוששות איטית בפעילות הכלכלית וקיפאון בשוק הנדל”ן.
בצד הפיסקלי, זבז’ינסקי מציין כי הגירעון ירד באפריל ל-3.8% תוצר, בין היתר בזכות גביית מסים חזקה וירידה בהוצאות. עם זאת, במיטב מעריכים כי הגירעון השנה יעלה מעל היעד של 4.9% ויגיע לכ-5.3% תוצר, בעיקר בשל צמיחה נמוכה יחסית לתחזיות.
בנוסף, הגירעון המסחרי של ישראל הגיע לשיא של כל הזמנים והסתכם בכ-42 מיליארד דולר, במקביל לירידה ביצוא התעשייתי בשקלים.
בעולם, התמונה מטרידה יותר. לפי הסקירה, רוב נתוני האינפלציה שהתפרסמו בשבוע האחרון במדינות שונות היו גבוהים מהתחזיות, במיוחד מדדי המחירים ליצרן ומדדי מחירי סחר החוץ. במיטב מציינים כי עליות המחירים כבר אינן מוגבלות לאנרגיה, אלא מופיעות גם בכימיקלים, מתכות, מחשבים, אלקטרוניקה, פלסטיקה, גומי וטקסטיל.
החלק החריף ביותר בסקירה נוגע לשווקים. זבז’ינסקי מזהיר כי שוקי המניות והאג”ח הקונצרניות אינם מתמחרים תרחיש של המשך סגירת מיצרי הורמוז, בעוד שוק האג”ח הממשלתיות כבר מאותת על חשש כבד מעלייה באינפלציה. במיטב מעריכים כי בתנאים הנוכחיים כדאי לשקול הגנות לנכסי סיכון, ומדגישים כי אג”ח ממשלתיות אינן בהכרח מספקות כיום הגנה אפקטיבית מפני הסיכון הנוכחי.
לבסוף, זבז’ינסקי משווה את ההתפתחויות הנוכחיות לדפוסים שאפיינו את שנות ה-70: גל אינפלציוני ראשון, תגובה מאוחרת של הבנק המרכזי, זעזוע אנרגיה וגירעונות תקציביים גבוהים. הוא אינו טוען שההיסטוריה תחזור על עצמה, אך מציג את ההשוואה כתמרור אזהרה לשווקים.