ירידה רב־שנתית בהכנסות וברווחיותהתכווצות ממושכת בהכנסות והעמקת ההפסד הנקי מעידות על מימוש ביקושים הפגום באופן מבני ועל שחיקת מרווחים. רווחיות שלילית מתמשכת מצמצמת את היכולת להשקיע מחדש, מגבילה את היכולת לייצב את פעילות החברה, ומעלה את ההסתברות לכך שהתאוששות תדרוש הון חיצוני או שינוי מבני מהותי במקום התאמות תפעוליות נקודתיות.
מאזן שנחלש באופן מהותיהון עצמי שלילי וחוב נקוב גבוה יוצרים סיכון מוגבר למיחזור חוב ולכושר פירעון, ומצמצמים את הגמישות הפיננסית למימון הון חוזר או להשקעה בהגדלת capacity. מינוף יתר מגביל את החלופות האסטרטגיות, הופך את המשא ומתן על מימון בתקופת חדלות פירעון (DIP) ועם הנושים לקריטי, ומעלה את הסבירות למכירת נכסים הפוגעת בערך במקום להתמקד בהתאוששות הפעילות העסקית.
ייצור מזומנים חלש ותנודתיתזרים מזומנים חופשי שלילי באופן מתמשך ותזרים מזומנים מפעילות תנודתי משקפים המשך שריפת מזומנים, מה שמחייב נזילות חיצונית או מימוש נכסים לצורך המשך הפעילות. ייצור מזומנים חלש כרוני פוגע ביכולת לממן צרכים הוניים שוטפים, מגביר את התלות בתמיכת נושים, והופך התאוששות בת-קיימא לתלויה בהצלחת מהלכי ההתייעלות הארגונית.