כשבעולם שוב חוששים מאינפלציה, האם ישראל בדרך להורדת ריבית?
בנק ישראל יפרסם היום אחר הצהריים את החלטת הריבית לחודש מאי, ובקרב כלכלנים ואנליסטים בשוק ההון מסתמנת הסכמה רחבה כי הריבית צפויה לרדת ב- 0.25%, מרמה של 4% לרמה של 3.75%.
אלא שמאחורי הציפייה להפחתה מסתתר סיפור רחב יותר: בישראל הפעילות הכלכלית המתונה, השקל החזק והאינפלציה שנרגעה פותחים לבנק ישראל דלת להורדת ריבית. בעולם, לעומת זאת, לחצי המחירים ועליית התשואות מחזירים לשולחן את האפשרות של העלאות ריבית.
בישראל, נקודת המוצא של הכלכלנים היא שהפעילות הכלכלית אינה חזקה. אלכס זבזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות, כותב כי הירידה בתמ”ג ברבעון הראשון הייתה מתונה יחסית, אך האינדיקטורים ממשיכים להצביע על התאוששות חלשה אחרי הפסקת האש.
לפי מיטב, ספק אם הצמיחה במשק תגיע השנה אפילו ל- 3%, גם ללא חידוש הלחימה. בסקירה נכתב כי “ההתאוששות האיטית של המשק, כאשר כמעט חמישה חודשים מהשנה כבר חלפו, מטילה ספק ביכולת להשיג השנה צמיחה הגבוהה מ- 3%”.
גם במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים לא מצפים לזינוק בפעילות. שם כותבים כי גם אם ייחתם הסכם בין ארה”ב לאיראן, שיאריך את הפסקת האש ויוביל לפתיחת המיצר, לא נראה שהוא ייתן “בוסט” לפעילות הכלכלית. ההשפעה, לפי הבנק, תורגש בעיקר באזור הצפון שיוכל לחזור לשגרה.
עוד מציינים בבנק כי הרכישות בכרטיסי אשראי חזרו לרמה שאפיינה את התקופה שלפני המערכה מול איראן, אך ללא פיצוי משמעותי על הירידה שנרשמה בתקופת המערכה עצמה.
החולשה הזו היא חלק מרכזי מהטיעון בעד הורדת ריבית. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, וכלכלני לידר, כותבים כי רוב גורמי המאקרו תומכים בהורדת ריבית. בין היתר, הם מציינים כי ההתאוששות בפעילות באפריל הייתה מתונה יחסית, וכי המדד המשולב של בנק ישראל באפריל היה נמוך ב- 0.8% לעומת ינואר.
לצד זאת, בלידר מדגישים כי שוק העבודה עדיין הדוק, בין היתר בשל גיוסי מילואים, מה שמוסיף סיכון ללחצי שכר ואינפלציה.
לצד החולשה בפעילות, האינפלציה המקומית מספקת לבנק ישראל מרחב פעולה. בלידר מציינים כי סביבת האינפלציה מתמתנת: אינפלציית הליבה ירדה באפריל ל- 1.5% בשנה, לעומת 1.9% במרץ, ואינפלציית הליבה ללא מעורבות הממשלה ירדה ל- 1.3%, קרוב לגבול התחתון של יעד האינפלציה. גם ציפיות האינפלציה ירדו לאחר מדד אפריל, הן בקרב החזאים והן בשוק ההון.
במיטב מציגים תמונה דומה. לפי זבזינסקי, הריבית הריאלית בישראל היא הגבוהה ביותר, ובפער משמעותי, מבין המדינות המפותחות. לדבריו, ריבית ריאלית כזו הייתה מוצדקת אילו האינפלציה הייתה גבוהה, אך בפועל ישראל נמנית עם המדינות בעלות האינפלציה הנמוכה ביותר. בנוסף, ציפיות האינפלציה נמצאות סביב אמצע היעד, וממוצע תחזיות החזאים ירד ל- 1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021.
גם השקל החזק דוחף לאותו כיוון. בלידר מציינים כי מאז החלטת הריבית האחרונה התחזק השקל ב- 7.4% מול סל המטבעות, וכותבים כי ייסוף חד כזה מהווה עוגן מסוים לעמידה ביעד האינפלציה. במיטב מציינים כי השקל התחזק מאז ההחלטה האחרונה בכ- 8% מול הדולר ובכ- 7.4% מול סל המטבעות.
בבנק הפועלים מזכירים גם את הצד השני של המטבע: השקל החזק פוגע ביצוא ומעודד נסיעות לחו”ל, ולכן הוא חלק מהתמונה שמכבידה על הפעילות המקומית.
מכאן מגיעה ההסכמה הרחבה לגבי ההחלטה היום. בלידר כותבים כי “להערכתנו, בנק ישראל יפחית מחר את הריבית”. במיטב כותבים כי “בנק ישראל צפוי להוריד ריבית ב- 0.25%”. במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים כותבים כי “רוב הסיכויים שהריבית תפחת מחר”, ומוסיפים כי השווקים כבר החלו לגלם הפחתת ריבית שנייה עוד השנה, לרמה של 3.5%.
אבל בזמן שבישראל מדברים על הורדת ריבית, בעולם הסיפור מורכב יותר. בלידר כותבים כי “בעולם נוטים להעלאת ריבית”, על רקע עלייה במחירי הסחורות, בעיקר האנרגיה, עלייה במדד הלחץ בשרשראות האספקה ועלייה בציפיות האינפלציה בעולם. לפי הסקירה, בארה”ב החשש לאינפלציה מתגבר, וחברי הפד חוששים מהתחזקות לחצי המחירים.
גם מיטב מדגישים את הפער הזה. בסקירה נכתב כי מדדי מנהלי הרכש לחודש מאי מצביעים על האטה בפעילות מגזר השירותים בכל האזורים, לצד התרחבות בתעשייה שנשענת בעיקר על בניית מלאים. במקביל, ניכרת התגברות בלחצי המחירים. לפי מיטב, השילוב הזה יוצר שוק פגיע יותר, במיוחד כאשר הראלי במניות, בעיקר בארה”ב, נשען בעיקר על מניות הטכנולוגיה בזמן שהכלכלה נחלשת והריביות עולות.
בבנק הפועלים כותבים כי שוקי האג”ח בעולם נמצאים במגננה מלחצים אינפלציוניים. לפי הבנק, בגוש האירו, בבריטניה וכעת גם בארה”ב, השווקים מגלמים העלאות ריבית. עם זאת, בפועלים מדגישים כי התמונה הזו עשויה להשתנות במהירות אם הסכם עם איראן יצא לפועל ויוביל לירידה חדה במחירי הנפט.