בין התכווצות בתוצר לזינוק בצריכה: המשק הישראלי מחשב מסלול מחדש
המשק הישראלי צפוי לפתוח את השבוע עם נתון צמיחה חלש במיוחד לרבעון הראשון, אך במקביל כבר ניכרים סימנים ראשוניים להתאוששות ברבעון הנוכחי. לפי סקירתו של עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, רצף הנתונים שפורסם עד כה, ובהם רכישות בכרטיסי אשראי, נתוני סחר החוץ, סקרי מגמות בעסקים ונתוני שוק העבודה, מצביע על צמיחה שלילית משמעותית ברבעון הראשון.
עם זאת, הנתונים האחרונים מצביעים על שיפור בסנטימנט ובהיקפי הפעילות, אם כי ההתאוששות אינה אחידה בין הענפים ותלויה במידה רבה בכך שלא תהיה חזרה ללחימה עצימה.
שוק העבודה: אבטלה סמויה ברמת שיא
ביום ראשון הקרוב יתפרסמו נתוני הצמיחה הראשוניים של ישראל לרבעון הראשון, והם צפויים להצביע על התכווצות חדה. התמונה הזו עולה משורה של אינדיקטורים שפורסמו בשבועות האחרונים, בהם נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי, נתוני סחר החוץ, סקרי מגמות בעסקים ונתוני שוק העבודה למרץ. שיעור האבטלה הרשמי אמנם נותר מתחת ל-3%, אך במקביל נרשמה ירידה נוספת בשיעור ההשתתפות, כלומר יותר אנשים יצאו משוק העבודה.
נתון נוסף שממחיש את עומק הפגיעה בפעילות הוא מספר העובדים שנעדרו זמנית מעבודתם, בעיקר בשל חל”ת. מספרם חצה את רף 900 אלף, הרמה החודשית הגבוהה ביותר שנרשמה מאז תקופת הקורונה.
למרות הצפי לצמיחה שלילית, בהראל מדגישים כי המבט קדימה מצביע על שיפור. נתוני הרכישות היומיות בכרטיסי אשראי וסקר מגמות בעסקים של הלמ”ס לחודש אפריל מצביעים על התאוששות בסנטימנט העסקי לאחר הפסקת האש, במיוחד בענפי הבינוי והקמעונאות. הצמיחה ברבעון הנוכחי צפויה להיות גבוהה, ככל שהמגמה הביטחונית תאפשר חזרה מהירה לפעילות.
אינפלציה וריבית: תחזיות הראל מול השוק
בצד המחירים, יום שישי צפוי להביא עמו את אחד הנתונים החשובים של החודש: מדד המחירים לצרכן לאפריל. לפי הערכת הראל, המדד צפוי לעלות ב-1.1% עד 1.2%, ולהיות המדד החודשי הגבוה ביותר השנה. יותר ממחצית מהעלייה צפויה לנבוע מהזינוק במחירי הדלק, לצד התייקרות עונתית במחירי הטיסות.
למרות המדד הגבוה, בהראל מעריכים כי האינפלציה במבט לאחור תישאר מעט מתחת ל-2%. לכן, התחזית היא שבנק ישראל יפחית את הריבית ברבע נקודת אחוז בעוד כשבועיים.
התחזיות של הראל קרובות יחסית לציפיות הנגזרות משוק ההון. בשוק ההון מגולמת אינפלציה של 1.2% באפריל וירידה של 0.2% במאי, בעוד שבהראל צופים עלייה של 1.1% באפריל וירידה של 0.1% במאי. ל-12 המדדים הקרובים, השוק מגלם אינפלציה של 2.0%, בעוד תחזית הראל עומדת על 2.1%.
גם לגבי ריבית בנק ישראל בעוד שישה חודשים אין פער בין התחזיות: הן השוק והן הראל צופים ריבית של 3.50%. בשער החליפין, השוק מגלם דולר ברמה של 2.92 שקלים בעוד שישה חודשים, בעוד שבהראל מעריכים רמה של 3.0 שקלים לדולר.
הזירה הפיסקלית ודירוג האשראי
גם בצד הפיסקלי נרשמה באפריל הפתעה חיובית. הגירעון התקציבי כאחוז מהתוצר המשיך לרדת ועמד על 3.8% ב-12 החודשים האחרונים, טוב מהצפי והרמה הנמוכה ביותר מאז 2023. עם זאת, בהראל מדגישים כי חלק מהשיפור נובע מגורמים חד פעמיים ומאפקטים חשבונאיים, ולכן יש לקרוא את הנתון בזהירות.
חלק מהירידה בגירעון נובע מאפקט בסיס: הגירעון הגבוה שנרשם באפריל אשתקד יצא מהחישוב השנתי, ובמקומו נכנס אפריל הנוכחי, שהיה גירעוני הרבה פחות. חלק נוסף מהשיפור נבע מירידה משמעותית בהוצאות, בעיקר בעקבות ירידה בהוצאות על מפונים ופער בעיתוי תשלומי מענקי המילואים. בשנה שעברה שולמו המענקים באפריל, ואילו השנה הם ככל הנראה ישולמו במאי. לכן, חלק מהשיפור בגירעון משקף עיתוי תשלומים ולא בהכרח ירידה קבועה בקצב ההוצאה.
בצד ההכנסות, הנתונים היו חיוביים מהצפוי. הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-48 מיליארד שקל, אך גם כאן חלק מהשיפור נבע מגורמים חד פעמיים, בהם הכנסות בעקבות מכירת חברה גדולה וירידה בהחזרי המע”מ. בנטרול הגורמים הללו, הגידול בהכנסות עדיין חיובי, אך מתון יותר.
בתוך הסביבה הזאת, חברת הדירוג S&P השאירה את דירוג האשראי החיצוני של ישראל על A עם אופק יציב. ההחלטה התקבלה למרות הגידול בהוצאה הביטחונית ולמרות העדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה לשנה הנוכחית. לפי הערכת סוכנות הדירוג, המלחמה תפגע בצמיחה השנה, שתעמוד על כ-3.1%, והגירעון יעלה ל-6%. עם זאת, בשנה הבאה צופה החברה האצה בצמיחה לכמעט 6%.
לפי S&P, הסכמי הפסקת האש האחרונים מפחיתים את הסיכון הביטחוני המיידי. לצד זאת, נקודות החוזקה של הכלכלה הישראלית והצפי להתאוששות מהירה בצמיחה תומכים בהשארת הדירוג והאופק ללא שינוי. עם זאת, הסוכנות מדגישה כי הסיכונים הגיאופוליטיים נותרו גבוהים.
מבט גלובלי: הפסגה בסין והריבית בעולם
בזירה הגלובלית, תשומת הלב תופנה בסוף השבוע לפסגה בין מנהיגי ארה”ב וסין. זו צפויה להיות הפסגה הראשונה בקדנציה הנוכחית של טראמפ עם מנהיג סין, והיא תיערך בסין על רקע יחסים מתוחים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. מטרת הפסגה היא לייצב את היחסים, אך לא ברור עד כמה היא תוכל לפתור את הסוגיות המבניות שמכבידות על היחסים בין המדינות.
מבחינת ארה”ב, המטרה המרכזית היא כנראה להגיע להצהרות על עסקאות מסחריות, ובהן הגדלת רכישות מצד סין של מוצרי תעופה ומוצרים חקלאיים. ייתכן שתעלה גם אפשרות להקמת מועצת סחר שתנהל מנגנון ליישוב סכסוכים, אם כי לא ברור אם מהלך כזה אפשרי. מבחינת סין, המטרה המרכזית היא לשמר את הפסקת האש במלחמת הסחר, ואולי להשיג הקלות ממוקדות בחלק מהמכסים, בדגש על שבבים.
בהראל מעריכים כי הפסגה עשויה לספק הקלה זמנית ועסקאות נקודתיות, בין היתר לקראת הבחירות בארה”ב, אך היא כנראה לא צפויה לפתור את הבעיות הגדולות. בין הסוגיות שנותרות פתוחות נמצאות עודפי הסחר של סין, טייוואן, בינה מלאכותית, נשק גרעיני, מתכות נדירות והקשרים של סין עם רוסיה. שאלה נוספת היא האם המפגש יוביל להתקדמות בנושא איראן, שם לסין יש השפעה משמעותית על השלטון האיראני.
ברקע לפסגה, היצוא של סין רשם התאוששות חדה באפריל. היצוא עלה בכ-14% ב-12 החודשים האחרונים, וגם היצוא לארה”ב עלה בקצב המהיר ביותר מזה כשנתיים. במקביל, האינפלציה בסין האיצה באפריל: מדד המחירים לצרכן עלה יותר מהצפי ל-1.2%, וללא מחירי המזון עמד על 1.8%. מדד המחירים ליצרן זינק ל-2.8%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022.
עם זאת, העלייה באינפלציה בסין אינה בהכרח מעידה על התחזקות בביקושים המקומיים. לפי הסקירה, הזינוק במחירי האנרגיה ושאר הסחורות היה הגורם המרכזי לעליית המחירים. לפי הדיווחים, חברות בסין עדיין מתקשות לגלגל את מלוא העלייה בעלויות לצרכנים, מה שמרמז כי הלחץ האינפלציוני מגיע בעיקר מצד העלויות ולא מצד ביקושים חזקים.
החלטות ריבית של הבנקים המרכזיים מחוץ לגוש האירו
באירופה, הבנקים המרכזיים מחוץ לגוש האירו נקטו השבוע גישות שונות. בשבדיה, הריבית נותרה ללא שינוי על 1.75%, כפי שהייתה כבר תקופה ממושכת. הבנק המרכזי הדגיש כי החולשה בפעילות הכלכלית והאינפלציה שמתחת ליעד מאפשרות להמתין עד שתתבהר השפעת המלחמה והשיבושים בהיצע על המחירים.
גם הבנק המרכזי של פולין השאיר את הריבית ללא שינוי, אך ברמה גבוהה יותר של 3.75%. נגיד הבנק המרכזי אמר כי הסבירות להעלאות ריבית עלתה, לאור העובדה שהאינפלציה נמצאת בגבול העליון של היעד. הוא הוסיף כי הפחתות ריבית הן כעת אפשרות מאוד לא סבירה. אמנם הרף להעלאת ריבית נותר גבוה, אך ההסתברות להמשך הורדות ריבית, כפי שצפו השווקים לפני פרוץ המלחמה באיראן, התפוגגה בינתיים.
מי שהפתיע היה הבנק המרכזי של נורבגיה, שהעלה את הריבית ברבע נקודת אחוז ל-4.25%. זו העלאת הריבית הראשונה מאז 2023, והיא התקבלה בניגוד לרוב הציפיות. בבנק המרכזי הסבירו כי האינפלציה גבוהה מדי וצפויה להישאר כך למשך זמן ממושך, ולכן נדרשת ריבית גבוהה יותר.
בנורבגיה, אינפלציית הליבה נמצאת מעל 3% ושוק העבודה הדוק, וזאת עוד לפני פרוץ המלחמה שהעלתה עוד יותר את לחצי המחירים. החלטת הריבית בנורבגיה מגבירה את ההסתברות שזו לא תהיה העלאת הריבית האחרונה השנה.
ארה”ב: מה יחליט הפד? ממתינים לנתוני האינפלציה
בארה”ב, נתוני שוק העבודה היו מעורבים, אך הם ממשיכים להצביע על האטה הדרגתית. דוח התעסוקה הראשוני לחודש אפריל הצביע על גידול גבוה מהצפי של כ-120 אלף משרות חדשות בסקטור הפרטי, אך נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מטה. שיעור האבטלה נותר יציב על 4.3%, או 4.34% ליתר דיוק, אך זאת על רקע המשך ירידה בשיעור ההשתתפות ועלייה בשיעור המועסקים במשרה חלקית.
הדוח ממשיך להצביע על האטה מתונה בשוק העבודה האמריקאי. קצב עליית השכר מתמתן, הפער בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים ממשיך לגדול, ומספר המשרות גדל בקצב מתון יותר בהשוואה לשנתיים הקודמות. בשלב זה, הנתון אינו מקרב את הבנק המרכזי להפחתת ריבית. עם זאת, אם המגמה תימשך ומחיר הנפט ירד מתחת ל-100 דולר לחבית, הקולות בבנק המרכזי שתומכים בהפחתת ריבית עשויים להתחזק.
לאחר שנתוני התעסוקה עמדו במוקד בשבוע שעבר, השבוע המוקד בארה”ב עובר לנתוני האינפלציה שיתפרסמו היום, יום שלישי. הצפי הוא להמשך עלייה באינפלציה הכללית, שעמדה במרץ על 3.3%, וגם באינפלציית הליבה, שעמדה במרץ על 2.6%. העלייה באינפלציה, לצד מחיר נפט של מעל 100 דולר לחבית, צפויה להקשות על הנגיד החדש, שצפוי להיכנס לתפקיד אם מינויו של קווין וורש יאושר, להטות את הדיון בוועדה לכיוון של הפחתת ריבית.
גם אם שינוי ההנהגה בפד אכן ייצא לפועל, בהראל מעריכים כי הוא אינו צפוי לשנות בטווח המיידי את הקו הזהיר של הבנק המרכזי. כל עוד האינפלציה ומחירי הנפט ממשיכים ללחוץ כלפי מעלה, מרחב הפעולה להפחתת ריבית נותר מוגבל.