האמריקאים מפספסים את השינוי הגדול ביותר בזהב זה עשרות שנים
- הבנקים המרכזיים, ולא משקיעים פרטיים, הם הכוח המרכזי שמניע כיום את הביקוש לזהב, עם רכישות גבוהות ומתמשכות בשנים 2022–2024 והמשך צבירת רזרבות מצד מדינות כמו סין, הודו וטורקיה.
- המאמר טוען שזהב חוזר לקבל תפקיד מוניטרי ואסטרטגי חשוב יותר, על רקע בניית מערכות פיננסיות מקבילות לדולר, גידול בגיוון רזרבות ותהליך הדרגתי של מעבר למערכת פיננסית עולמית רב-קוטבית יותר.
במשך שנים, הוויכוח סביב זהב בארצות הברית התמקד בשאלות מוכרות: האם הוא מתומחר ביתר? האם ריביות גבוהות יותר יורידו אותו? האם הוא יכול להגיע לשיאים חדשים?
השאלות האלה אינן לא רלוונטיות — אבל ייתכן שהן מפספסות את השינוי הגדול יותר שמתרחש.
הכוח החשוב ביותר בשוק הזהב כיום אינו משקיעים קמעונאיים. אלה הבנקים המרכזיים.
הבנקים המרכזיים מניעים את הביקוש
בשנים האחרונות, הבנקים המרכזיים הפכו לקונים הדומיננטיים של זהב, וצברו אותו ברמות שנראו לעיתים נדירות בהיסטוריה המודרנית.
ב-2022, בנקים מרכזיים קנו כ-1,082 טונות של זהב — הסכום השנתי הגבוה ביותר שנרשם אי פעם.
ב-2023, הרכישות נותרו גבוהות והסתכמו בכ-1,037 טונות.
ב-2024, הביקוש נשאר חזק היסטורית, והגיע לפחות מ-1,000 טונות (לפי נתוני מועצת הזהב העולמית).
זה מצביע על מגמת קנייה מתמשכת של כמה שנים, ולא על זינוק חד-פעמי.
מי שמובילות את הרכישות האלה הן מדינות כמו סין, הודו, טורקיה וכמה כלכלות שווקים מתעוררים. במיוחד, סין המשיכה לדווח על תוספות חודשיות קבועות לרזרבות הזהב שלה לאורך 2024 וגם לתוך 2025.
בנקים מרכזיים לא סוחרים בזהב לפי תנועות מחיר קצרות טווח. הם צוברים אותו כנכס אסטרטגי לטווח ארוך.
הזהב חוזר לקבל חשיבות מוניטרית
זהב כבר לא נתפס רק כהגנה או כסחורה. יותר ויותר מתייחסים אליו כחלק מהבסיס של המערכת הפיננסית העולמית.
כמה התפתחויות תומכות בשינוי הזה:
דיונים מתמשכים בין מדינות BRICS על מערכות סליקה חלופיות, שחלקן עשויות לכלול זהב או מנגנונים הקשורים לזהב.
צמיחה בהסכמי סחר דו-צדדיים שעוקפים את הדולר האמריקאי.
התרחבות של תשתיות תשלום שאינן מבוססות דולר בין כלכלות גדולות.
כל זה לא אומר שהדולר האמריקאי מאבד היום את מעמדו הדומיננטי. הוא עדיין מטבע הרזרבה המרכזי בעולם והבסיס של הסחר העולמי.
עם זאת, כיוון השינוי חשוב. לראשונה זה עשרות שנים, כלכלות גדולות בונות באופן פעיל מערכות מקבילות במקום להסתמך רק על המסגרת המבוססת על דולר.
לזהב יש תפקיד ייחודי במעבר הזה. הוא אחד הנכסים הבודדים שאין בהם סיכון צד נגדי, אין בהם התחייבות ריבונית, ואין בהם תלות בהחלטות המדיניות של מדינה אחת.
אל תפספסו את ההזדמנות להשקיע בזהב ובכסף. בדקו עוד היום את עמוד חברות ההשקעה הטובות ביותר בזהב שלנו!
פער בהתנהגות
יש ניגוד הולך וגדל בין הדרך שבה מוסדות לבין הדרך שבה יחידים ניגשים לזהב.
משקי בית בארה"ב עדיין מחזיקים הקצאה גבוהה לנכסים פיננסיים כמו מניות, אג"ח ושווי מזומנים.
בנקים מרכזיים, לעומת זאת, מגדילים את ההחזקות שלהם בזהב פיזי.
הפער הזה משקף סדרי עדיפויות שונים.
משקיעים בדרך כלל מחפשים תשואות ונזילות. ממשלות ובנקים מרכזיים נותנים עדיפות לחוסן, יציבות ועצמאות.
זהב משרת היטב את המטרות המוסדיות האלה:
הוא מגוון רזרבות הרחק ממטבעות זרים.
הוא מספק הגנה מפני סנקציות וסיכון גיאופוליטי.
הוא שומר על ערך לאורך אופקי זמן ארוכים.
דה-דולריזציה היא תהליך הדרגתי, לא פתאומי
לעיתים נטען כי "דה-דולריזציה" היא מושג מוגזם, כי הדולר עדיין שולט בפיננסים העולמיים.
זה נכון — אבל זה מפספס את האופי של שינוי מוניטרי.
שינויים גדולים במערכת העולמית נוטים לקרות בהדרגה. הם מתחילים בשוליים, דרך שינויים מצטברים:
הסכם סחר שמוסדר מחוץ לדולר
בנק מרכזי שמגדיל את רזרבות הזהב
ערוץ תשלום חדש בין מדינות
כל אחד מהשינויים האלה קטן בפני עצמו. יחד, הם מצביעים על מערכת פיננסית רב-קוטבית יותר.
הזהב ממוצב יותר ויותר במרכז ההתפתחות הזאת.
מה זה אומר למשקיעים
המניעים המסורתיים של הזהב — ריביות, אינפלציה ומדיניות הפדרל ריזרב — עדיין חשובים. אבל הם כבר לא כל הסיפור.
חלק הולך וגדל מהביקוש הוא עכשיו מבני ואסטרטגי.
בנקים מרכזיים לא קונים זהב בגלל נתוני האינפלציה של הרבעון הבא. הם קונים משום שהם נערכים לסביבה מוניטרית עולמית שונה — כזו שבה:
גיוון רזרבות הוא קריטי יותר
סיכון מטבע רגיש יותר פוליטית
המערכות הפיננסיות פחות ריכוזיות
אם המגמה הזאת תימשך, ייתכן שתפקידו של הזהב יתרחב מעבר לנכס הגנה בתיק השקעות ויהפוך לנכס אסטרטגי מרכזי.
אל תפספסו את ההזדמנות להשקיע בזהב ובכסף. בדקו עוד היום את עמוד חברות ההשקעה הטובות ביותר בזהב שלנו!
השינוי הגדול יותר
השאלה המרכזית אינה אם הזהב יעלה או יירד בחודש הבא.
השאלה היא למה ממשלות ממשיכות לצבור אותו — גם במחירים גבוהים היסטורית.
התשובה נעשית ברורה יותר ויותר: הזהב ממוצב מחדש כנכס רזרבה אסטרטגי בעולם משתנה.
הדולר לא נעלם. אבל המערכת שסביבו מתפתחת.
ובעוד שמשקיעים רבים נשארים ממוקדים בתנועות מחיר קצרות טווח, הבנקים המרכזיים נערכים לשינוי מבני ארוך טווח.
השינוי הזה עשוי להתברר כאחת המגמות הפיננסיות המגדירות של העשור הזה.
