דקרס, פרנקלין, איתון, קופאנג וקווידל-אורתו במוקד האנליסטים
- האנליסטים ביצעו שורה של עדכוני דירוג ותמחור לחמש מניות מרכזיות: דקרס אאוטדור ופרנקלין ריסורסס קיבלו שדרוגים לדירוגי החזק, איתון וקווידל-אורתו הורדו לדירוג החזק בעקבות אתגרי שוליים ותזרים, וקופאנג הורדה לדירוג נייטרלי עקב התאוששות איטית ברווחים.
- למרות ביקושים חזקים בחלק מהחברות, האנליסטים מדגישים סיכונים משמעותיים – ביניהם לחץ על השוליים בשל אינפלציה והרחבת קיבולת, לחץ עמלות, הפסדים מתמשכים בעסקים חדשים, חוסר ודאות גיאופוליטי וחששות לגבי תזרים מזומנים חופשי – ולכן ממליצים על גישה זהירה ומאוזנת למשקיעים.
אנליסטים מתעניינים בחמש המניות הבאות: ( (DECK) ), ( (BEN) ), ( (ETN) ), ( (CPNG) ) ו- ( (QDEL) ). הנה פירוט הדירוגים האחרונים וההיגיון שעומד מאחוריהם.
דקרס אאוטדור חוזרת לרדאר של האנליסטים, כאשר האנליסטית של ברקליס אנישה שרמן מעלה את דירוג המניה ל"החזק", וטוענת ש"הגרוע ביותר מאחורינו" לאחר שנתיים של האטה בצמיחה ודחיסה חזקה במכפיל. כעת היא רואה את דקרס מתומחרת באופן הוגן סביב מכפיל רווח נמוך-דו-ספרתי, כאשר Hoka ו-Ugg צומחות בקצב מתון בסך הכול, אבל צוברות תאוצה בשווקים מעבר לים.
מחיר היעד של שרמן, 100 דולר, מעט מעל מחיר המניה האחרון שעמד על 98.54 דולר, משקף יחס סיכון-סיכוי מאוזן יותר ולא תחילת ריצה חיובית חדשה. היא מדגישה שהחדשנות במוצרים תהיה זו שתקבע את המהלך הגדול הבא. צנרת מוצרים חזקה לשנת 2027 בקטגוריית לייף-סטייל ובסגנונות חדשים יכולה לדחוף את הרווחים ואת המכפיל כלפי מעלה לתרחיש פוטנציאלי של 130–135 דולר, בעוד שכשלים עלולים להחזיר את המניה לטווח של 70–75 דולר.
פרנקלין ריסורסס בונה מחדש את אמון המשקיעים בהדרגה, כאשר מורגן סטנלי והאנליסט מייקל ציפריס מעלים את דירוג BEN ל-Equal‑weight (החזק), ומציינים כי "תהליך היפוך המגמה מתחיל להתגבש" לאחר תשעה רבעונים רצופים של תזרימי ליבה נטו חיוביים. הפוקוס של הפירמה על חשבונות מנוהלים בנפרד, קרנות סל (ETF) ומוצרים אלטרנטיביים מתחיל להשתלם, ועוזר לקזז לחץ מתמשך על העמלות ומעבר למוצרים זולים יותר.
ציפריס מעלה את מחיר היעד שלו ל-31 דולר, מעט מעל מחיר המניה האחרון שעמד על 30.46 דולר, ומעריך את BEN בכ-11 פעמים רווח צפוי לשנת 2027, מעט גבוה מהממוצע ההיסטורי אבל בהתאם לרמת התמחור הנוכחית. הוא עדיין רואה תמונת מצב מאוזנת, עם תרחיש חיובי (bull case) של 46 דולר ותרחיש שלילי (bear case) של 13 דולר. בכך הוא מדגיש שתנודות השוק, המשך לחץ העמלות והביצוע בתחום התזרימים והשוליים ימשיכו להיות גורמי המפתח עבור המשקיעים.
הסיפור של איתון מורכב יותר, כאשר מורגן סטנלי והאנליסט כריסטופר סניידר נסוגים מעמדה חיובית ומורידים את דירוג ETN ל"החזק", למרות ביקושים חזקים וספר הזמנות משמעותי. דוח הרבעון הראשון הפתיע לטובה, עם צמיחה אורגנית דו-ספרתית בהובלת מגזר Electrical Americas, והזמנות מזנקות שמראות מעט מאוד סימנים להאטה.
עם זאת, סניידר מצביע על לחץ צפוי על השוליים בשנת 2026, הנובע מהוספת capacity (קיבולת ייצור) ומעליות חדשות בעלויות עקב אינפלציה, כגורם עיקרי שבולם שדרוגי רווחים וביצועי מניות מכאן והלאה. עם מניה שכבר נסחרת ברמה גבוהה סביב 422 דולר והביקוש כבר מגולם היטב, הוא טוען שהתמונה לטווח הקצר נראית נייטרלית, אם כי הוא עדיין רואה הזדמנות מעניינת יותר בטווח הרחוק יותר כאשר הקיבולת תהפוך ממכשול לרוח גבית בשנת 2027.
משקיעי קופאנג מתבקשים לצנן ציפיות, לאחר שהאנליסט של UBS פול הוואנג מוריד את מניית המסחר האלקטרוני הצומחת במהירות לדירוג ניטרלי (נייטרלי), ומזהיר מפני התאוששות איטית מהצפוי ברווחים. ה-EBITDA המתואם ברבעון הראשון צנח והחמיץ את תחזיות הקונצנזוס, בשל צמיחה חלשה יותר במסחר במוצרים, עלויות פיצוי ללקוחות והפסדים בעסקים החדשים יותר.
הוואנג כעת צופה EBITDA מתואם לשנת 2026 ברמה נמוכה משמעותית מהערכת השוק (Street), מקצץ את התחזיות שלו עד 2027 ומוריד את מחיר היעד ל-12 חודשים ל-22.20 דולר, גם כאשר ההנהלה ממשיכה לשמור על תחזית להפסדים משמעותיים בהצעות המוצרים המתפתחות. יחד עם זאת, הוא מצביע על קטליזטורים פוטנציאליים לעלייה החל מ-2027 ואילך, כולל חזרה לצמיחת רווחים ותוכנית רכישה חוזרת של מניות בקצב פעיל יותר, מה שהופך את קופאנג למניה שכדאי לעקוב אחריה – אך לא בהכרח לרדוף אחריה כעת.
קווידל-אורתו מסכמת את הרשימה עם הורדת דירוג ל"החזק" מצד ג'פריז והאנליסט טייקו פיטרסון, שרואה יותר מדי חוסר ודאות סביב סיפור ההתאוששות של החברה לשנת 2026. התחזית של ההנהלה נשענת במידה רבה על התאוששות רחבה במחצית השנייה של השנה בסין, במזרח התיכון, בבדיקות נשימתיות ובפלטפורמות מפתח כמו LEX ו-OMX. פיטרסון רואה בהנחות אלה "שאפתניות" לאור הסיכונים המתמשכים במדיניות ובגזרות הגיאופוליטיות.
הוא גם מדגיש חששות הולכים וגדלים לגבי התאוששות תזרים המזומנים החופשי, עלייה במינוף וחוסר שקיפות לגבי רצפת הרווחים (earnings floors) לקראת 2027, אף על פי שהמניה נראית זולה מבחינה אופטית, עם תמחור של בערך פי חמש על EBITDA לשנת 2026. עם מגבלות קובננט, שאלות ירושה בהנהלה והסתברות לפגיעה אפשרית ממדיניות בסין, פיטרסון טוען שתמחור נמוך לבדו אינו צפוי להצית תמחור מחדש (rerating), ומשאיר את המשקיעים במצב של "חכו-ותראו" – למרות האפשרות לתרחיש אסטרטגי בעתיד.