מטביה מודיעה על הצגת נתונים מניסוי קליני שלב 2 של ונוגליפל

מטביה מודיעה על הצגת נתונים מניסוי קליני שלב 2 של ונוגליפל

דה פליי (TheFly)7 בנובמבר 2025

סיכום עיקרי

• נתוני שלב 2a של ונוגליפל ב‑MASH הראו שיפורים משמעותיים בשליטה בסוכר, במדדי בריאות הכבד (כולל CAP, VCTE, FAST ו‑NIS‑4) ובפרופילי ליפידום לאחר 16 שבועות טיפול.
• הטיפול נסבל היטב וללא הפסקות עקב תופעות לוואי (למעט מקרה אחד בפלצבו). הירידה ב‑ALT לא התחזקה עם הוספת מעכב DPP‑4, מה שמרמז שהשפעת ההגנה על הכבד נובעת בעיקר ממונותרפיה. הנתונים יוצגו בכנס AASLD The Liver Meeting בנובמבר בוושינגטון.

מטביה (MTVA) הודיעה על הצגת נתונים חיוביים חדשים מניסוי קליני שלב 2a הבוחן את ונוגליפל, או DA‑1241, אגוניסט חזק וסלקטיבי של קולטן מצומד חלבון G 119 (GPR119), כטיפול פוטנציאלי ב‑MASH — דלקת כבד שומנית הקשורה בהפרעה מטבולית. הנתונים מדגישים לונוגליפל פעילות כפולה מובחנת במסלולים כבדיים ומטבוליים. נרשמו שיפורים משמעותיים קלינית בשליטה ברמות הסוכר, בבריאות הכבד ובפרופילי הליפידום בפלזמה לאחר 16 שבועות טיפול. הנתונים יוצגו בהצגת פוסטר בכנס The Liver Meeting של איגוד הכבד האמריקאי (AASLD), שיתקיים ב‑7–11 בנובמבר בוושינגטון די.סי.

הניסוי האקראי המבוקר‑פלצבו של שלב 2a בחן את ונוגליפל כטיפול פוטנציאלי ב‑MASH, גם כתרופה יחידה וגם בשילוב עם מעכב DPP‑4 כדי להגביר את הפעילות האנדוגנית של GLP‑1. אגוניסטים של GPR119 מעודדים ישירות הפרשת GLP‑1 ובכך מעלים את רמות ה‑GLP‑1 הכוללות. בשילוב עם מעכב DPP‑4, ניתן להאריך את משך הפעולה — לא רק של ה‑GLP‑1 האנדוגני הבסיסי, אלא גם של ה‑GLP‑1 שמופרש בעקבות הפעלת GPR119.

סך הכול 109 נבדקים עם חשד ל‑MASH, שעברו סינון לפי רמות בסיס של אלנין טרנסאמינאז (ALT) ובדיקות הדמיה מתאימות, חולקו באקראי לקבלת פלצבו, ונוגליפל 50 מ״ג, ונוגליפל 100 מ״ג כתרופה יחידה, או ונוגליפל 100 מ״ג יחד עם מעכב DPP‑4. הטיפול ניתן פעם ביום במשך 16 שבועות, ביחסי הקצאה של 2:1:2:2.

בנוסף להשפעותיו על רמות הסוכר, ונוגליפל הפחית משמעותית את רמות ה‑ALT בפלזמה אצל נבדקים עם ALT בסיסי בין 40 ל‑200 U/L. השילוב עם מעכב DPP‑4 לא שיפר עוד יותר את הירידה ב‑ALT, מה שמרמז כי מונותרפיה בונוגליפל אחראית לרוב ההשפעות ההגנתיות על הכבד שנצפו.

ונוגליפל שיפר את דרגת השומן בכבד כפי שנמדדה במדד דעיכה מבוקרת (CAP), והפחית את קשיחות הכבד לפי אלסטוגרפיה חולפת נשלטת‑ויברציה (VCTE). מדדים לא‑פולשניים, כולל ציוני FAST ו‑NIS‑4, השתפרו גם כן לעומת קו הבסיס, מה שמחזק את הפוטנציאל של ונוגליפל להתמודד הן עם המרכיבים הכבדיים והן עם המרכיבים המטבוליים של MASH. הטיפול הפחית סמנים ביולוגיים בדם הקשורים למוות תאי, דלקת ופיברוזיס, בהתאם למנגנון ההגנה על הכבד המוצע. ונוגליפל נסבל היטב בכל קבוצות הטיפול, ללא תופעות לוואי חדשות שהובילו להפסקת טיפול — למעט מקרה אחד בקבוצת הפלצבו.