מניית אקווינור (EQNR) נשארת מתומחרת בחסר כשהשוק מתעלם מההזדמנות
- אקווינור נהנית מתמחור חסר משמעותי ביחס לענקיות הנפט האמריקאיות, למרות תשואת דיבידנד של 4%-5%, רכישה עצמית של מניות, מבנה תפעולי יעיל יותר ומודל מסחר שמרחיב מרווחים גם בסביבת תנודתיות נמוכה.
- השבתת יכולות ה-LNG של קטר יוצרת מחסור מבני בגז שמציב את אקווינור בעמדה אסטרטגית חזקה, הודות לגילויים בים ברנץ ולפרויקטי tieback מהירים שיכולים להביא היצע חדש לשוק במהירות ובעלות נמוכה יחסית, למרות שוול סטריט עדיין מעניקה למניה דירוג החזק ומחיר יעד שמרמז על ירידה.
השוק מתעלם מההזדמנות במניית אקווינור ASA (EQNR) למרות היום החזק במיוחד במניות האנרגיה — והמניה עדיין מתומחרת בחסר. רק בשבוע שעבר מחירי ברנט התקרבו ל-119 דולר, כשה"פאניקה במצר הורמוז" טרפה את הקלפים על חדרי המסחר מלונדון ועד סינגפור. נכון, מאז המחירים קצת נרגעו, אבל אני עדיין מאוד חיובי על אקווינור. בזמן שחלק מהמשקיעים מתמקדים בירידה במתח הגיאופוליטי, המספרים הבסיסיים של הענקית הנורווגית הזו עברו הילוך, והשוק הרחב עדיין לא מתמחר את זה במלואו. וזה למרות הראלי הארוך של המניה בשנה האחרונה.
סחיטת מרחב הרווחים
אם אתם מכירים איך שוק האנרגיה עובד, אתם יודעים שנפט במחיר של 80 עד 90 דולר, שלא לדבר על כל מה שמעל הרמות האלה, זה בפועל רישיון להדפיס כסף. זה נכון במיוחד לשחקנית עם בסיס עלויות נמוך כמו אקווינור. אבל אחד הדברים שהופכים את אקווינור לייחודית היום ביחס לענקיות נפט אחרות הוא ה"צנרת" הפנימית שלה.
בעצם, אקווינור פירקה את חטיבת Marketing, Midstream & Processing הענקית שלה. הם הפרידו יחידת Market and Trading ייעודית כדי לחדד את יכולות המסחר שלהם. בעיניי זה שיעור מופת בהגדלת מרווחים. במקום רק לגבות תשלומים על הנפט שהם מפיקים, החברה נבנית מחדש כדי לסחוט כל סנט אפשרי מהמרווח בין באר הנפט לבין הלקוח הסופי. אז גם אם המפרץ הפרסי יישאר שקט עד סוף השנה, מה שלמען האמת הוא בגדר הטלת מטבע, אקווינור היום מותאמת להצליח גם ברמת מחירים "רצפתית" שהייתה חלום לפני חמש שנים.
ההפרדה בין חלק העסק שמחזיק בנכסים כבדים לבין חדר המסחר הפכה את החברה לרזה ועמידה יותר. היא יכולה להמשיך לייצר ערך גם כשהתנודתיות נמוכה. התוצאה היא מודל שמרכך את החיסרון במחיר נפט של 80 דולר לחבית, ועדיין שומר על רוב הפוטנציאל לעליות במקרה של שיבושים בשוק. לאור המצב הנוכחי, תרחיש של שיבוש נוסף בכלל לא קשה לדמיין.
"החור" של ראס לאפן והפריצה בים ברנץ
עכשיו, ההשלכות של ההתרחשויות ב"ראס לאפן" הן הפיל הברור בחדר, ומפתיע אותי שהמשקיעים לא מדברים על זה מספיק. אחרי ש-QatarEnergy אישרה שיחידות הגז הטבעי הנוזלי (LNG) הענקיות שלה עלולות לקחת שלוש עד חמש שנים לתיקון אחרי מתקפת הטילים האחרונה, נוצר "חור" ענק וקבוע בשוק הגז העולמי. אי-אפשר פשוט ללחוץ על כפתור ולהחליף את היקפי הייצוא של קטר. כאן נכנסת אקווינור, עם הזדמנות להפוך מדיבידנד יציב שהכרנו, לנכס הכי חיוני במערב בכל מה שקשור לאנרגיה, מבחינתי.
הגילויים האחרונים שלה בים ברנץ ובאזור סנורה, ובעיקר המאגרים "Omega Sør" ו-"Polynya Tubåen", הם בדיוק מה שהשוק רעב לו. אני קורא ניתוחים שונים, ונראה שחלק מהמשקיעים רואים בהם פרויקטים ענקיים לטווח של עשרות שנים שייכנסו לפעולה רק ב-2040. בפועל, הם יותר בסגנון "rapid-tieback". כלומר, מחברים קידוחים חדשים לתשתיות תת-ימיות קיימות, כמו ספינת ה-Johan Castberg Floating Production, Storage, and Offloading (FPSO) ופלטפורמת Snorre A.
זה אמור לאפשר לאקווינור להביא היצע חדש לשוק בזמן קצר בהרבה לעומת המתחרות. שאר העולם יחכה שקטר תשקם את התשתיות. אבל אקווינור כבר שם, קודחת באזורים הכי יקרים לסקטור, ומוכרת גז בשיאי מחיר כמעט בלי עלויות תשתית "חדשות". זה תזמון מושלם שנפל לה לידיים. האם זה מזל? אולי. האם הם צפויים להרוויח מזה הרבה מאוד כסף? כמעט בוודאות שכן.
אקווינור מתומחרת בחסר
כשנכנסים למספרים, זה נהיה הרבה יותר מעניין – וגם הרבה יותר מתסכל אם אתם מצפים לקונצנזוס ברור. הבעיה היא שחיזוי הרווחים של אקווינור כמעט בלתי אפשרי לאור התנודתיות החריפה במחירי הסחורות בתקופה האחרונה. אבל גם אם נסתכל על התחזיות הדי מפוכחות והשמרניות שרצות בוול סטריט, המקרה בעיניי חד-משמעי.
אנליסטים צופים רווח למניה (EPS) של כ-3.02 דולר לשנת 2026 ו-3.15 דולר לשנת 2027. במחיר המניה הנוכחי, אקווינור נסחרת במכפיל רווח קדמי (Forward P/E) של בערך 9 עד 13. השוו את זה לענקיות הנפט האמריקאיות כמו אקסון (XOM) או שברון (CVX), ששם המכפילים הקדמיים הם באזורים הנמוכים עד האמצעיים של שנות ה-20, למרות שאקווינור היא מפעילה מהטופ של הטופ וגם נכס קריטי לביטחון האנרגטי של אירופה. ברור שיש סיכונים. למשל, מדיניות המס האגרסיבית של המדינה הנורווגית היא תמיד גורם, ומיתון עולמי פתאומי עלול לפגוע בביקוש.
ובכל זאת, כששמים את זה מול חברה שמעניקה תשואת דיבידנד של 4%-5% ו-רוכשת מניות של עצמה בהיקף של מיליארדים, בזמן שהיא יושבת על עתודות הגז האסטרטגיות ביותר באירופה, הגישה החיובית, לדעתי, פשוט גוברת על הספקנים. לא הרבה פעמים אפשר לקנות יצרנית ברמה עולמית במחיר של "ליגה שנייה", וזה פער שלא יישאר פתוח לנצח. שימו לב שהירידה בדיבידנד למניה שמופיעה בתרשים למטה נובעת רק מדיבידנדים מיוחדים חריגים בשנים קודמות, ולא מקיצוץ בדיבידנד הרגיל.
האם מניית EQNR היא קנייה, מכירה או החזק?
בוול סטריט, לאקווינור יש דירוג קונצנזוס של החזק, המבוסס על שלוש המלצות אחידות של החזק. בנוסף, מחיר היעד הממוצע של EQNR, שעומד על 29.75 דולר, משקף פוטנציאל ירידה של 24% ב-12 החודשים הקרובים. זאת למרות התמחור הנמוך שלה והנכסים הקריטיים שלה בסביבת האנרגיה הנוכחית, מה שממחיש, לדעתי, את חוסר תשומת הלב וההערכה מצד הזרם המרכזי בשוק.
מחשבות אחרונות
לסיכום, הסיפור של אקווינור נראה היום משכנע מאוד, כי היא מציעה גם מרווח ביטחון בזכות התמחור הזול שלה וגם פוטנציאל חזק לתזרים מזומנים ברמות מחירי הנפט והגז הנוכחיות. בין הרווחים מייעול פנימי לבין מחסור הגז המבני שנוצר בעקבות השבתת היכולות של קטר, החברה נמצאת בעמדה מצוינת להשיג תשואות העולות על השוק, גם אם רוב המשקיעים מתעלמים ממנה כי היא לא חברה אמריקאית.