שוק המניות הישראלי כבר יקר? בדיסקונט מסמנים את הסקטורים המועדפים
שוק המניות בישראל הניב ביצועי יתר לעומת המדדים העיקריים בחו”ל, כולל דיבידנד, לא רק מאז תחילת ההתאוששות היחסית במהלך המלחמה אלא גם בהשוואה לסוף 2022. שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט מעריך כי עדיין קיימים גורמים התומכים בשוק המקומי, אך התמחור שלו הפך יקר יחסית ואופי השחקנים בו מציב את המדד הכולל בעמדה מאתגרת יותר, לפחות עד להתממשות טריגר ביטחוני חיובי.
במצב זה, בדיסקונט ממשיכים להעדיף חשיפה לשוק הישראלי דרך סקטורים מסוימים ולא דרך המדד הכללי.
לפי מודל הסקטורים של הבנק, הסקטורים המועדפים לטווח קצר, של שלושה חודשים קדימה, הם אנרגיה מתחדשת, בינוי והנדסה וחברות ביטוח. לטווח ארוך, של שנה ומעלה, הסקטורים המועדפים הם ייעוץ טכנולוגיית מידע, ביטוח וביטחון.
מאז סוף 2022 ועד סוף השבוע האחרון עלה מדד ת”א 125 ב-121%, כולל דיבידנד. מדובר בתשואת אחזקה גבוהה מזו של מדד המניות הגלובלי, שעלה בכ-100%, מדד S&P 500, שעלה בכ-97%, ומדד סטוקס אירופה 600, שעלה בכ-71%. זאת עוד לפני התחשבות בהתחזקות השקל.
לפי קצביאן, ביצועי היתר של השוק המקומי לעומת המדד הגלובלי החלו סביב פרוץ “חיצי הצפון” ומבצע הביפרים. מאז הושפעה המגמה החיובית של השוק הישראלי בעיקר מטריגרים ביטחוניים.
כך למשל, מדד ת”א 125 רשם ביצועי יתר לעומת מדד המניות הגלובלי בחודש שלאחר פרוץ “עם כלביא”, בשבועות שלאחר תחילת “שאגת הארי” וגם סביב הצגת תוכנית טראמפ בנוגע לעזה.
בשוק המקומי עדיין תומכים כמה גורמים ובהם הצפי להפחתות ריבית בישראל, האפשרות להתאוששות בצמיחה לאחר שנות המלחמה, בהנחה שהמלחמה מתמתנת, החוסן המבני של הכלכלה המקומית והעובדה ששוק המניות בישראל קטן יחסית להיקף הנכסים ולפוטנציאל ההשקעה של המוסדיים והמשקיעים מחו”ל.
קצביאן מעריך כי אם יתממש טריגר ביטחוני חיובי, שוק המניות המקומי עשוי להמשיך לרשום ביצועי יתר. עם זאת, לאחר העליות החדות הוא כבר אינו זול בהשוואה גלובלית ולפי ניתוחים מסוימים אף הפך ליקר.
בהשוואת מכפילים במערכת בלומברג, המכפילים הנוכחיים בישראל גבוהים יחסית לאירופה ולשווקים המתפתחים, אם כי הם עדיין נמוכים מאלה שבארה”ב. המכפילים בישראל נסחרים גם בפער גבוה מהחציון ההיסטורי שלהם בחמש ובעשר השנים האחרונות. מצב דומה קיים גם במדדי מניות אחרים, אך בישראל הפער מהתמחור ההיסטורי בולט יותר.
העליות היחסיות בשוק המקומי הובלו בחלק ניכר מהתקופה על ידי קרנות נאמנות. מצב זה עשוי להוביל להיפוך כיוון מהיר אם הסנטימנט ישתנה, בכפוף להתפתחויות הביטחוניות. מנגד, עדיין קיים פוטנציאל רחב להשקעות במניות בישראל מצד גופים זרים, במיוחד בהתחשב בהיקף הכספים שבידיהם לעומת שווי השוק המקומי.
לאור תמונת המצב, בדיסקונט מעדיפים כי ההשקעה בשוק הישראלי לא תיעשה באמצעות מדדים רחבים כמו ת”א 125, אלא באמצעות בחירה של סקטורים או נכסים ספציפיים. מטרת המודל היא להמליץ אחת לשלושה חודשים על שלושה סקטורים שלפי כלכלני דיסקונט צפויים להניב בממוצע ביצועי יתר לעומת מדד ת”א 125. סקטור נכלל במודל רק אם יש בו לפחות ארבע מניות, ובסך הכול הגדירו בדיסקונט עשרה סקטורים בישראל.
המודל מציג המלצות לשני טווחי השקעה – שלושה חודשים ממועד ההמלצה ושנה ומעלה. הוא מבוסס על פרמטרים של תמחור, סנטימנט, השוואה לחו”ל ומדדים נוספים. ההשקעה בכל אחד משלושת הסקטורים נעשית בפרופורציות שוות. את חלוקת ההשקעה בין המניות בתוך כל סקטור מציעים בדיסקונט לבצע בהתאם למשקל היחסי של כל מניה במדד ת”א 125.
בבדיקות שביצע הבנק, התוצאות היו מובהקות יותר בהמלצות החיוביות של המודל לעומת מדד ת”א 125. כוח הניבוי של ההמלצות השליליות היה חלש יותר, ולכן הסקירה מתמקדת רק בצד החיובי. בבחינה היסטורית נמצא כי השקעה לפי המודל הניבה בדרך כלל ביצועי יתר לעומת מדד ת”א 125. גם תחת הנחות מחמירות, המודל לטווח קצר הניב מאז 2017 ביצועי יתר ממוצעים של כ-12% בשנה מעל המדד.
ביצועי יתר נרשמו ביותר משני שלישים מחלונות הזמן שנבדקו, שכל אחד מהם נמשך שלושה חודשים. בבחינה שנתית מצטברת, המודל הניב ביצועי יתר בשמונה מתוך עשר השנים האחרונות.
לטווח הקצר, של שלושה חודשים קדימה, המודל ממליץ כעת על אנרגיה מתחדשת, בינוי והנדסה וחברות ביטוח. ההמלצות נתמכות בעיקר במדדי סנטימנט, לצד פרמטרים נוספים. לטווח הארוך, של שנה ומעלה, הסקטורים המומלצים הם ייעוץ טכנולוגיית מידע, ביטוח וביטחון.
בסקטור ייעוץ טכנולוגיית המידע תומכים תמחור זול יחסית לחברות מקבילות באירופה ובארה”ב, תמחור נמוך ביחס להיסטוריה של הסקטור, עלייה חדה ברווחיות ושיעור גבוה של חברות שהציגו גידול עקבי ברווחים.
בסקטור הביטוח תומכים העלייה החדה והעקבית יחסית ברווחים ותמחור שאינו יקר בהשוואה לסקטורים מקבילים בחו”ל.
בסקטור הביטחון תומכים התגובה החזקה של החברות לדוחות הכספיים, שיעור גבוה של חברות שהגדילו את הרווחים בשנים האחרונות ותמחור סביר של חלק מהחברות ביחס להיסטוריה שלהן.