בנק ישראל: העלאות הריבית חיזקו את שוק האשראי החוץ-בנקאי
מחקר חדש של בנק ישראל שהתפרסם ביום רביעי מצביע על שינוי משמעותי בשוק האשראי הצרכני בישראל: העלאות הריבית בשנים 2022-2023 הגדילו את חלקם של הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים על חשבון הבנקים. לפי המחקר, הגידול לא נבע ממעבר של לווים מסוכנים יותר אל אותם גופים, אלא משינוי באופן שבו המערכת הפיננסית חילקה את מקורות האשראי שלה.
המחקר, שנכתב בחטיבת המחקר של בנק ישראל בחן את השפעת המדיניות המוניטרית על שוק האשראי הצרכני בישראל בשנים 2021-2023. בתקופה זו, ובייחוד החל מאפריל 2022, בנק ישראל העלה את הריבית מספר פעמים. במקביל, שוק האשראי הצרכני כבר כלל פעילות משמעותית של גופים פיננסיים לא-בנקאיים, בהם חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי חוץ-בנקאי.
לפי ממצאי המחקר, הבנקים צמצמו את היקף האשראי הצרכני שהם מעניקים, ללא הלוואות לרכישת רכב. מנגד, האשראי שניתן על ידי גופים פיננסיים לא בנקאיים המשיך להתרחב. כתוצאה מכך, חלקם של אותם גופים בשוק גדל מ-14% באפריל 2022 ל-18.8% בספטמבר 2023. זאת אף שסך האשראי הצרכני במשק ירד באותה תקופה ב-2.3%.
בבנק ישראל מציינים כי הממצא המרכזי הוא שהעלאות הריבית לא רק צמצמו את האשראי הבנקאי הישיר לצרכנים. הן גם תרמו להסטת חלק מהאשראי אל גופים לא-בנקאיים. כלומר, כאשר הבנקים צמצמו את האשראי הישיר למשקי הבית, חלק מהמקורות הופנו למימון ארוך טווח של גופים פיננסיים לא בנקאיים. אותם גופים השתמשו במימון הזה כדי להגדיל את האשראי הצרכני שהם מעניקים.
על פי המחקר, הפתעות המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, כלומר העלאות ריבית שלא נצפו מראש על ידי השוק, מסבירות יותר מ-58% מהגידול בנתח השוק של הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים בתקופה שנבדקה. השפעת העלאות הריבית על חלקם של הגופים הללו בשוק הגיעה לשיאה לאחר כשנה ממועד העלאת הריבית.
ההסבר המרכזי לתופעה קשור למבנה המימון השונה של הבנקים ושל הגופים הלא-בנקאיים. הבנקים נשענים בעיקר על פיקדונות קצרי טווח של הציבור. לכן הם מושפעים יותר משינויים בריבית בנק ישראל. לעומתם, הגופים הלא-בנקאיים מסתמכים במידה רבה יותר על מימון לטווח ארוך. מאחר שהריבית לטווח ארוך מגיבה רק באופן חלקי לשינויים בריבית בנק ישראל, הפגיעה בהם מתונה יותר.
בנק ישראל מדגיש כי המחקר לא מצא עדות לכך שהגידול באשראי מצד הגופים הלא-בנקאיים נבע מנטילת סיכון גבוהה יותר. לפי הממצאים, גם הבנקים וגם הגופים הלא-בנקאיים צמצמו את החשיפה שלהם ללווים בעלי פרופיל סיכון גבוה בעקבות העלאות הריבית.
ממצאי המחקר מעלים גם מסקנה רגולטורית רחבה יותר. מאחר שהגופים הלא-בנקאיים נשענים בחלקם על מימון מהמערכת הבנקאית, בנק ישראל מציין כי יש חשיבות למסגרת רגולטורית שתבחן את הבנקים ואת גופי האשראי הלא-בנקאיים כמערכת אחת.
זאת כדי לאפשר פיקוח טוב יותר על הקשרים הפיננסיים ביניהם ועל התפתחות שוק האשראי הצרכני בישראל.