דוח בנק ישראל 2025: עלויות המלחמה הגיעו ל-350 מיליארד שקל, יידרשו העלאות מס
דוח בנק ישראל לשנת 2025, שהוגש הבוקר, משרטט תמונה קרה של המחיר הכלכלי הכבד ששילמה ישראל על המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת 2025. הנתונים מציגים פגיעה רב ממדית הכוללת אובדן תוצר משמעותי, גידול חד בחוב הלאומי ושיבוש עמוק בשוק העבודה, כאשר כל זאת עוד לפני תחילת מבצע “שאגת הארי”.
אובדן תוצר של 177 מיליארד שקל
הנתון המרכזי הממחיש את הפגיעה בפעילות הכלכלית הוא הפסד התוצר המצטבר. לפי כלכלני הבנק, מתחילת המלחמה ועד סוף שנת 2025 איבד המשק הישראלי 8.6 אחוזי תוצר שנתי, סכום הנאמד בכ-177 מיליארד שקל. אף על פי שבמהלך 2025 נרשמה צמיחה של 2.9%, מדובר בשיעור נמוך ממגמת הצמיחה ארוכת הטווח של המשק הישראלי, שנבלמה בעיקר בשל מגבלות היצע בשוק העבודה. פגיעה נוספת נרשמה בעקבות מבצע “עם כלביא” ברביע השני של 2025, שגרע כ-0.3% מהתוצר השנתי.
עלות פיסקלית וזינוק בחוב
הנטל על קופת המדינה הגיע לממדים היסטוריים. העלות הפיסקלית הכוללת של המלחמה (עבור השנים 2023–2026) נאמדת בכ-350 מיליארד שקל, מתוכם הוצאו כ-116 מיליארד שקל בשנת 2025 לבדה. חשוב להדגיש כי סכומים אלו אינם כוללים את העלויות הנובעות מהחלטות שהתקבלו מאז תחילת מבצע “שאגת הארי”.
הגירעון הממשלתי הרחב הסתכם ב-6.5 אחוזי תוצר, ויחס החוב לתוצר טיפס לרמה של 68.5%. על פי הדו”ח, כמחצית מעלויות המלחמה מומנו באמצעות גיוס חוב, בעוד החצי השני מומן באמצעות צעדי מיסוי והפתעה חיובית בהכנסות המדינה. בבנק ישראל מזהירים כי תשלומי הריבית על החוב, שהיו גבוהים עוד לפני המלחמה, המשיכו לעלות ומציבים את ישראל בשליש העליון של מדינות ה-OECD במדד זה.
שוק העבודה והדיור תחת מגבלות היצע
המלחמה יצרה “הדיקות” חריגה בשוק העבודה. המחסור בידיים עובדות, שנבע משירות המילואים הממושך ומהיעדרותם הכמעט מוחלטת של העובדים הפלסטינים, פגע ביכולת הייצור של המגזר העסקי. מספר המועסקים במגזר זה היה נמוך ב-0.3% בהשוואה לרמתו ערב המלחמה. בתחום הדיור, המלחמה הובילה לירידה במספר העסקאות ולצבירה של מלאי דירות חדשות לא מכורות ברמה גבוהה. בנוסף, נזקי המלחמה הותירו כ-7,400 יחידות דיור מחוץ למלאי האפקטיבי בצפון, בעוטף ובמרכז.
החור בכיס והחור בדמוגרפיה: זינוק במספר היורדים
לצד הנתונים הפיסקליים, הדו”ח חושף תפנית מדאיגה במאזן ההגירה של ישראל. אם בשנים שקדמו למלחמה נהנתה המדינה ממאזן הגירה חיובי של כ-20 אלף איש בשנה, הרי שבשנתיים האחרונות המגמה התהפכה: מאזן ההגירה הפך לשלילי ועומד על עזיבה נטו של כ-20 אלף ישראלים בממוצע לשנה.
בבנק ישראל מסבירים כי גם בניכוי עולים שהגיעו ממלחמת רוסיה-אוקראינה ועזבו תוך זמן קצר, עדיין נותר פער שלילי של כ-20 אלף נפשות לעומת העשור הקודם. הגירה שלילית זו אינה רק סוגיה חברתית, אלא נטל כלכלי המכביד על שוק העבודה וגורע הון אנושי חיוני מהמגזר העסקי, דווקא בתקופה שבה המשק סובל ממגבלות היצע חריפות.
במישור החברתי, הדוח מציין גידול ניכר במספר הפונים לטיפול נפשי בעקבות אירועי המלחמה. הממשלה הקצתה תוספת של 1.4 מיליארד שקל בשנה למערך בריאות הנפש כדי להתמודד עם הגידול הצפוי במספר המטופלים, אולם בבנק ישראל מצביעים על מחסור מבני במטפלים שמעכב את מתן המענה.
בנק ישראל מסכם כי הגידול הצפוי בצורכי הביטחון בשנים הקרובות מחייב את הממשלה לגבש מדיניות רב שנתית שתכלול העלאת מיסים והרחבת בסיס המס, זאת כדי למנוע הידרדרות נוספת ביציבות הפיסקלית של ישראל.