עסקת BUYME מתקדמת, הרווח הצפוי לישראכרט: עד 90 מיליון שקל
עסקת מכירת חברת אפליקציית המתנות BUYME לחברת הפניקס מתקדמת לשלביה האחרונים, לאחר שאושרה באסיפת בעלי המניות של אייפלנט טכנולוגיות, החברה המחזיקה בכ-65% מפעילות BUYME.
העסקה, שמובילה קבוצת הפניקס באמצעות חטיבת ההשקעות בראשות חגי שרייבר, משקפת ל-BUYME שווי פעילות של כ-900 מיליון שקל, וכוללת מנגנונים להגדלת ההחזקה בעתיד לפי שווי גבוה יותר.
מניית הפניקס מטפסת בכ-4% במהלך המסחר בבורסת ת”א (נכון לצהריי יום שלישי), זאת לאחר שמתחילת השנה הוסיפה 21% לערכה וב-12 החודשים האחרונים זינקה ב-164%. שווי השוק של החברה עומד כעת על כ-43 מיליארד שקל.
מניית ישראכרט מוסיפה 1% לערכה (נכון לצהריי יום שלישי), והיא משלימה עלייה של 36% ב-12 החודשים האחרונים ושל 10% מתחילת חודש פברואר. שווי השוק של ישראכרט הגיע לכ-5.3 מיליארד שקל.
עבור ישראכרט מדובר במהלך בעל תרומה מהותית לשורה התחתונה. החברה מחזיקה ב-20% ממניות אייפלנט, ובשרשור בכ-13% ממניות BUYME. עם השלמת העסקה וחלוקת תמורת המכירה כדיבידנד לבעלי מניות אייפלנט, ישראכרט צפויה לרשום רווח נטו של כ-60 עד 90 מיליון שקל. עיקר הרווח יוכר בסמוך להשלמת העסקה, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, ובראשם אישור רשות התחרות.
במסגרת ההסכם, הפניקס תרכוש את מלוא החזקות אייפלנט ב-BUYME ותהפוך לבעלת השליטה בחברה. יתרת המניות (35%) תישאר בידי קבוצת טלכלל שבשליטת משפחות שחר קז ויואב בן יקר, כאשר להפניקס ניתנה אופציה לרכוש מניות אלו בעתיד לפי שווי גבוה משמעותית מזה שנקבע בעסקה הנוכחית. בן יקר ימשיך לשמש כיו”ר פעיל של BUYME גם לאחר השלמת הרכישה.
BUYME נחשבת לשחקנית הדומיננטית בישראל בתחום שוברי המתנה הדיגיטליים, עם פעילות משמעותית במיוחד במגזר הארגוני – מתנות לחגים, ימי הולדת ואירועי עובדים. החברה עובדת עם כ-20 אלף ארגונים, מחזיקה למעלה מ-1.4 מיליון הורדות לאפליקציה שלה, ומאפשרת מימוש של מיליוני מתנות בשנה ביותר מ-1,400 בתי עסק. המעבר משוברי נייר לפלטפורמה דיגיטלית מלאה, לצד הרחבת סל המוצרים, הפכו אותה לנכס אסטרטגי עבור גוף פיננסי גדול כמו הפניקס.
מעבר להיבט העסקי הספציפי, העסקה משתלבת במגמה רחבה יותר בקרב הגופים המוסדיים בישראל – העמקת ההשקעות הריאליות וגיוון מקורות הצמיחה מעבר לשוק ההון הסחיר. אף שהרכישה מתבצעת מכספי החברה ולא מכספי העמיתים, היא משקפת את התיאבון הגובר של המוסדיים לנכסים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה, גם במחיר של נזילות נמוכה יותר.