המצוד אחר “אוצר הצללים” של מדורו: האם ארה”ב בדרך להפוך ללווייתנית ביטקוין?
המבצע האמריקאי הדרמטי בסוף השבוע האחרון בקראקס, במסגרתו נתפס נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו והועבר לארה”ב בגין אישומי “נרקו-טרור”, מעורר כעת סערה לא רק במישור המדיני אלא גם בשוק המטבעות הדיגיטליים.
אילן שטרק, מנכ”ל הורייזון מבית אלטשולר שחם, מנתח את התופעה המרתקת של “רזרבת הצללים” של ונצואלה ואת המשמעויות מרחיקות הלכת של תפיסתה על ידי הממשל האמריקאי.
לדברי שטרק, הרקע לאימוץ המסיבי של קריפטו בונצואלה נעוץ במשבר כלכלי עמוק. הוא מציין כי במשך תקופה ארוכה נאלצו אזרחי המדינה לכרוב ביטקוין בביתם רק כדי לשרוד את ההיפר-אינפלציה, שעל פי תחזית קרן המטבע העולמית הגיעה בשנת 2025 לשיעור של 500%.
שטרק מוסיף כי היחלשות מטבע הבוליבר בכ-80% מול הדולר בשנה האחרונה הפכה את הנכסים הדיגיטליים לחיוניים לשמירה על ערך החסכונות ולביצוע עסקאות יומיומיות. הוא מזכיר בהקשר זה את דירוג חברת Chainalysis, המציב את ונצואלה במקום ה-13 בעולם בשיעור אימוץ הקריפטו, כמענה לשכר נמוך ומחסור במטבע זר.
כיצד נבנתה רזרבת ה-55 מיליארד דולר?
במרכז הניתוח של שטרק עומד הדיווח של Whale Hunting על צבירת “רזרבת צללים” ממשלתית של כ-600,000 ביטקוין. שטרק מפרט שלושה תרחישים אפשריים לבניית המאגר: הראשון הוא מימוש עתודות זהב בין השנים 2018-2020, ששימשו לרכישת כ-400,000 מטבעות.
השני הוא ניסיון עקיפת הסנקציות ומערכת ה-SWIFT; שטרק מסביר כי לאחר כישלון מיזם ה-“Petro” – המטבע הדיגיטלי הממשלתי שקרס בשל שחיתות וחוסר אמון – עברה ונצואלה לקבל תשלום על נפט במטבע היציב USDT. מחשש להקפאת ארנקים על ידי חברת Tether, המירה המדינה את המטבעות לביטקוין.
המקור השלישי, לדבריו, הוא חילוט מסיבי של מטבעות וציוד מכורי ביטקוין פרטיים במדינה.
שטרק מדגיש כי אם הנתונים נכונים, מדובר ב-2.8% מסך ההיצע העולמי של הביטקוין. הוא מעלה את השאלה המרתקת: כיצד תשיג ארה”ב גישה לנכסים אלו? היות וכל ארנק מאובטח על ידי “Seed Phrase” (מפתח ראשי), שטרק מעריך כי אחת האפשרויות הסבירות היא עסקת טיעון, במסגרתה יקבל מדורו עונש מקל בתמורה למסירת סיסמאות הגישה. הוא מזכיר כי ארה”ב כבר מחזיקה כיום בכ-198,000 מטבעות שחולטו מפעילויות לא חוקיות בעבר.
מפת התרחישים לשוק הקריפטו
בכל הנוגע להשפעה על השוק, שטרק משרטט מספר מסלולים אפשריים. התרחיש הראשון, ואולי הסביר ביותר לדעתו, הוא הקפאה משפטית ארוכה. ככל שמשפטו של מדורו יתארך, המטבעות יישארו חסומים, מה שלמעשה יקטין את ההיצע בשוק ב-2.8% וימנע לחץ מכירות.
תרחיש סביר נוסף ששטרק מעלה הוא החזקת המטבעות כרזרבה אסטרטגית, בהתאם לצו הנשיאותי עליו חתם דונלד טראמפ שנכנס לתוקפו במרץ 2025. במצב כזה, סך ההחזקות של ארה”ב יזנק לכ-3.8% מהביטקוין העולמי, נתון ששטרק מגדיר כ”אחוז גבוה מאוד לכל הדעות”.
התרחיש הפחות סביר, להערכת שטרק, הוא מימוש מיידי של הנכסים. הוא מצביע על התנגשות משפטית תקדימית שעשויה להיווצר: האם נכסים שחולטו תחת חוקי נרקו-טרור כפופים לצו הנשיאותי לשמירת רזרבה, או שמא הם חייבים להימכר לטובת קרנות פיצוי לקורבנות פשיעה? התשובה לשאלה זו, טוען שטרק, תקבע את גורלם של 3% מהביטקוין בעולם.
לסיום, שטרק מזהיר מפני טעויות העבר ומזכיר את המקרה של ממשלת גרמניה ב-2024. באותו מקרה, המשטרה הגרמנית החרימה 50,000 מטבעות מאתר סרטים פיראטי ומכרה אותם בצורה פומבית מאוד בבורסות כמו Coinbase ו-Kraken. שטרק מציין כי המכירה הגרמנית יצרה פאניקה וגרמה לצניחה של מחיר הביטקוין מ-65,000 דולר ל-53,000 דולר בתוך שבועות. לכן, הוא מסכם, במידה וארה”ב תחליט לממש את “אוצר הצללים” של ונצואלה, עליה לבצע מכירה שקטה ואיטית כדי למנוע זעזוע דומה בשוק העולמי.