המדינה יוצאת להנפקת אג”ח בינלאומית בהיקף של כ-5 מיליארד דולר
אגף החשב הכללי במשרד האוצר, בראשות רו”ח יהלי רוטנברג, יוצא לדרך עם הנפקה ציבורית של איגרות חוב דולריות בשווקים הבינלאומיים. מדובר במהלך הגיוס הראשון של מדינת ישראל לשנת 2026, והוא מתבצע באמצעות חמישה מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם: בנק אוף אמריקה, גולדמן זאקס, ג’יי.פי מורגן, סיטי ודויטשה בנק.
ההנפקה יוצאת לפועל על רקע ירידה מתמשכת בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת הן במחירי ה-CDS והן במרווחי התשואה מול אג”ח ממשלת ארה”ב. לאחר עלייה חדה במרווחים עם פרוץ המלחמה, חלה בחודשים האחרונים התמתנות משמעותית, והמדדים חזרו לרמות שדומות לאלו שנרשמו לפני הלחימה. במשרד האוצר מזהים את המגמה כחלון הזדמנויות המאפשר גיוס חוב בתנאים משופרים.
על פי הערכות בשוק, מטרת האוצר היא לקבע מרווח תשואה של סביב 100 נקודות בסיס מעל אג”ח ממשלת ארה”ב ל-10 שנים, כלומר ריבית של כ-1% מעל המקבילה האמריקאית. לשם השוואה, לפני כשנתיים עמד המרווח על כ-145 נקודות בסיס, ולפני שנה על כ-135 נקודות בסיס. עבור המדינה, כל ירידה כזו במרווח מתורגמת לחיסכון מצטבר של מיליוני שקלים בשנה בתשלומי ריבית, ומשפרת את עלות מימון החוב לאורך זמן.
ההנפקה צפויה להתבצע בשלוש סדרות, לטווחים של 5, 10 ו-30 שנה. פריסה זו נועדה לאזן את לוח הסילוקין של החוב הממשלתי, להאריך את המח”מ ולצמצם סיכון לריכוז פירעונות בשנים מסוימות. היקף הגיוס הסופי טרם נקבע, אך ההערכות הן כי הוא יעמוד על כ-5 מיליארד דולר, בדומה להנפקה הבינלאומית שביצעה המדינה בשנה שעברה וזאת על רקע גירעון תקציבי הצפוי לעמוד השנה סביב 4% מהתוצר, בין היתר בשל הגידול בהוצאות הביטחון והשיקום.
במהלך החודשים האחרונים קיימו צוותי אגף החשב הכללי סדרת פגישות עם עשרות משקיעים מוסדיים וגורמים פיננסיים גדולים באירופה, באסיה ובארה”ב, בהם קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות השקעה. באוצר מציינים כי התגובות שהתקבלו היו חיוביות ומעידות על עניין משמעותי מצד משקיעים זרים בהנפקה.
הגיוס במטבע זר מאפשר לממשלה לגוון את מקורות המימון שלה ולהפחית את הלחץ על שוק ההון המקומי הן בצד הריביות והן בצד שער החליפין של השקל. באוצר מדגישים כי הצלחה של ההנפקה במרווחים נמוכים תהווה אינדיקציה לאמון המשקיעים ביכולתה של ישראל לעמוד בהתחייבויותיה, גם על רקע העלייה המבנית בחוב הציבורי והאתגרים הביטחוניים והגיאו־פוליטיים.
הריביות הסופיות והיקף הביקושים ייקבעו לאחר בניית ספרי ההזמנות בשווקים הבינלאומיים, ויפורסמו בהמשך.