ההתחזקות החדה של השקל ב-2025 מציבה אתגר ליצואנים והזדמנות למשקיעים

שנת 2025 מתבררת כשנה חריגה בשוק המט”ח הישראלי. למרות סביבה ביטחונית מורכבת, גירעון תקציבי מתרחב ואי וודאות פוליטית, השקל רשם התחזקות משמעותית מול מרבית המטבעות המרכזיים הנסחרים בישראל ובראשם הדולר האמריקאי והאירו.
על פי נתונים שמפרסמת ביום שלישי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השקל התחזק בשנת 2025 בשיעור של 6.7% מול הדולר האמריקאי, 2.7% מול האירו, 3.9% מול הלירה שטרלינג ו-5.6% מול הין היפני. מול הדולר הקנדי נרשמה התחזקות חדה במיוחד של 8.6%, בעוד מול הפרנק השוויצרי נרשמה עלייה מתונה יותר של 1.2%. מדובר בהתחזקות רוחבית, שמגיעה לאחר שנת 2024 תנודתית, שבה השקל הציג ביצועים מעורבים מול סל המטבעות.
במונחים מוחלטים, שערו הממוצע של הדולר האמריקאי עמד בשנת 2025 על 3.4519 שקלים, ירידה של 6.7% לעומת השנה הקודמת. האירו נסחר בממוצע סביב 3.8927 שקלים, הלירה שטרלינג סביב 4.5457 שקלים והפרנק השוויצרי סביב 4.1543 שקלים. עבור משקיעים וצרכנים, מדובר בסביבת מט”ח שונה מהותית מזו שהתרגלו אליה בשנים האחרונות.
התחזקות השקל אינה מתרחשת בוואקום. במקביל, הדולר האמריקאי נחלש בשנת 2025 מול רוב המטבעות המרכזיים בעולם, כולל האירו, הליש”ט, הפרנק השוויצרי והין היפני, על רקע ציפיות השוק להפחתות ריבית בארה”ב והאטה מסוימת בכלכלה האמריקאית. במובן זה, השקל נהנה גם מרוח גבית גלובלית, ולא רק מגורמים מקומיים.
עם זאת, בישראל קיימים גם גורמים פנימיים שתומכים במטבע המקומי. רמת ריבית יחסית גבוהה, שוק הון פעיל וזרימת הון מתמשכת לענפי ההייטק והפיננסים מספקים תמיכה לשקל, גם בתקופה של אי וודאות. עבור משקיעים זרים, ישראל ממשיכה להיתפס כשוק עם בסיס כלכלי חזק ויכולת התאוששות מהירה, תדמית שמחלחלת גם לשוק המט”ח.
המשמעות הכלכלית של שקל חזק אינה אחידה. מצד אחד, יבואנים וצרכנים נהנים מירידת מחירים של מוצרים מיובאים, מה שמסייע לבלימת האינפלציה ומקל על יוקר המחיה. גם משקיעים פרטיים שמחזיקים נכסים זרים או מתכננים השקעות בחו”ל נהנים מכוח קנייה גבוה יותר של השקל.
מצד שני, היצואנים ובראשם חברות ההייטק שמדווחות בדולרים, מתמודדים עם שחיקה בהכנסות במונחי שקל, תופעה שעלולה ללחוץ על שולי הרווח ולפגוע בתחזיות.
מנקודת מבט של שוק ההון, התחזקות השקל יוצרת דינמיקה מעניינת: היא תומכת ביציבות מאקרו ובמדדי אינפלציה נמוכים, אך במקביל עלולה להכביד על מניות יצוא ועל חברות עם חשיפה גבוהה להכנסות במטבע זר. עבור משקיעים, המשמעות היא צורך בבררנות גבוהה יותר, כלומר הבחנה בין חברות שנהנות מהמטבע החזק לבין כאלה שנפגעות ממנו.
השאלה הגדולה שמרחפת מעל השווקים היא האם מגמת ההתחזקות תימשך גם בשנת 2026. שילוב של שינוי במדיניות הריבית בעולם, התפתחויות גיאופוליטיות והחלטות פיסקליות מקומיות עשוי להפוך את התמונה במהירות. לעת עתה, הנתונים מצביעים על כך שהשקל חזק – אך גם רגיש, והמשקיעים יידרשו לעקוב מקרוב אחר שוק המט”ח כחלק בלתי נפרד מהערכת הסיכון וההזדמנות בשוק הישראלי.