השקל הכריע: מאחורי ההחלטה המפתיעה של בנק ישראל להורדת הריבית
בנק ישראל הפחית אמש את הריבית בפעם השנייה ברציפות (לאחר ההפחתה בנובמבר), צעד שהפתיע את שוק ההון שבו ההערכות המוקדמות נטו להותרת הריבית ללא שינוי.
שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט, מסביר כי בנק ישראל מעניק כעת דגש משמעותי לשער השקל. בתחילת הודעת הריבית הנוכחית צוינה התחזקות המטבע המקומי מיד לאחר סקירת נתוני האינפלציה, מיקום המעיד על החשיבות הרבה שמייחס הבנק להתפתחות זו בהשוואה להודעות קודמות.
כלכלני בנק דיסקונט סבורים כי בנק ישראל נותן כיום משקל חזק יותר להתמתנות בבעיות ההיצע מאשר להתגברות הביקושים, עניין שתומך במגמה של הפחתות ריבית. קצביאן מציין כי בעוד שבעבר שררה אי וודאות בנוגע לגורם הדומיננטי, נתוני הקצה מצביעים על “אינדיקציה להקלה במגבלות ההיצע”, בעוד נושא הביקושים מוזכר רק לאחר מכן.
בהודעה אף הודגש כי “במהלך תקופת התחזית המגבלות בצד ההיצע יצטמצמו בהדרגה, תוך עלייה מדודה בביקוש המקומי כך שעודף הביקוש יתמתן”. בנוסף, הירידה בפרמיית הסיכון (CDS) לרמות הקרובות לאלו שלפני המלחמה, לצד חזרת האינפלציה לטווח היעד, תמכו בהחלטה.
במסגרת העדכונים הכלכליים, בנק ישראל העלה את תחזיות הצמיחה ל-2025 ל-2.8% (לעומת 2.5% בתחזית קודמת) ולשנת 2026 ל-5.2%. קצביאן מסביר כי קצב צמיחה זה מתיישב עם תחזית הבסיס של בנק דיסקונט. במקביל, תחזיות האינפלציה עודכנו כלפי מטה ל-2.5% ב-2025 ו-1.7% ב-2026, כשהצפי ל-2027 עומד על מרכז היעד (2%). תחזית הריבית של מחלקת המחקר עודכנה ל-3.5% לסוף 2026.
בנוגע לשוק העבודה, בנק ישראל צופה כי מספר העובדים יישאר נמוך בשל היקף מילואים גבוה ומאזן הגירה שלילי, אולם כלכלני דיסקונט מעריכים כי תירשם מגמת שיפור בהגירה נטו בשנתיים הקרובות על רקע שיפור במצב הביטחוני והתגברות הביקוש לעלייה. בשורה התחתונה, קצביאן מסביר כי למרות ההפתעה, תנאי הרקע מצדיקים המשך הפחתות ריבית, לפחות שלוש פעמים נוספות במהלך 2026.
ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, רואה במהלך מהלך של סגירת פערים מול העולם. “נוצר מצב בו התחזקות השקל הביאה לירידה חדה בציפיות לאינפלציה, ולריביות ריאליות גבוהות”, הוא מסביר. לדבריו, בנק ישראל נותר קצת מאחור בתהליך המוניטרי העולמי וזו הייתה הזדמנות להאיץ מעט את הקצב, שכן “בנק ישראל לא מעוניין לשוב להתערב בשוק, בטח לא כשהריבית בישראל עדיין גבוהה”.
במזרחי טפחות רואים בשקל את הגורם המכריע להקדמת המהלך. רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק, מציין כי “להמשך עליית השקל כנגד האירו הייתה כנראה חשיבות של ממש בקבלת ההחלטה ומבחינת גורמי ההסבר הוא אף הוזכר שני”.
מנחם מוסיף: “ייתכן כי בנק ישראל העדיף להוריד את הריבית היום, ולא בחודש הבא, כפי שרבים צפו, משום שבחודש הבא האינפלציה אמורה לעלות, זמנית, מה שעשוי היה לגרום לעיתוי הורדת הריבית אז להיות נוח פחות”.
בניגוד לתחושת ההפתעה, במחלקת המחקר של מגדל שוקי הון טוענים כי “תוואי הריבית של בנק ישראל לא השתנה ובהורדת הריבית הנוכחית הבנק הקדים את מהלך ההורדה שהיה חזוי להחלטתו הבאה”. במגדל מצביעים על האופטימיות בתחזיות המאקרו של הבנק ל-2026, הכוללות העלאה של 0.5% בתחזית הצמיחה (ל-5.2%), עלייה של 2.5% בתחזית ההשקעות (ל-13%) ועלייה של 1% בצפי לצריכה הפרטית (ל-7.5%).
יונתן כץ, כלכלן לידר שוקי הון, סיכם את המהלך כצעד מפתיע ביחס לזהירות שהפגין הבנק בעבר: “הורדת הריבית היום בהחלט הפתיעה על רקע הדגש שבנק ישראל שם בעבר על חשיבות הזהירות המוניטארית כדי לבחון את סיכוני האינפלציה שהם לא מעטים”. כץ מעריך כי עוצמת הייסוף בשקל היא שהכריעה את הכף, וצופה כי מדובר ב”צעד חיובי אשר צפוי לתמוך בשווקים, כולל שוק הדיור ושוק האג”ח”.