חונקים את האשראי: כך גדלו החובות של המשפחות והעסקים בישראל ברבעון השלישי
ברבעון השלישי של 2025 נמשכה העלייה בהיקף החוב של המגזר הפרטי הלא פיננסי בישראל, הכולל את המגזר העסקי ואת משקי הבית. על פי נתוני בנק ישראל, יתרת החוב הכוללת של שני המגזרים גדלה בכ-2.6% והגיעה לרמה של כ-2.4 טריליון ש”ח. הנתונים מצביעים על המשך שימוש נרחב במקורות אשראי, לצד שינויים בקצב הגידול ובהרכב החוב.
הגידול נרשם הן במגזר העסקי והן בקרב משקי הבית, אם כי באפיקים שונים ובקצבים שונים. במקביל, נרשמו סימנים ראשונים של התמתנות בקצב הגידול השנתי של החוב העסקי, בעוד שבחוב משקי הבית נמשכה מגמת ההתרחבות, בעיקר באשראי הצרכני ובמשכנתאות.
יתרת החוב של המגזר העסקי הלא פיננסי גדלה ברבעון השלישי בכ-36 מיליארד ש”ח, שהם כ-2.5%, והגיעה לרמה של כ-1.5 טריליון ש”ח. עם זאת, קצב הגידול השנתי של החוב ירד לכ-8.8%, לעומת כ-9.3% ברבעון הקודם, נתון המעיד על האטה מתונה בקצב ההתרחבות.
העלייה ביתרת החוב נבעה בעיקר מגיוסי חוב נטו באמצעות הלוואות בנקאיות, הלוואות מתושבי חוץ והנפקות אג”ח סחירות בארץ ובחו”ל. במקביל, עלייה של כ-1.3% במדד המחירים לצרכן תרמה להגדלת שווי החוב הצמוד למדד. מנגד, ייסוף של כ-2% בשקל מול הדולר קיזז חלק מההשפעה, באמצעות הקטנת שווי החוב הנקוב במט”ח.
החוב לבנקים המשיך לגדול בקצב גבוה, אם כי שיעור הגידול השנתי ירד מעט ועמד על כ-15.5%. גם החוב למלווים חוץ בנקאיים המשיך לגדול, אך זהו הרבעון השלישי ברציפות שבו נרשמת ירידה בקצב הגידול, והוא הסתכם בכ-0.4%.
ברבעון השלישי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג”ח בהיקף של כ-26 מיליארד ש”ח, נתון הגבוה מהממוצע הרבעוני של ארבעת הרבעונים הקודמים, שעמד על כ-21 מיליארד ש”ח. ענף הנדל”ן והבינוי המשיך להוביל את הגיוסים, עם כ-57% מסך ההנפקות ברבעון.
בחודש אוקטובר 2025 נרשמה ירידה בהיקף ההנפקות, שהסתכמו בכ-4 מיליארד ש”ח בלבד, לעומת ממוצע חודשי של כ-9 מיליארד ש”ח במהלך הרבעון השלישי. גם בתקופה זו, חברות נדל”ן ובינוי היוו כ-57% מהיקף הגיוסים.
במקביל, המרווח בין תשואות אג”ח חברות הכלולות במדד תל בונד 60 לבין אג”ח ממשלתיות צמודות מדד התרחב מעט במהלך הרבעון לרמה של כ-0.91 נקודות אחוז. עם זאת, בחודשים אוקטובר ונובמבר נרשמה הצטמצמות של המרווח לרמה של כ-0.86 נקודות אחוז.
יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול ברבעון השלישי והגיעה לרמה של כ-890 מיליארד ש”ח, עלייה של כ-24 מיליארד ש”ח שהם כ-2.7%. בניגוד לרבעון הקודם, שבו נרשמה ירידה בחוב שלא לדיור, ברבעון זה חלה עלייה חדה יחסית באפיק זה.
החוב שלא לדיור גדל בכ-10 מיליארד ש”ח, שהם כ-4.2%, והגיע לרמה של כ-246 מיליארד ש”ח. העלייה התמקדה בחוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, לאחר ירידה שנרשמה ברבעון הקודם. שיעור הגידול השנתי של החוב שלא לדיור עלה ל כ-5.2%, לעומת כ 3.2% בלבד ברבעון השני.
במקביל, החוב לדיור המשיך לגדול בקצב מתון יותר. יתרת החוב לדיור עלתה בכ-14 מיליארד ש”ח, שהם כ-2.2%, והגיעה לרמה של כ-644 מיליארדי ש”ח. שיעור הגידול השנתי של החוב לדיור נותר יציב ועמד על כ-8%.
העלייה בחוב לדיור נבעה מהמשך נטילת משכנתאות חדשות מהבנקים. ברבעון השלישי של 2025 הסתכמו המשכנתאות החדשות, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-26 מיליארד ש”ח, נתון מעט גבוה מהתקופה המקבילה אשתקד, שבה הסתכמו בכ-23 מיליארד ש”ח.
גם בחודשים אוקטובר ונובמבר 2025 נמשכה המגמה, עם נטילת משכנתאות חדשות בהיקף ממוצע של כ-9 מיליארד ש”ח לחודש. נתונים אלה מצביעים על המשך פעילות בשוק הדיור, לצד הסתמכות מתמשכת של משקי הבית על מימון בנקאי.
הנתונים מהרבעון השלישי של 2025 מצביעים על המשך עלייה בהיקף החוב של המגזר העסקי והפרטי הלא פיננסי, תוך הבדלים ברורים בין סוגי הלווים ובין מקורות האשראי. בעוד שבמגזר העסקי נרשמת האטה מסוימת בקצב הגידול השנתי, משקי הבית ממשיכים להגדיל הן את החוב לדיור והן את החוב שלא לדיור.
התפתחות זו משקפת שילוב של תנאי מימון, פעילות כלכלית והרגלי אשראי, והיא ממשיכה לעמוד במעקב שוטף של בנק ישראל והמערכת הפיננסית.