שוק האג”ח מקבל רוח גבית: מהמשקיעים הזרים ועד ציפיות האינפלציה

שוק האג”ח מקבל רוח גבית: מהמשקיעים הזרים ועד ציפיות האינפלציה

פולי טל28 בדצמבר 2025

בסקירת המאקרו השבועית של כלכלני לידר שוקי הון ויונתן כץ מצביעים הכלכלנים על פוטנציאל לירידת תשואות באפיק האג”ח, בעיקר בטווחים הארוכים. בחודש אוקטובר תושבי חוץ הגדילו את הרכישות נטו באג”ח ממשלתי, אולם חלקם בשוק האג”ח המקומי נותר נמוך משמעותית בהשוואה לרמות שנרשמו באמצע 2023. במקביל, למרות נתוני צמיחה חזקים בארה”ב, משקי הבית האמריקאיים פסימיים ומדווחים על חולשה בשוק העבודה, פרמטר מרכזי עבור הפדרל ריזרב.

בשוק האג”ח המקומי, בטווח הקצר קיים פוטנציאל לרווח הון באפיקים הארוכים. כלכלני לידר מעריכים כי גם הפד וגם בנק ישראל יורידו את הריבית כבר ברבעון הראשון. גידול בהכנסות ממסים צפוי לתמוך בהמשך נתוני תקציב סבירים, וקצב האינפלציה צפוי להתמתן משמעותית לאחר פרסום מדד ינואר. בהסתכלות קדימה, במהלך 2026 צפויות ציפיות האינפלציה לעלות מעט על רקע מיצוי השפעת הייסוף החד בשקל וירידה במחירי הטיסות.

תחזיות לידר מצביעות על ריבית של 4.00% בטווח הקצר ושל 3.50% בטווח של שנה, בעוד שהאינפלציה צפויה להיות שלילית בטווח הקצר, בטווח שבין ‎-0.3% ל-‎-0.55%, ולעלות לרמה של כ-1.8-2% בטווח של 12 חודשים.

בכל הנוגע לאחזקות זרים, בחודש אוקטובר עלה שיעור החוב הממשלתי המקומי המוחזק בידי תושבי חוץ ל-8.6%, לעומת 8.1% בספטמבר, לאחר ירידה לשפל של כ-8.0% ביולי 2024, מרמה של 14.7% ביוני 2023. לדברי כץ, מדובר בתחילתו של תהליך חזרה הדרגתי של משקיעים זרים לשוק האג”ח המקומי, מגמה הנתמכת בהפסקת האש בעזה ובשקט הביטחוני היחסי בכלל החזיתות.

כץ מוסיף כי מהלך החקיקה המשפטית במהלך 2023 לא הוביל ליציאת זרים מהשוק, ובאוקטובר 2023 החזיקו תושבי חוץ כ-14.2% מהחוב הממשלתי. בהנחה שהיציבות הביטחונית תישמר, קיים פוטנציאל להמשך גידול באחזקות הזרים, אם כי בטווח הקצר אי וודאות סביב המדיניות הפיסקלית לשנת 2026 והסלמה אפשרית מול איראן עשויות למתן את קצב ההתרחבות.

בהיעדר פרסום של נתוני מאקרו חשובים בתקופה הקרובה, ההתמקדות היא בשוק האג”ח בטווח הקצר, וברבעון הראשון בפרט. שוק האג”ח הישראלי מושפע מאוד מהמגמה בשוק האג”ח בארה”ב. התשואה ל-10 שנים בארה”ב עומדת כיום על כ-4.13%, ובתקופה האחרונה נעה בטווח של 4%-4.3%.

מצד אחד, הגירעון התקציבי בארה”ב צפוי להישאר גבוה, סביב 6% תוצר, אך מנגד שוק העבודה מתקרר בהדרגה והאינפלציה מתמתנת, בעיקר במחירי השכירות המהווים כ-40% מאינפלציית הליבה. בנוסף, נתוני המאקרו ברבעון הרביעי צפויים להיות חלשים על רקע השבתת הממשל. פער התשואות בין אג”ח ישראל ל-10 שנים לבין אג”ח ארה”ב עומד כיום על כ-0.13%- לעומת טווח של ‎0.25%- עד ‎0.35%- לפני המלחמה.

באשר למדיניות המוניטרית בישראל, כלכלני לידר מעריכים כי צפויות שתיים עד שלוש הורדות ריבית נוספות עד סוף 2026. האינפלציה צפויה להמשיך להתמתן בתחילת השנה ולעמוד על כ-1.8% לאחר פרסום מדד ינואר, עם המשך ירידה אל מתחת ל-1.5% ברבעון השני. תחזית האינפלציה לשנת 2026 עומדת על 1.9% ומבוססת על יציבות בשער החליפין ועל עלייה של כ-3% במחירי השכירות, כאשר כיוון הסיכון להנחות אלו מוטה כלפי מטה.

בצד הפיסקלי, האוצר אינו צפוי לשנות מהותית את היקף הגיוס השבועי בשנת 2026, והוא צפוי להישאר בטווח של כ-2.5-2.9 מיליארד שקל. רמת החיסכון הפיננסי במשק נותרת גבוהה דיה כדי לקלוט את היקפי הגיוס ללא לחץ משמעותי על התשואות.

גידול צפוי בהכנסות ממסי דיבידנדים, לצד מימושים נוספים בענף ההיי-טק, צפויים לתמוך בצד ההכנסות. אי אישור התקציב בתחילת 2026 אינו צפוי לפגוע באמינות הפיסקלית, ובמקביל קיים פוטנציאל להמשך גידול בביקוש לאג”ח ממשלתיות מצד תושבי חוץ.

השורה התחתונה של הסקירה היא ששילוב גורמי המאקרו תומך בירידת תשואות בחודשים הקרובים. בהיעדר הסלמה גיאו פוליטית, הסבירות גבוהה יותר שהתשואה ל-10 שנים תתקרב לרמה של כ-3.9% מאשר ל-4.1%.

בארה”ב מתקבלת תמונה מעורבת. ברבעון השלישי נרשמה צמיחה של 4.3%, מעל הצפי, כאשר הצריכה הפרטית עלתה ב-3.5% וההשקעות, בעיקר במרכזי נתונים וב-AI, תרמו לצמיחה. במקביל, מספר דורשי העבודה החדשים ירד ל-214 אלף, אך מספר דורשי העבודה המתמשכים עלה לכ-1.92 מיליון.

מנגד, מדד אמון הצרכנים ירד בדצמבר, משקי הבית מדווחים על חולשה בשוק העבודה, הזמנות למוצרי בני קיימא ירדו והייצור התעשייתי נותר יציב. על רקע התמתנות האינפלציה, ובפרט במחירי השכירות, צפויה הורדת ריבית של הפד כבר ברבעון הראשון.