הלמ”ס: שחיקה בדיור, עלייה בחוב ופערים בשוק העבודה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום חמישי את דו”ח מדדי איכות החיים, הקיימות והחוסן הלאומי לשנת 2024, המספק תמונת מצב רחבה על מצבה הכלכלי והחברתי של אוכלוסיית ישראל. הדו”ח כולל 90 מדדים פעילים מתוך 97 שנקבעו, ונועד לאפשר מעקב ארוך טווח אחר מגמות בתחומים מרכזיים, בהם תעסוקה, בריאות, דיור, חינוך, סביבה וטכנולוגיה.
במבט כולל, לעומת שנת 2023 נרשמה מגמה חיובית ב-35 מדדים, מגמה שלילית ב-41 מדדים, וב-14 מדדים לא נרשם שינוי ניכר. לעומת שנת הבסיס, התמונה חיובית יותר, עם מגמה חיובית ב-55 מדדים ומגמה שלילית ב-19 מדדים. המשמעות היא שלאורך זמן חל שיפור בתחומים רבים, אך בשנת 2024 עצמה נרשמו גם לחצים ואתגרים נקודתיים.
תעסוקה, דיור ורמת חיים: תמונה כלכלית מעורבת
בתחום איכות התעסוקה בולטת עלייה בשיעור האבטלה הממושכת בכלל האוכלוסייה, מ-18.1% בשנת 2023 ל-21.2% בשנת 2024. חשוב להדגיש כי מדד זה אינו מתייחס לשיעור המובטלים מכלל העובדים, אלא לחלקם של מי שכבר מוגדרים כמובטלים ונמצאים ללא עבודה יותר מ-6 חודשים. העלייה חדה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, שם השיעור הגיע ל-40.7%, לעומת 17.0% בקרב יהודים. במקביל, נרשמה ירידה בשיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון ועלייה בהכנסה החציונית ברוטו של משקי הבית, כך שהתמונה משלבת שיפור בהכנסות לצד קושי של חלק מהאוכלוסייה לחזור למעגל התעסוקה לאורך זמן.
בתחום הדיור נמשכת מגמת השחיקה. בשנת 2023 רכישת דירה הייתה בת השגה עבור 15.7% בלבד ממשקי הבית, ירידה לעומת 20.9% בשנת 2022 ו-26.7% בשנת 2021. מדד נשיגות הדיור אינו בוחן כמה משקי בית מחזיקים בדירה, אלא את שיעור משקי הבית שעבורם רכישת דירה נחשבת אפשרית ביחס להכנסותיהם ולרמות המחירים בשוק. בנוסף, עלה אחוז משקי הבית שמוציאים 30% או יותר מההכנסה הכספית נטו על דיור, וכן נרשמה עלייה בעלות שירותי הדיור מתוך ההכנסה הפנויה, נתונים שמתחברים ישירות לתחושת יוקר המחיה.
ברמת החיים החומרית נרשמה עלייה בהכנסה הריאלית הלאומית הפנויה לנפש ובהכנסה הכספית והכלכלית לנפש, לצד ירידה במדד ג’יני לאי שוויון בהכנסות נטו. עם זאת, החוב הממשלתי עלה והגיע בשנת 2024 ל-1.323 טריליון ש”ח, שהם 65.9% מהתמ”ג. יחס זה אינו מתאר חוב שיש לפרוע בטווח הקצר, אלא את היקף התחייבויות המדינה ביחס לגודל הפעילות הכלכלית שלה, והוא משקף גידול בעומס הפיסקלי הכולל ולא בהכרח לחץ מיידי על התקציב השוטף.
חינוך, בריאות וביטחון אישי: התקדמות לצד סימני אזהרה
בתחום החינוך וההשכלה נרשמו נתונים חיוביים. אחוז הזכאות לתעודת בגרות בקרב בני 26 עלה ל-55.5% בשנת 2024, הנתון הגבוה ביותר מאז 2015. גם אחוז העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עלה ל-44.2%. במקביל, שיעור בעלי השכלה על תיכונית והשכלה גבוהה בקרב בני 30 ממשיך לעלות, אם כי הפערים בין צעירים להורים משכילים לבין אחרים עדיין קיימים, כאשר הסיכוי לרכוש השכלה גבוהה גבוה פי 2.2 בקרב מי שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה גבוהה.
בתחום הבריאות נרשמה ירידה קלה בתוחלת החיים לעומת השנה הקודמת. בשנת 2024 עמדה תוחלת החיים על 82.1 שנים בקרב גברים יהודים ועל 77.7 שנים בקרב גברים ערבים, ובקרב נשים 85.8 שנים אצל יהודיות ו-83.1 שנים אצל ערביות. תוחלת החיים היא מדד ממוצע שנגזר מנתוני תמותה שנתיים, ולכן שינויים משנה לשנה יכולים להיות מושפעים גם מאירועים נקודתיים. למרות הירידה, ישראל דורגה במקום הרביעי במדינות ה-OECD בתוחלת החיים הכללית, נתון המעיד על מיקום גבוה בהשוואה בין לאומית. בנוסף נרשמה ירידה בתמותת תינוקות ובשיעור המקרים החדשים של סרטן, לצד עלייה בתחושת דיכאון וירידה בהערכה העצמית של הבריאות.
בתחום הביטחון האישי נרשמה ירידה בשיעור ההיפגעות מאלימות או מאיום באלימות, אך במקביל נרשמה עלייה במדדי בטיחות בדרכים. מספר ההרוגים בתאונות דרכים ל-100,000 תושבים עלה ל-4.5, ומספר הפצועים קשה עלה ל-28.6. נתונים אלה מחושבים ביחס לגודל האוכלוסייה, ולכן הם מאפשרים השוואה בין שנים גם כאשר מספר התושבים משתנה. בנוסף, נרשמה עלייה במספר ההרוגים והפצועים בפעולות איבה, כך שהתמונה בתחום הביטחון האישי נותרת מורכבת.
חברה, סביבה וטכנולוגיה: מעורבות גבוהה לצד שחיקה באמון
בתחום המעורבות האזרחית והממשל נרשמה עלייה בשיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ל-70.6%. עם זאת, נרשמה ירידה במעורבות אזרחית, באמון בממשלה ובמערכת המשפט, ובתחושת היכולת להשפיע על מדיניות הממשלה, שעמדה בשנת 2024 על 10.0% בלבד. במקביל נרשמה עלייה בשיעור הנשים בתפקידי ניהול ובשיעור הערבים במגזר הציבורי, נתונים שמצביעים על שינוי בהרכב כוח האדם בשירות המדינה.
בתחום הסביבה נרשמה ירידה באחוז הפסולת הממוחזרת ל-24.4%, לצד ירידה בשביעות הרצון מהניקיון באזורי המגורים. מנגד, נרשמה עלייה בייצור אנרגיה מתחדשת מתוך אספקת האנרגיה ומתוך ייצור החשמל, וכן שיפור באיכות מי השתייה. החשיפה לחלק ממזהמי האוויר ירדה לאורך זמן, אך החשיפה לאוזון עלתה, והמדד למגוון הביולוגי הצביע על הרעה, מה שמדגיש תמונה סביבתית שאינה אחידה.
בתחום הרווחה האישית והחברתית נרשמה יציבות בשביעות הרצון מהחיים, לצד ירידה בציפיות ביחס לעתיד ועלייה בתחושת הבדידות. מנגד, נרשמה עלייה בתחושת הערכה מבני המשפחה וירידה בתחושת אפליה, כך שגם כאן מתקיימות במקביל מגמות מנוגדות.
בתחום הפנאי, התרבות והקהילה בלטה עלייה חדה בשיעור העוסקים בפעילות התנדבותית, שהגיע ל-30.0% בשנת 2024, הנתון הגבוה ביותר מאז 2002. המדד בוחן עיסוק כלשהו בפעילות התנדבותית במהלך השנה, ואינו מבדיל בין פעילות קבועה לפעילות נקודתית. בנוסף נרשמה עלייה בשביעות הרצון מהאיזון בין עבודה לתחומי חיים אחרים.
בתחום טכנולוגיות המידע נרשמה ירידה במספר המועסקים בתחום ה-ICT, לצד יציבות בשימוש באינטרנט ועלייה בשימוש בשירותי ממשל מקוונים. השימוש בשירותים אלה גבוה בקרב צעירים ויורד עם העלייה בגיל, במיוחד בקרב בני 65 ומעלה, נתון המשקף לא רק פערי נגישות טכנולוגית אלא גם פערים בהרגלי שימוש ובתחושת ביטחון בסביבה מקוונת.
בסיכום, דו”ח איכות החיים לשנת 2024 מציג תמונה רחבה ומורכבת, שבה שיפור ארוך טווח בתחומים רבים מתקיים לצד עומסים כלכליים, ירידה באמון במוסדות ואתגרים נקודתיים בתחומי הבטיחות, הבריאות והדיור. עבור קוראי פיננסים, הנתונים מספקים הקשר חשוב להבנת סביבת הפעילות הכלכלית והחברתית בישראל, ומהווים בסיס לניתוח מגמות שישפיעו גם על השנים הבאות.