משרד האוצר פרסם תזכיר חוק למיסוי רווחי היתר של הבנקים

משרד האוצר פרסם תזכיר חוק למיסוי רווחי היתר של הבנקים

פולי טל23 בדצמבר 2025

משרד האוצר מקדם צעד דרמטי כלפי המערכת הבנקאית, לאחר שפרסם ביום שני את תזכיר החוק למיסוי רווחי היתר של הבנקים, לאחר שצוות בין משרדי בחן את הנושא. על פי התזכיר, החוק החדש קובע הטלת מס מיוחד על בנקים לאור הרווחיות החריגה שלהם בשנים האחרונות.

לפי ההצעה, המדינה תגבה מס נוסף בשיעור של 15% על בנק שרווחיו בשנה מסוימת גבוהים בלמעלה מ-50% מהממוצע השנתי של רווחיו בין השנים 2018-2022. המהלך אמור להזרים לקופת המדינה יותר ממיליארד שקל בשנה, אך מעורר התנגדות חריפה מצד בנק ישראל, אגף התקציבים והבנקים עצמם.

המס נועד, לפי האוצר, ללכוד רווחים שנוצרו בשל נסיבות חיצוניות, ובראשן העלאות הריבית של בנק ישראל, ולא כתוצאה משיפור תפעולי או התייעלות. החל מ-2027, רף הפטור ממס יוצמד לקצב צמיחת התוצר, כדי למנוע פגיעה בצמיחה “טבעית” של פעילות הבנקים. מדובר בהוראת שעה זמנית, שתפקע בסוף 2030.

בנקים קטנים, שנכסיהם מהווים עד 5% מסך נכסי המערכת הבנקאית, לא ייכללו במתווה. כיום מדובר בבנק ירושלים ובבנק הדיגיטלי וואן זירו. באוצר מסבירים כי ההחרגה נועדה לשמור על התחרות ולמנוע פגיעה בשחקנים קטנים, בדומה להחרגות שניתנו במסגרת ההיטל הזמני שהוטל על הבנקים בשנים 2024-2025.

לפי תחזיות האוצר, המס צפוי להניב כ-1.13 מיליארד שקל בשנת 2026 וכ-1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים שלאחר מכן. הרקע למהלך הוא הזינוק החד ברווחי הבנקים בשנים האחרונות: מרמה של כ-8 מיליארד שקל לשנה בתקופת הריבית הנמוכה, לכ-30 מיליארד שקל כיום, בעיקר בשל התרחבות המרווחים בין ריביות על הלוואות לפיקדונות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ טען כי מדובר ברווחים “לא פרופורציונליים” שנוצרו על חשבון הציבור, והדגיש כי אין הצדקה לכך שבנקים ייהנו משוויי שיא כתוצאה מעליית ריבית מוניטרית: “נתח גדול מרווחי הבנקים באים רק בגלל הריבית הגבוהה בשוק ובצורה לא הגונה הריבית הזו מתגלגלת לציבור באופן מהיר ומלא בהלוואות ובמינוס בעו”ש, אך באופן איטי וחלקי בפקדונות. נכון שהרווחים הללו יחזרו בחלקם לציבור הישראלי ולשם כך החלטתי להטיל מס מיוחד על הבנקים ולאמץ את חלופת מס רווח דיפרנציאלי המוצעת בדו”ח”.

לצד התמיכה של הנהלת האוצר, רשות המסים והכלכלן הראשי, נרשמה התנגדות חריפה מצד בנק ישראל ואגף התקציבים. בבנק ישראל טוענים כי מדובר במס סקטוריאלי מפלה, שאין לו הצדקה כלכלית, ומזהירים מפני פגיעה בציבור פעמיים: גם דרך עליית ריביות ועמלות, וגם דרך פגיעה בחסכונות הפנסיוניים, המחזיקים חלק ניכר ממניות הבנקים.

אגף התקציבים מזהיר מפני פגיעה בהיצע האשראי. לטענתו, מיסוי כבד על הרווח השולי עלול לצמצם תמריצים להעמדת הלוואות חדשות, בעיקר לעסקים קטנים, ולהאט את הצמיחה. באגף הציעו חלופה פשוטה יותר – הארכת ההיטל הזמני הקיים, אך הצעה זו נדחתה.

המערכת הבנקאית יצאה למתקפה פומבית. איגוד הבנקים טען כי המהלך מנוגד להמלצות הדרג המקצועי וכי המשמעות בפועל היא מיסוי הציבור עצמו, שכן כ-90% ממניות הבנקים מוחזקות דרך קופות גמל, קרנות פנסיה והשתלמות. באיגוד מזהירים מעליית ריביות, צמצום אשראי ופגיעה בחסכונות.

בנוסף, הבנקים מאותתים כי אם החוק יאושר, הם עשויים לבטל את המתווה הוולונטרי שקידם בנק ישראל, שבמסגרתו הובטחו הטבות לציבור בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בשנים 2025-2026.

גם שוק ההון הגיב במהירות: מדד הבנקים ירד ביותר מ-1.5% לאחר פרסום התזכיר, בין היתר משום שהמס שנקבע גבוה משמעותית מהטווח של 7%-10% עליו המליץ הצוות הבין-משרדי.

באיגוד הבנקים הגיבו בחריפות לפרסום תזכיר החוק וטענו כי מדובר במהלך שנעשה בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, כולל אנשי האוצר עצמם ובנק ישראל. לדברי האיגוד, המשמעות האמיתית של מיסוי רווחי הבנקים אינה פגיעה בבנקים כשלעצמם, אלא בציבור הרחב, שמחזיק את עיקר מניות הבנקים דרך קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות.

איתן מדמון, מנכ”ל איגוד הבנקים: “בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור. השר מפר ברגל גסה את ההבטחה שנתן ודורס את העמדה המקצועית. השר לא רק שמכניס את ידו לכיסו של הציבור ומטיל מיסוי נוסף על קופות הגמל, קרנות הפנסיה וההשתלמות אלא שהוא אף עשוי לגרום לפגיעה משמעותית בהיקף האשראי לציבור. הציבור חייב להבין שכ-90% ממניות הבנקים נמצאות בידיו. המס יגרום ‘לצמצום היצע האשראי במשק ועליית הריבית’ שמשמעותה פגיעה בציבור, פגיעה כפולה – גם בחסכונות שלו וגם ביכולת שלו לקחת הלוואות”