היצואנים מזהירים מפני שחיקה ברווחיות על רקע התחזקות השקל
הסקירה השבועית של אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מציגה תמונה מורכבת של המשק הישראלי: מצד אחד, סימני התאוששות ברורים בפעילות ובביקושים; מצד שני, סיכונים מהותיים, ובראשם שחיקת רווחיות היצוא והמשך חולשה עמוקה בשוק הנדל”ן.
זבז’ינסקי מציין כי בחודשים האחרונים מתקבלת תמונה חיובית יותר מהצפוי מכיוון הצרכנים והחברות, אולם הוא מדגיש שהאתגרים המבניים טרם נעלמו, במיוחד בכל הקשור ליצוא ולשוק הדיור.
לפי זבז’ינסקי, סקרי הערכת המגמות בעסקים מלמדים כי קיימת הקלה הדרגתית במגבלות על פעילות החברות, וכי ענף השירותים הצליח לחזור כמעט במלואו לרמות שלפני המלחמה. הערכת המצב השוטפת של עסקים עדיין נמוכה ביחס לעבר, אך הציפיות לעתיד השתפרו באופן ניכר ומעידות על מעבר ממשי לאווירת אופטימיות זהירה. גם בצד הביקושים, הוא מציין כי קיימת עלייה יציבה בציפיות למכירות בשוק המקומי, ובענף התעשייה אף נרשמה קפיצה הממקמת את הציפיות ברמות גבוהות יותר מאשר לפני המלחמה.
המשקיעים והצרכנים מציגים דפוס דומה. זבז’ינסקי כותב כי מדד אמון הצרכנים אומנם נותר ללא שינוי בנובמבר, אך רמת הציפיות של משקי הבית לשנה הקרובה היא הגבוהה ביותר מזה שלוש שנים. בפועל, העלייה ברכישות בכרטיסי אשראי ובמכירות רשתות הקמעונאות – לצד זינוק של יותר מ־11% בגביית המסים העקיפים בנובמבר – משקפת עלייה מובהקת בצריכה. לדבריו, ציפייה לחיזוק נוסף בשוק העבודה ב־2026, כפי שעולה מסקר מנפאואר, עשויה להביא גם להאצה בקצב עליית השכר.
אחד הסימנים המרשימים ביותר להתאוששות הוא היבוא: זבז’ינסקי מדגיש כי יבוא מוצרי ההשקעה מזנק בקצב גבוה, מה שמעיד על אמון של המגזר העסקי בתהליך ההתרחבות שלו. גם יבוא חומרי הגלם ומוצרי הצריכה נמצא במגמת עלייה, לרבות מוצרים בני־קיימא – אינדיקציה קלאסית לאופטימיות צרכנית.
אולם לצדו של גל ההתאוששות הזה, קיימת נקודת תורפה ברורה: היצוא. לפי זבז’ינסקי, נתוני היצוא מצביעים על קיפאון בפעילות, בעוד שבמקביל נרשמת עלייה בחומרת המגבלה של שחיקת הרווחיות ביצוא בעקבות התחזקות השקל. לדבריו, המשך מגמה זו עשוי להגביר את הלחץ על בנק ישראל להאיץ את קצב הורדות הריבית או לשקול התערבות מחודשת בשוק המט”ח. אף שהציפיות להזמנות עתידיות בענפי היצוא מתאוששות, הוא מזהיר כי השפעת המטבע עלולה להפוך למכבידה יותר ככל שהייסוף נמשך.
באשר למחירי היבוא, זבז’ינסקי מציין כי אף שמחירי המוצרים בעולם התייקרו בחדות בדולרים, הייסוף המקומי הפך את ההתייקרות לירידות ממשיות בשקלים. כך, מחירי חומרי הגלם ירדו בכ־8%, מוצרי ההשקעה ב־6% ומוצרי הצריכה בכ־7%. מגמה זו, לדבריו, תומכת בירידה בציפיות לעליית מחירים ומרגיעה את הלחצים האינפלציוניים.
לעומת ההתאוששות בפעילות הכלכלית, מצב הנדל”ן נותר מדאיג. סקירתו של זבז’ינסקי מצביעה על ירידה חדה ומתמשכת במכירות הדירות: ירידה של 35% לעומת ספטמבר וירידה של 11.6% לעומת אוקטובר אשתקד, בעוד מכירת הדירות החדשות בשוק החופשי צנחה בכ־40%. הוא מציין כי מוקדם לקבוע האם סיום המלחמה והתחלת הורדות הריבית ישפיעו על השוק, אך ניסיון של מדינות אחרות שכבר הורידו ריבית במשך חודשים ארוכים אינו מעודד. לדבריו, הראיות בעולם מצביעות על כך שהורדות ריבית אינן מספיקות כדי להחיות את שוק הדיור, ומניות הנדל”ן במדינות המפותחות ממשיכות להציג תת־ביצוע ביחס למדדים הכלליים. בישראל, הוא מוסיף, בעיית הנגישות לרכישת דירה צפויה להפוך לאחד הסיכונים הכלכליים המרכזיים ל־2026.
בזירה הבינלאומית, זבז’ינסקי מתייחס לנתונים המעורבים בארה”ב. מדד אופטימיות העסקים הקטנים אמנם עלה מעט, אך נותר ברמות נמוכות היסטוריות, במיוחד ביחס לתקופות בהן המגזר תמך במדיניות הממשל. אין סימנים המעידים על הרחבת השקעות משמעותית, וגם תוכניות הגיוס של עסקים נותרות מתונות. מנגד, מספר המשרות הפנויות עלה מעל התחזיות, בעיקר בענף השירותים, אך שיעור העוזבים מקום עבודה ממשיך לרדת – תופעה שמרמזת על ירידה בביטחון התעסוקתי ועל צפי להאטה בקצב עליית השכר.
באשר לריבית בארה”ב, זבז’ינסקי מציין כי החלטת ה-FED האחרונה מעוררת סימני שאלה. לדבריו, הירידה בריבית כשלעצמה אינה מפתיעה, אך אופן ההחלטה וחוסר התאמה בין התקשורת של הנגיד לבין הנתונים בפועל מצביעים על כך שהבנק המרכזי נכנע ללחצים פוליטיים וחיצוניים. הוא מזכיר כי רק לאחרונה אמר הנגיד פאוול שאין התחייבות להורדת ריבית, למרות בלימה בצמיחה וסיכון לעלייה באבטלה. העובדה שהריבית ירדה ללא שינוי משמעותי בציפיות האינפלציה – שממשיכות לעמוד מעל היעד – מעוררת, לדבריו, חשש לגבי עצמאות קבלת ההחלטות של הבנק. זבז’ינסקי מדגיש כי מצב זה עלול להיות משמעותי במיוחד כאשר ימונה יו”ר חדש מטעם הנשיא טראמפ, מה שעשוי להוביל למדיניות ריבית גמישה עוד יותר.
כלכלני מיטב מעריכים כי הריבית בארה”ב תרד מהר יותר ממה שמגלמות התחזיות של ה-FED ושל השווקים, ותתקרב לרמה של 2.5%–3.0% בסוף 2026. במקביל, הם סבורים שעקום התשואות יהפוך תלול יותר, בין היתר משום שה-FED ממשיך לנקוט צעדים שמאריכים את מח”מ האג”ח בשוק החופשי ומעלים את התשואות הארוכות. זבז’ינסקי מדגיש כי למרות רטוריקה של מדיניות מרחיבה, המדיניות בפועל היא מצמצמת – מה שמתבטא בעלייה בתשואות הריאליות ובהכבדה על התנאים הפיננסיים.
לסיכום, זבז’ינסקי מצייר תמונה של כלכלה ישראלית שמתאוששת בקצב מעודד, אך ממשיכה לשאת על גבה סיכונים משמעותיים: ייסוף הפוגע ביצוא, בעיית נגישות חמורה לרכישת דירה, וסביבה גלובלית בלתי יציבה. כלכלני מיטב סבורים כי 2026 תהיה שנה של המשך התאוששות בצריכה ובפעילות העסקית, אך גם שנה שבה תידרש מדיניות כלכלית זהירה לנוכח האתגרים המצטברים.