דלגו לתוכן

הממשלה פותחת את דיוני תקציב 2026: רפורמות, מחלוקות ולחצים פוליטיים

פולי טל4 בדצמבר 2025
הממשלה פותחת את דיוני תקציב 2026: רפורמות, מחלוקות ולחצים פוליטיים

ישיבת הממשלה על תקציב המדינה לשנת 2026 נפתחה היום (חמישי) כשברקע מתיחות פוליטית, ואתגרים כלכליים ובטחוניים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, הציג את הצעת התקציב ואת הרפורמות שהוא מבקש להוביל, ובראשן צעדים להתמודדות עם יוקר המחיה, מיסוי הבנקים, פתיחת שווקים לתחרות והגדלת הפטור על ייבוא אישי. במקביל, מתקיימים דיונים אינטנסיביים מול מערכת הביטחון סביב דרישות תקציב גבוהות, ומגעים פוליטיים שנועדו להבטיח רוב לקואליציה במבחן ההצבעות בכנסת.

סמוטריץ’ פתח את מסיבת העיתונאים בהתייחסות לשנתיים האחרונות, שאותן הגדיר כתקופה של אתגר ביטחוני וכלכלי חריג. הוא אמר כי “בשנתיים האחרונות התמודדנו כולנו יחד עם אתגר ענק, גם כלכלי וגם ביטחוני, ועמדנו בו”, והוסיף כי “מצבנו הביטחוני היום טוב יותר משהיה לפני המלחמה”.

לדבריו, ההתמודדות הלאומית הובילה לחוסן כלכלי משמעותי, אך לצד ההישגים טען כי חלק מהמוסדות הכלכליים המרכזיים ובראשם הבנקים והמונופולים “ניצלו את תקופת הריבית הגבוהה וגרפו רווחי עתק על חשבונכם”.

על רקע זה הציג סמוטריץ’ שורה של צעדים שנועדו, לטענתו, “להחזיר את ההצלחה הכלכלית לכיס של האזרחים”. סמוטריץ’ הדגיש כי “יוקר המחיה הוא לא גזירת גורל. יכול להיות זול”, והתחייב לבצע רפורמה בענף החלב שתשבור חסמים ותוזיל מחירים. “אנחנו לא עובדים לפי האינטרסים של המונופולים הגדולים, אנחנו עובדים עבור האינטרס שלכם”.

לצד זאת התחייב סמוטריץ’ למסות את הבנקים, משום ש”לא ייתכן שבזמן שאזרחי ישראל מתמודדים עם ריבית גבוהה יש מי שגוזר על כך קופון”. הוא הדגיש כי “אתם לא תשלמו פעמיים – גם מיסים וגם עמלות”.

כדי להגביר תחרות, אמר סמוטריץ’ כי ייפתח מסלול מהיר להקמת בנקים חדשים, והסביר כי התחרות “תגרום לכל אזרחי ישראל לשלם פחות ריבית ולקבל יותר על הכסף שלהם בפיקדונות”. בנוסף הודיע על כוונה להפחית את מס ההכנסה לשכירים ולפתוח את הייבוא האישי עד 150 דולר, כדי לאפשר לצרכנים לעקוף עליות מחירים ברשתות המקומיות.

עוד אמר סמוטריץ’ כי הטבות המס ללוחמי מילואים ייכנסו לתוקף בתחילת 2026 ויוסיפו עד כאלף שקלים בחודש למשפחות הזכאיות, כשהוא מדגיש: “אתם הגאווה הלאומית שלנו”.

במקביל להצגת הרפורמות, המחלוקת על תקציב הביטחון ממשיכה להוות גורם משמעותי בתהליך. הצבא מבקש תקציב של כ-144 מיליארד שקלים, הכולל תקציב לביטחון שוטף מוגבר ולהיערכות מול איומים אזוריים, בעוד האוצר מבקש להיצמד למסגרת מצומצמת בהרבה.

ראש הממשלה מקדם מתווה פשרה המציע תקציב ביניים והתחייבות לתוספת רב שנתית בעשור הקרוב, אך נכון לעכשיו אין הסכמה מלאה בין הצדדים. בממשלה מציינים כי כל תוספת משמעותית לביטחון תחייב התאמות בתקציבי משרדים אחרים, ומנגד מערכת הביטחון טוענת כי ללא תוספת מהותית לא ניתן יהיה להבטיח את צורכי הביטחון בתקופה הנוכחית.

סמוטריץ’ עצמו אמר “אתעקש על כך שהמסגרות יישמרו ושמערכת הביטחון תתייעל. אני רוצה שמערכת הביטחון תהיה חזקה ותפתח שרירים, לא שומנים”.

על רקע הוויכוחים התקציביים, נמשכים גם שיחות פוליטיות עם המפלגות החרדיות, שאינן חלק מהממשלה אך עשויות לספק לה רוב בכנסת. העיסוק בתקציבי החינוך החרדי, בהשלמות לקיצוצים שנעשו בשנה שעברה ובחלוקת משאבים בין משרדי הממשלה הפך לחלק בלתי נפרד מהמשא ומתן.

באוצר טוענים כי אין מדובר בתוספות חדשות אלא בהסדרים שנועדו “לאזן” החלטות קודמות, אך הוויכוח הציבורי סביב הסוגיה נמשך. סמוטריץ’ עצמו הכחיש כי התקציב כולל תוספות חדשות למגזר החרדי ואמר: “אין פה כסף נוסף לחרדים. אלה פשוט שקרים”.

האופוזיציה מצידה מותחת ביקורת חריפה על התקציב. יו”ר האופוזיציה, יאיר לפיד, טען כי הצעת התקציב “מרסקת את מעמד הביניים”, מעלה מסים בפועל ומגדילה את הנטל הכלכלי על משפחות עובדות. לדבריו, התקציב “ממשיך להזרים מיליארדים לשיקולים פוליטיים” ובו בזמן מגדיל את יוקר המחיה ואת העלויות הבסיסיות למשק הבית.

למרות הוויכוחים, התהליך התקציבי חייב להתקדם במהירות. ההצעה מוגשת השנה באיחור משמעותי, ללא ממונה על התקציבים ובצל האפשרות לבחירות מוקדמות. לאחר שהדיונים בממשלה יסתיימו, יעבור התקציב לקריאה ראשונה בכנסת ומשם לדיונים בוועדות, שבהם צפויים מאבקים כמעט על כל סעיף. בחלק מהמקרים ייתכן שהרפורמות יעברו התאמות או שיפוצלו לחקיקה נפרדת, כפי שקורה כמעט מדי שנה.

במשרד האוצר מדגישים כי שמירה על מסגרת תקציבית יציבה הכרחית כדי לשדר לשווקים כי ישראל מנהלת את תקציבה באחריות, אך בפועל כל אחד מהגורמים – הדרישות הביטחוניות, הרפורמות הכלכליות, המגעים עם החרדים והעימות הפוליטי – עשוי להטות את הכף. סמוטריץ’ עצמו הבהיר כי “הרפורמות הללו הן ליבת התקציב הקרוב. בלעדיהן לא יהיה תקציב מדינה. פשוט לא יהיה”.

אם התקציב לא יאושר עד 31 במרץ, הכנסת תתפזר אוטומטית ותיגרר לבחירות, ולכן השבועות הקרובים צפויים להיות מכריעים במיוחד.