האימוץ המהיר בהיסטוריה: כך הפכה הבינה המלאכותית לכלי היומיומי של רוב הישראלים
דו”ח האינטרנט השנתי של בזק לשנת 2025 שהתפרסם ביום רביעי, מציג תמונה ברורה ומטלטלת: ישראל נמצאת עמוק בלב מהפכת ה-AI. בתוך שלוש שנים בלבד, כמעט כל הציבור, 92% מהישראלים, השתמש השנה לפחות בכלי בינה מלאכותית אחד. מדובר בקצב אימוץ חסר תקדים, מהיר בהרבה מזה של וואטסאפ או קניות אונליין, שהצריכו עשור ואף שניים עד שהגיעו לרמות דומות.
הדו”ח, המבוסס על סקר מקיף בקרב 4,750 ישראלים, מתאר כיצד ה-AI לא רק נכנס לשגרה, אלא משנה אותה מן היסוד: הוא מחליף מקורות מידע מסורתיים, מתערב בהחלטות אישיות, דוחק שימושים דיגיטליים אחרים ולעיתים אף תופס מקום של אנשי מקצוע.
אחד השינויים הבולטים הוא פגיעה בהגמוניה של מנועי החיפוש המסורתיים. 88% מהישראלים מדווחים כי השנה הם פנו קודם כול לכלי AI כדי לחפש מידע – לפני גוגל. השימוש אינו רק תכוף, אלא גם רב כלי: הישראלי הממוצע משתמש כיום בכ-2.7 כלים שונים (לעומת 1.8 בלבד ב-2024). ChatGPT עודנו מוביל, אך מתחרות כמו Gemini, Perplexity, Canva ו-Gamma צוברות תאוצה.
לצד זאת, נפח תעבורת האינטרנט ממשיך לזנק: לקוחות בזק צורכים כיום בממוצע כ-20.3GB ביום, עלייה של 83% מאז 2020.
70% מהישראלים מדווחים שהשקיעו השנה יותר זמן בשימוש ב-AI. בממוצע, השימוש היומי עומד על כשעה וחצי, חצי שעה יותר משנה שעברה. לא מדובר רק בתוספת: עבור רבים, AI מחליף שימושים אחרים. 50% צמצמו את זמן הגלישה הרגיל, 35% הפחיתו זמן ברשתות החברתיות, ו-33% צפו פחות בתכני סטרימינג.
למרות הנוחות, הציבור נותר זהיר. 58% נמנעים מלשתף מידע אישי עם AI מחשש לדליפה ושימוש לרעה, ו-42% מהאוכלוסייה חוששים לשתף רעיונות. בקרב בני נוער, 14% כבר חוו פגיעה כתוצאה משימוש במידע שסיפקו.
החשדנות כלפי התוכן הדיגיטלי גדלה בעידן הבינה המלאכותית. 44% אינם סומכים על המידע שה-AI מספק, ו-57% פחות מאמינים למידע ברשתות החברתיות מאז כניסתו. בקרב בני נוער, האמון נמוך עוד יותר.
כתגובה לכך, הישראלים אימצו הרגלים חדשים: 78% מבקשים לראות מקורות, 63% בודקים את המידע בגוגל, 27% מבקשים מה-AI לבדוק את עצמו.
עם זאת, רוב הציבור מתקשה לזהות תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית – 67% אינם מבחינים בין תוכן אנושי לממוחשב ו-71% תומכים בסימון ברור של תכנים כאלה.
הדו”ח מצביע על חדירה עמוקה של AI לעולמות שבעבר נחשבו אנושיים בלבד. בתחום הרפואה והבריאות, 38% מהישראלים קיבלו השנה עצה רפואית מ-AI, פי שניים מבשנה שעברה. בקרב נוער, רבע מהמשיבים מתייעצים איתו במקום רופא.
29% מהבוגרים ו-59% מבני הנוער פנו לכלי AI לקבל תמיכה רגשית. 45% מבני הנוער ו-34% מהבוגרים דיווחו כי הם סומכים על AI יותר מאשר על חברים בנושאים הקשורים למערכות יחסים. גם בתחום הקריירה דיווחו 78% מהאנשים כי הם פונים ל-AI לפני פנייה לאיש מקצוע בעת תקלה או שאלה טכנית. 66% מדווחים שהם פחות מסתמכים על אנשים מאז שהחלו להשתמש בו.
יחד עם זאת רבים מציינם כי קיבלו גם עצות שגויות – 29% מהבוגרים ו-37% מבני הנוער נפגעו מהמלצה שהתבררה כטעות.
השימוש ב-AI מתחיל מוקדם: ילד ישראלי מקבל את הסמארטפון הראשון בגיל 6.2, ואת הכלי הראשון מבוסס AI בגיל 10 בממוצע. בקרב ילדים בני 7–12, כבר 57% משתמשים ב-AI.
בבתי הספר, 48% מהתלמידים משתמשים בו מדי יום לצורכי לימוד, ו-69% טוענים שהוא משפר את הישגיהם. מנגד, רבים סבורים שמערכת החינוך אינה מעודדת מספיק הכשרה ופיתוח מיומנויות AI.
גם ההורים נכנסים לתמונה: 41% שוקלים שימוש במורה מבוסס AI, ורבים מדווחים שהוא משפר את ההורות שלהם – בין אם דרך ייעוץ חינוכי או יצירת פעילויות משפחתיות.
AI משמש גם כעוזר אישי בנושאים הקשורים לקניות ולכסף. 64% מהישראלים משתמשים ב-AI לצורך קניות. רבים אף משנים החלטות בעקבותיו. 42% דוחים רכישה בעקבות המלצה של AI. 18% בוחרים מוצר חדש שהוצע להם. 35% מתחילים חיפוש מוצרים ישירות בכלי AI.
יחד עם זאת, מחצית מהציבור עדיין חוששים לשתף פרטי תשלום. במקביל, חיפוש דילים דרך AI זינק משמעותית, במיוחד בקרב בני נוער.
עוד עולה מהדוח כי ה-AI אינו רק כלי. הוא משפיע על האופן שבו אנשים חושבים ופועלים. 65% מהנשאלים דיווחו כי הם מרגישים שהוא משפר יעילות. 68% מדווחים על עלייה בסקרנות וברצון ללמוד. 44% חווים שיפור בביטחון העצמי.
אך לצד זאת, 53% מבני הנוער ו-37% מהבוגרים טוענים שהפכו לפחות סבלניים. 30% מהנוער מדווחים על פגיעה בחשיבה עצמאית. 66% מרגישים שהפכו עצלנים יותר.
בעולם העסקי דיווחו כ-46% מהעצמאים בישראל כי הם משתמשים ב-AI בעסק, ו-18% אף משלמים על הכלים הללו. מי שכבר אימצו אותם מדווחים על חיסכון משמעותי בזמן, שיפור בשירות ללקוחות ויכולת להציע מוצרים איכותיים יותר. חלקם גם רואים עלייה בהכנסות.
לצד זאת, 55% מהישראלים סבורים שמספר המשרות הכולל יצטמצם עקב התפתחות הבינה המלאכותית – אך דווקא 76% מאמינים שה-AI יוכל לעזור להם למצוא עבודה חדשה.
הציבור הישראלי אמביוולנטי כלפי העתיד. מצד אחד, 79% חוששים מניצול לרעה של הטכנולוגיה ו-61% מודאגים מהתפתחות מהירה מדי. מצד שני, 36% מאמינים שה-AI יוביל לעתיד חיובי, ו-41% סבורים שהיתרונות יגברו על החסרונות.
במקביל, 84% דורשים רגולציה גלובלית ברורה, איתות חד לרצון לשלב את ה-AI בחיים, אך תחת כללים ואחריות.