דוח ה-OECD: ישראל בדרך לזינוק כלכלי עד 2027
כלכלת ישראל צפויה להתאושש במהירות בשנים הקרובות, כך עולה מתחזית חדשה שפרסם ביום שלישי ארגון ה-OECD. התחזית מצביעה על האצה ברורה בפעילות העסקית לאחר שחרור החטופים והחתימה על הסכם פסקת האש.
על פי התחזית המעודכנת, הצמיחה בישראל תעלה מ-3.3% ב-2025 ל-4.9% ב-2026, ותישאר גבוהה גם ב-2027 עם קצב של 4.6%.
ב-OECD מדגישים כי המגזר הפרטי יהיה מנוע הצמיחה המרכזי, ככל שהוצאות הביטחון יקטנו והמשק ישוב להתמקד בפעילות יצרנית. במקביל, היצע הסחורות והשירותים מתרחב מחדש, מה שצפוי להוריד את האינפלציה מ-3.1% ב-2025 ל-2.4% ב-2026 ול-2.0% ב-2027, בתוך יעד בנק ישראל.
שינוי גיאופוליטי שמקטין סיכונים ומזרז פעילות עסקית
הפסקת האש מייצרת לא רק יציבות ביטחונית, אלא גם שיפור מיידי בסביבה הכלכלית. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה באופן חד: עלויות הביטוח מפני חדלות פירעון (CDS) ירדו ב-30 נקודות בסיס לאחר המלחמה הקצרה עם איראן ביוני.
הנתונים מצביעים על התאוששות חדה: אחרי התכווצות של 1.1% בתוצר ברבעון השני, שבו שותק המשק כמעט לחלוטין, נרשמה חזרה לפעילות ברבעון השלישי עם זינוק של 3.0%. נתוני רכישות בכרטיסי אשראי ומדדי אמון עסקי מצביעים על שיפור משמעותי, עוד לפני השגת הפסקת האש. גם שיעור האבטלה נותר נמוך במיוחד ועמד על 3.0% בספטמבר.
הסחר הבינלאומי נהנה מהיציבות החדשה. יצוא הסחורות עלה ב-5.8% בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2025 לעומת התקופה הקודמת, בעוד יצוא השירותים בעיקר בענפי ההייטק, ה-R&D וה-ICT ממשיך לגדול ללא מגבלות מכס בארה״ב. ב-OECD מעריכים כי הבום העולמי בביטחון ובסייבר יגדיל עוד יותר את הביקוש ליצוא ישראלי.
הגירעון מתכווץ: הפסקת האש מאפשרת צמצום הוצאות הביטחון
לאחר הזינוק בהוצאות הביטחון ובתקצוב המפונים בעקבות 7 באוקטובר, הגירעון זינק ל-8.1% מהתוצר ב-2024. אך כבר ב-2025 ירד ל-5.4%, בזכות עליית הכנסות והידוק הוצאות אזרחיות.
ה-OECD מעריך כי שיפור הביטחון יאפשר להפחית את הוצאות הביטחון בכ-2 נקודות תוצר בין 2026 ל-2027. יחד עם קיצוץ מתמיד בהוצאות שאינן ביטחוניות וצעדי הכנסה שכבר אושרו הגירעון צפוי לרדת ל-4.1% ב-2026 ול-2.7% ב-2027.
הפסקת האש מאפשרת גם חזרתם ההדרגתית של המילואימניקים לשוק העבודה, לצד קליטה פשוטה יותר של עובדים זרים, שניהם מקלים על מחסור בכוח אדם.
במקביל, האינפלציה ירדה ל-2.5% (כללית) ו-2.2% (ליבה) באוקטובר 2025, והמטבע הישראלי התחזק ב-5.5% מתחילת השנה. בנק ישראל כבר החל להוריד את הריבית – מ-4.25% בנובמבר 2025 ל-3.75% בהמשך 2026.
המגזר הפרטי יוביל את הכלכלה קדימה
על פי הדו״ח, ההשקעות יחזרו במלוא עוצמתן לאחר שהצטבר ביקוש כלוא בתקופת הלחימה. שיפור בביטחון יחזק את אמון הצרכנים, ויאפשר ליצוא להשיב לעצמו חלק מהשוק העולמי שנשחק במהלך המלחמה.
על פי הדוח של ה-OECD הסיכונים בכלכלה הישראלית מאוזנים: בצד השלילי חזרה ללחימה תרחיב את הגירעון ותפגע בביקוש הפרטי. מנגד, בצד החיובי – התקדמות מהפסקת אש להסכם שלום ממשי עשויה ליצור זינוק נוסף בצמיחה, במיוחד אם ישראל תרחיב את קשריה המסחריים עם מדינות ערביות גדולות.
כדי לשמר צמיחה נדרשות רפורמות עומק
ה-OECD מדגיש כי מעבר להידוק פיסקלי, ישראל חייבת לנקות חסמים רגולטוריים ולשחרר כוחות יזמיים במגזר העסקי. בין ההמלצות:
קיצוץ ממוקד ולא רוחבי: למשל הפחתת תקציבי תלמידי ישיבות שאינם עובדים, לצד הגדלת השקעה בתשתיות ובחינוך.
הרחבת בסיס המס באמצעות העלאת המס על פחמן, ביטול פטורי מע״מ, מס על שימוש בכבישים, ומיסוי קרקעות לא מנוצלות, משקאות ממותקים ופלסטיק חד-פעמי.
פישוט רגולציה עסקית: הקלת פתיחת עסקים, פתיחת מקצועות ליבואנים ולספקים חדשים, וקיצור זמנים בהיתרי בנייה.
לדברי הארגון, צעדים אלה יאפשרו למשק להתבסס על צמיחה מונעת מגזר פרטי לאורך זמן ויהפכו את ההזדמנות הגיאופוליטית החדשה למנוע כלכלי בר קיימא.